אדנומה של ההיפופיזה: טיפול משולב
אדנומה של ההיפופיזה היא גידול שפיר במוח, המשבש את האיזון ההורמונלי ועלול לגרום להפרעה בראייה. לרוב, הניתוח להסרת הגידול מתבצע דרך האף
אדנומה של ההיפופיזה (Adenoma Pituitary Gland) היא גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה), המתפתח על רקע בלתי מוסבר, כמו כל הגידולים במוח, המתפתחים מהתרבות של תא בודד אחד - שחלוקתו איננה תקינה.
בלוטת ההיפופיזה ממוקמת בתוך "האוכף הטורקי", מעין שקע בבסיס הגולגולת; וכאשר מתפתח גידול בבלוטה, הוא יכול לצמוח כלפי מעלה - וללחוץ על הצטלבות עצבי הראייה במוח (כיאזמה) ולגרום לפגיעה בשדה הראייה.
כמו כן, מיקומו של גידול מסוג אדנומה בתוך בלוטת ההיפופיזה, אשר מהווה ציר מרכזי במערכת האנדוקרינית של הגוף, גורם לכך שהגידול משבש את הפרשת ההורמונים מההיפופיזה וגם מבלוטות אנדוקריניות אחרות בגוף (כדוגמת בלוטת התריס; ובלוטת יותרת הכליה, האדרנל). כתוצאה מכך - ובהתאם לסוג האדנומה ולהורמונים המופרשים ביתר או בחסר - מתפתחות בעיות בריאותיות ומחלות מטבוליות, כגון: בעיות בגדילה; אי פריון; אין אונות בגברים; סוכרת; חוסר איזון של לחץ הדם; השמנה ועוד.
גידול מסוג אדנומה במוח, שכיח יותר בקרב מבוגרים ונדיר יחסית בילדים.
גידול זה מהווה 10-15% מכלל גידולי המוח. זהו גידול שכיח בכלל האוכולסייה אולם ברוב המקרים ללא ביטוי קליני. נמצא באופן אקראי בעד 20% מהאוכלוסייה שעברה בדיקת MRI.
מבחינים בין שני סוגים של גידולים מסוג אדנומה של ההיפופיזה: סוג אחד: גידולי אדנומה המפרישים הורמונים; סוג שני: גידולי אדנומה, שאינם מפרישים הורמונים.
הגידולים אשר מפרישים הורמונים יגרמו להפרשת הורמונים ביתר; ולכל הורמון שיופרש ברמות גבוהות - תהיה השפעה שונה על תסמינים ותחלואה באברי הגוף השונים (כפי שיוסבר להלן).
יצוין כי רוב הגידולים מסוג אדנומה הם גידולים שאינם מפרישים הורמונים (מכונים בלעז: Non Secreting Adenoma). ולכן נהוג לכנות אותם "אדנומות שקטות".
מהם התסמינים של גידול מסוג אדנומה של בלוטת ההיפופיזה?
תסמינים הקשורים בשיבוש המערכת ההורמונלית
התסמינים קשורים בסוג האדנומה והאם מדובר בגידול מפריש הורמונים, או בגידול שאיננו מפריש הורמונים. לדוגמא: כאשר הגידול מסוג אדנומה המפרישה הורמונים - והוא מפריש את הורמון הגדילה ביתר, הביטוי אצל ילדים יהיה צמיחה לגובה באופן חריג; בקרב מבוגרים, תתפתח מחלת אקרומגליה (Acromegaly; בעברית: גידלון) - צמיחה של כפות הידיים וכפות הרגליים, התרחבות האף, עצמות פנים, עיבוי של שריר הלב (היפרטרופיה) - שיגרום למחלות לב (כגון: אי ספיקת לב).
כמו כן, הפרשה מוגברת של הורמון גדילה יכולה להשפיע על הפרשה מוגברת של הורמון היוצר עמידות לאינסולין; וכתוצאה מכך, עלולה להתפתח סוכרת.
אם הגידול מפריש את ההורמון ACTH (הורמון אדרנוקורטיקוטרופיק; נקרא גם הורמון הדחק) - הוא יגרום להפרשת יתר של קורטיזול, המשפיעה על פעילות בלוטת האדרנל והתפתחות סוכרת או מחלת קושינג (Cushing's Disease), המתבטאת במגוון תסמינים ומחלות: השמנה בטנית; סוכרת; עלייה בלחץ הדם; אוסטיאופורוזיס ועוד.
כאשר הגידול איננו מפריש הורמונים - "אדנומה שקטה" - עלולה להיות ירידה בהפרשת קורטיזול, שתתבטא בתסמינים כגון: עייפות, חולשה כללית, ירידה במשקל וירידה בלחץ הדם.
"אדנומה שקטה" עלולה לגרום לחסר בהפרשת ההורמונים הגונדוטרופינים FSH ו-LH, המשפיעים על ייצור הורמוני המין בשחלות אצל נשים ובאשכים אצל גברים. הביטוי לכך יהיה אי פריון; ובגברים אין אונות וחוסר בחשק מיני.
גידול אדנומה מסוג פרולקטינומה מורכב מתאים מפרישי ההורמון פרולקטין (הורמון ייצור החלב).
הפרשה מוגברת של פרולקטין גורמת אצל נשים לאי הופעת הווסת ולאי פריון; וגורמת - גם אצל נשים וגם אצל גברים - להפרשה מהפטמות.
מהם התסמינים הקשורים בלחץ שיוצר הגידול?
הפרעות בשדה הראייה - במקרים בהם הגידול משפיע על הצטלבות עצבי הראייה.
פזילה - כאשר האדנומה חודרת לדפנות ה"אוכף", שם נמצאים העצבים השולטים על שרירי העין.
פגיעה פתאומית בראייה - לעיתים נוצר דימום פתאומי או נמק בגידול, הגורם לעלייה פתאומית בנפח הגידול (אפופלקסיה); ולפגיעה בבלוטת ההיפופיזה ובראייה. מקרים אלה נדירים ומחייבים ניתוח דחוף להסרת הגידול.
כיצד מאבחנים אדנומה של ההיפופיזה?
על מנת לאבחן האם החולה סובל מגידול במוח מסוג אדנומה של ההיפופיזה - מבצעים: בדיקת MRI, בדיקות הורמונליות (באמצעות בדיקת דם) על מנת לקבל אינדיקציה על פעילות הבלוטות האנדוקריניות: היפופיזה, בלוטת התריס, בלוטת יותרת התריס, בלוטת יותרת הכליה; וכן בדיקת ראייה מקיפה, כולל בדיקות שדות ראייה.
מהו הטיפול באדנומה של ההיפופיזה?
ברוב המקרים, כאשר גידול מסוג אדנומה בבלוטת יותרת המוח מפריש הורמון ביתר ומשבש את המערכת ההורמונלית, הטיפול הינו ניתוח להסרת הגידול - על מנת לטפל בבעיה ההורמונלית.
גידול אדנומה מסוג פרולקטינומה הוא יוצא מן הכלל. ברוב המקרים, ניתן להסתפק בטיפול תרופתי נוגד הורמון הפרולקטין - על מנת להפחית את הפרשת הפרולקטין; ובמקרה של נשים, להשיב את היכולת להרות.
כאשר האדנומה איננה מפרישה הורמון אך משבשת את הפעילות ההורמונלית, או שהגידול מאיים על עצבי הראייה, מנתחים על מנת לתקן את הנזק שנגרם ולמנוע התדרדרות. על פי רוב, הניתוח משפר מידית את הראייה.
מטרת הניתוח היא להסיר את כל הגידול, אולם כאשר לא ניתן לבצע הסרה מלאה (לדוגמא: אם הגידול חדר לכלי דם בדפנות של אזור "האוכף הטורקי") - תבוצע הסרה חלקית. אצל חלק מהמנותחים מטפלים בשארית הגידול באמצעות רדיוכירורגיה - טיפול קרינתי ממוקד. בדרך כלל, יספיק טיפול רדיוכירורגיה אחד, על מנת לצמצם את היקף שארית הגידול.
כיצד מתבצעים הניתוחים להסרת אדנומה? האם יש צורך בפתיחת הגולגולת?
בשנים האחרונות, רוב הניתוחים להסרת גידולים שפירים מסוג אדנומה של ההיפופיזה, מבוצעים דרך האף. במהלך הניתוח, מחדירים את הציוד הניתוחי דרך מערת הספנואיד ודרכו - מגיעים אל אזור "האוכף הטורקי", פותחים את קרום המוח - ומגיעים אל הגידול הנמצא בצמוד לבלוטה. לאחר הסרת הגידול, אוטמים את כל הפתחים באמצעות דבקים סינתטיים ושומן הנלקח מדופן הבטן.
מהם הסיבוכים הכרוכים בניתוח להסרת אדנומה מהמוח?
בחלק מהמקרים, במהלך הסרת האדנומה - נפגעת בלוטת ההיפופיזה; וכתוצאה מכך, יש ירידה ברמות ההורמונים. לכן, לעיתים המטופל יקבל לאחר הניתוח סטרואידים וטיפול הורמונלי משלים אחר.
לעיתים, בעקבות פגיעה באזור גבעול הבלוטה, ייתכן כי תחול ירידה בהפרשת ההורמון ה-ADH - Antidiuretic Hormone. כתוצאה מכך, תתפתח תופעה של השתנה מרובה וצימאון יתר, אשר תחלוף בדרך כלל לאחר טיפול הורמונלי לאיזון הפרשת הורמון ה-ADH.
דליפה של נוזל המוח דרך האף - נוזל השדרה השקוף העוטף את המוח - למרות סגירת כל הפתחים. סיבוך זה, מטופל באמצעות ניקוז זמני של נוזל השדרה דרך הגב ולעתים ניתוח נוסף לאטימת הפתחים, דרכם הוסר הגידול.
האם יש צורך בטיפול הורמונלי במקביל לניתוח?
כל המטופלים נמצאים במעקב של מומחה באנדוקרינולוגיה, לפני ואחרי ניתוח להסרת הגידול. בהתאם לרמות ההורמונים, בחלק מהמקרים יינתן טיפול תרופתי - על מנת להשיג איזון הורמונלי.
לסיכום: אדנומה של ההיפופיזה היא גידול שפיר, המתפתח בתוך בלוטת יותרת המוח. בשל מעורבותה בהפרשת הורמונים והשפעתה על בלוטות אנדוקריניות אחרות, הגידול עלול לגרום לשיבוש המערכת ההורמונלית; וכתוצאה מכך, להתפתחות מחלות מטבוליות רבות, לרבות אי פריון. כמו כן, נוכח הקרבה להצטלבות עצבי הראייה, במקרים בהם הגידול צומח לממדים גדולים - הוא ילחץ על עצבי הראייה ואף עלול לחדור אליהם. ברוב המקרים, הטיפול באדנומה של ההיפופיזה כולל טיפול משולב: הסרת הגידול וטיפול הורמונלי לפי הצורך.
ד"ר יעקב זאוברמן הינו נוירוכירורג ומומחה בגידולי מוח. משמש כנוירוכירורג בכיר, במחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר.
סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.
בואו לדבר על זה בפורום גידולי מוח.