אפילפסיה: מה לעשות בזמן התקף?
אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית כרונית המאופיינת בפרכוסים חוזרים ונשנים. מה עלול לגרום לה? כיצד מאבחנים? והשאלה החשובה ביותר - כיצד נכון לפעול בזמן התקף אפילפטי?
פעילות המוח שלנו היא פעילות חשמלית. לעיתים, בגלל סיבות שונות, נוצר קצר באחד מאזורי המוח, אשר גורם לפרכוס, העלול לבוא לידי ביטוי בנפילה ואבדן הכרה; אך גם בתסמינים קלים יותר, כמו: בלבול, ניתוק, תחושת נימול באחת הגפיים וכו'. בין סוגי הפרכוסים המוכרים במחלת האפילפסיה ניתן להבחין בפרכוס פשוט, בו לא מאבדים הכרה - והוא מאופיין בעיקר בתסמינים כמו חולשה, איבוד תחושה זמני וכו', ובפרכוס חלקי מורכב או פרכוס כללי, בהם מאבדים הכרה.
האם כל פרכוס הוא אפילפסיה?
למרות הדעה הרווחת, חשוב לדעת כי לא כל פרכוס הוא אפילפסיה. פרכוסים נגרמים כתוצאה מסיבות שונות, כמו שינויים בריכוז האלקטרוליטים בדם, אי ספיקת כבד, אי ספיקת כליות, חום גבוה בילדים ועוד. אפילפסיה מוגדרת כאשר יש הישנות של הפרכוסים, בעוצמות שונות, לאורך זמן, ללא סיבה נראית לעין. למעשה, האפילפסיה היא מחלה נירולוגית כרונית, המאופיינת בפרכוסים חוזרים ונשנים.
בין הגורמים לאפילפסיה נמנים סיבות גנטיות, טראומה שנגרמה למוח (למשל כתוצאה מחבלה), סרטן או גרורות סרטניות במוח, מחלה וסקולרית כמו שבץ, מחלה מטבולית או בעיה נירולוגית אחרת. התפרצות אפילפטית שכיחה אצל ילדים בגיל הרך ואצל מבוגרים מעל גיל 60.
איך מאבחנים אפילפסיה?
בשל העובדה כי ישנם סוגים שונים, עוצמות שונות של פרכוסים וגורמים שונים, תהליך האבחנה הסופי צריך להיעשות על ידי נוירולוג, בשילוב אנמנזה ובדיקות. תהליך האנמנזה הוא תהליך חשוב מאוד באבחון אפילפטי, מכיוון שעל ידי תיאור מפורט של הפרכוס המועבר לרופא על ידי החולה, נעשית האבחנה הראשונית לסוג הפרכוס - וההתאמה של מאפייניו עם הסוגים והגורמים השונים לאפילפסיה. בשלב הבא, מתבצעות בדיקות רפואיות כמו EEG ,MRI מוח ובדיקות נוספות, הבודקות את פעילות ומבנה המוח - ויכולות להעיד על הגורם לפרכוסים.
EEG מוח היא אחת הבדיקות שמתבצעות בתהליך אבחון המחלה. צילום: שאטרסטוק
מתי כדאי ללכת להיבדק בחשד לאפילפסיה?
כאשר מופיע פרכוס משמעותי וברור, חובה להיבדק על ידי נוירולוג או אפילפטולוג (מומחה באפילפסיה) ולקבל טיפול בהקדם. עם זאת, קיימים מצבים בהם החולה חווה התנהגות בלתי רגילה שאין הוא יודע לייחס אותה לפרכוס אפילפטי. מצבים כאלה יכולים לכלול "ניתוקים" קצרים למשך 5-10 שניות, תנועות בלתי רצוניות של הפה או הידיים, בלבול פתאומי, הפרעות בדיבור, חוסר התמצאות זמני, הפרעות בזיכרון, התפרצויות חולפות ועוד. כל אלה יכולים להוות סימפטומים של פרכוס אפילפטי - ולכן מומלץ לגשת לנוירולוג ולהיבדק.
איך מטפלים באפילפסיה?
ברוב המקרים, הטיפול הוא טיפול תרופתי אנטי-אפילפטי, אשר מאפשר שליטה בפרכוסים. כיום קיימות מעל 20 תרופות שונות - וחשוב שהרופא המטפל יידע להתאים את התרופה לסוג הפרכוס הספציפי. 60%-65% מהמטופלים באמצעות תרופות, שולטים בפרכוסים, עד העלמתם לחלוטין. במקרים קלים של המחלה, אם המטופל בתרופות איננו חווה התקף במשך כשנתיים, ניתן לבחון אפשרות של הפסקת התרופות -והישארות במעקב.
במקרים מסוימים, בהם המטופל איננו מגיב לתרופה שניתנה לו, משלבים תרופה נוספת - ואם עדיין לא חל שיפור, מבררים שוב את תוצאות האבחון ובודקים האם האבחון לקה בחסר, או שמא יש צורך בהפניה לניתוח?
מתי ניתן לבצע ניתוח לטיפול באפילפסיה?
ניתוח מתאפשר כאשר הפרכוס ממוקד - וממוקם באזור אחד של המוח; ובתנאי שלא מדובר באחד מהאזורים הקריטיים לתפקוד, כמו אזור השפה, אשר עלול לגרום לאיבוד יכולת הדיבור. במקרים בהם קיימים מספר מוקדים מוחיים הגורמים לפרכוס הממוקמים באזורים שונים במוח, לא ניתן לטפל במחלה באמצעים כירורגיים. במקרים כאלה, קיימת אפשרות להשתיל קוצב שתפקידו לגרות את העצב הואגלי - ולהוריד בכך את פעילות היתר של הפולס החשמלי, הגורמת לפרכוס.
בזמן הפרכוס עצמו, חשוב לשמור על החולה על מנת שלא יפגע כתוצאה מנפילה. צילום: שאטרסטוק
האם ניתן למנוע אפילפסיה?
כאמור, לאפילפסיה יש גורמים רבים. ישנם סוגי אפילפסיה שלא ניתן למנוע כמו אפילפסיה גנטית. מאידך, על מנת להימנע מאפילפסיה שהינה תוצר לוואי של מצבים פתולוגיים אחרים, יש להשתדל לשמור על בריאות תקינה ולהימנע מחבלות. לפעמים חבלה קטנה בראש עלולה לגרום לאפילפסיה גם שנים לאחר מכן.
מה עושים בזמן התקף?
משך הפרכוס נע בין מספר שניות למספר דקות - ועלול להימשך עד כ-5 דקות. בזמן הפרכוס עצמו, חשוב לשמור על החולה על מנת שלא יפגע כתוצאה מנפילה. אין להכניס דבר לפיו (למשל בניסיון למנוע את נשיכת הלשון) בשל חשש לבליעת החפץ הזר ולחנק.
במקרה שמדובר בפרכוס שמתרחש בפעם הראשונה בחיי החולה, חשוב להגיע מיד לבית החולים - ולהתאשפז לצורך עריכת בדיקות מקיפות. אם זהו התקף חוזר, חשוב לשים לב למאפייני הפרכוס, על מנת לוודא כי לא מדובר בפרכוס מסוג חדש. יש להגיע לבדיקת נוירולוג בהקדם על מנת לבצע הערכת מצב מחודשת. אם משך הפרכוס עולה על 5 דקות, יש להגיע בדחיפות לבית החולים, על מנת לבדוק האם החולה נמצא במצב של סטטוס אפילפטי - ויש צורך בטיפול אינטנסיבי.
ד"ר ניקולה מאג'ו הוא נירולוג בכיר בבי"ח שיבא, מומחה לנוירופיזיולוגיה ואפילפסיה, וכן מרצה בכיר בנוירולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.
סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.
