4 לפנות בוקר לא נרדמת

עבודה, לימודים, ילדים, סידורים - כל כך הרבה דברים אנחנו עושים במהלך היום, ורובנו רק מחכים לרגע שבו נגיע בערב למיטה ונלך לישון. כידוע, השינה חשובה להטענת המצברים ולמנוחה לגוף, אולם לא לכולם כה טבעי ומובן מאליו שהלילה הוא זמן למנוחה ושינה. כשליש מהמבוגרים מתלוננים על נדודי שינה שאירעו בשנה החולפת, מהם כ-17% מדווחים על הפרעת שינה משמעותית. שכיחות הבעיה בקרב נשים כפולה מזו שאצל הגברים. נדודי שינה מוגדרים כקושי להירדם, קושי לשמור על רצף השינה או יקיצות בוקר מוקדמות.

"במקרים רבים נדודי שינה משניים לבעיות רפואיות אחרות - גופניות או נפשיות", אומרת ד"ר דליה שכטר, מומחית בנוירולוגיה, מנהלת המכון לרפואת שינה ועייפות במרכז הרפואי שיבא. "בין ההפרעות הגופניות ניתן למנות כאב כרוני, מחלות לב וריאה, מחלות נוירולוגיות ועוד. נטילת תרופות מסוימות גם כן עלולה לתרום לנדודי שינה. אולם, לרוב הגורם לנדודי השינה הוא נפשי ומדובר במיוחד על דיכאון וחרדה כגורמים משמעותיים לקשיי הירדמות, להתעוררויות ליליות וליקיצות בוקר מוקדמות".

ד"ר שכטר מציינת, כי "נדודי שינה עלולים גם להיות ביטוי להפרעה בשעון הביולוגי שמתזמן את השינה, כך ששעת ההירדמות מאוד מתאחרת. ניסיונות ללכת לישון בשעות ה'מקובלות' מביא לקשיי הירדמות. כמו כן, עובדי משמרות מפתחים נדודי שינה לעיתים קרובות עקב שיבוש השעון הביולוגי הטבעי של גופם". לדבריה אנשים שמועדים לפתח נדודי שינה הם אלה ששנתם קלה מאז ומתמיד. מדובר בבני אדם בעלי מאפיין אישיותי של דאגנות וחרדה. קיימת גם נטייה משפחתית, אם כי קשה לדבר על תורשה ברורה. ייתכן רקע גופני להפרעת שינה וייתכן רקע נפשי, במיוחד כאשר מדובר בנדודי שינה.

^^מהן התופעות שגורמות לקשיים בהירדמות או להתעוררויות בלילה?^^

"תסמונת תנועות הרגליים העצבניות (Restless Legs Syndrome), שלעיתים קרובות מאוד מלווה גם בתנועות רגליים מחזוריות בלתי רצוניות בשינה שגורמות להתעוררויות ליליות ושבירת רצף השינה. הפרעות שינה אלו משניות למחלות מסוימות כמו אי ספיקת כליות, אנמיה מחוסר ברזל, שיבושים בפעילות בלוטת התריס, נוירופאטיה ועוד. בנוסף, יקיצות ליליות עלולות לנבוע גם מהפרעת שינה ראשונית כמו הפסקות נשימה בשינה.

עדיין, באחוז קטן מהמקרים לא ניתן לאבחן את הגורם לנדודי השינה, ואז מדובר על נדודי שינה ראשוניים, ללא סיבה ברורה. בכ-80% מהמקרים של נדודי שינה ניתן לזהות את הגורם שהחל את ההפרעה, אולם מהר מאוד נדודי השינה עצמם הופכים לבעיה בלתי תלויה שהולכת ומעצימה את עצמה עם הזמן, ונוצרת אסוציאציה לא טובה בין חדר השינה לבין ההליכה לישון".

^^כיצד חוסר שינה משפיע על התפקוד היומי?^^

"חוסר שינה בלילה גורם לעייפות, ישנוניות ותשישות במשך היום. ביטוי שכיח הוא קשיי זיכרון וריכוז, עד כדי קושי בתפקוד בעבודה, ושכיחות יתר של תאונות דרכים ותאונות עבודה. מעבר להשפעה על התפקוד היומי, כיום ידוע שחוסר שינה כרוני קשור בתחלואה גבוהה יותר עקב חשיפת יתר לתהליכי דלקת וזיהום, הורדת סף הכאב ועוד. נדודי שינה עלולים גם לתרום להופעת דיכאון וחרדה".

^^כיצד מאבחנים הפרעות שינה ומה בודקים במעבדת שינה?^^

"נטילת היסטוריה מפורטת של הפרעת השינה היא תנאי ראשון והכרחי באבחון. יש לברר את הגורם הראשוני ככל שניתן, את משך ההפרעה ואופייה המדויק, את מחלות הרקע והטיפולים התרופתיים הקבועים. בדיקה גופנית והערכת המצב הנפשי הם חלק מהבירור.

אם יש חשד להפרעת שינה ראשונית, כמו הפסקות נשימה בשינה או תנועות רגליים מחזוריות בשינה, יש להמשיך את הבירור על ידי בדיקת שינה. בדיקת שינה מלאה כוללת מספר מדדים: EEG - פעילות גלי המוח המאפשרת לאבחן שלבי שינה והתעוררויות משינה; EOG - רישום תנועות עיניים המסייע במיוחד באבחון שלב החלום; EMG - רישום מתח שרירים שמסייע באבחון שלב החלום, אך גם חיוני לאבחון הפרעות תנועה בשינה; מדדי נשימה ובהם זרימת אוויר, מאמץ נשימתי, רמת חמצן בדם; נחירות; תנוחת שינה ו-ECG".

^^האם יש טיפול לבעיה?^^

"הטיפול ניתן בהתאם לסיבה של הפרעת השינה, לכן נחוץ אבחון מדויק. השאיפה תמיד לטפל במצב הרפואי - גופני או נפשי, שגרם להפרעת השינה. אם מדובר למשל בכאב כרוני, הרי שטיפול יעיל בכאב יתרום לשיפור השינה. אם מדובר בתסמונת הפסקות נשימה בשינה, הרי שטיפול ספציפי בהפרעה זו יביא לשיפור השינה.

לעיתים נחוץ טיפול סימפטומטי, כלומר טיפול מהיר בהפרעת השינה עצמה בשל מורכבות הסיבות הרפואיות שהביאו להפרעת השינה או מפני שלא נמצאה סיבה ברורה להפרעת השינה.

כאשר מדובר בנדודי שינה, טיפול יעיל הוא טיפול פסיכולוגי התנהגותי-קוגניטיבי קצר מועד, ללא תרופות שינה, או במקביל לטיפול תרופתי מוגבל בזמן. כאשר לא ניתן לטפל בדרך זו מסיבות שונות, הטיפול יהיה תרופתי - על ידי כדורי שינה. טיפול על ידי כדורי שינה צריך להיות מושכל ומותאם לכל נבדק. יש לשאוף לטיפול מוגבל בזמן כדי שהגוף לא יתרגל לתרופה וכך היא תהיה פחות יעילה, אולם קיימים מצבים שבהם יש צורך בטיפול ממושך או אף כרוני. אין לשלול על הסף טיפול בכדורי שינה אך חשוב מאוד להתאים את סוג התרופה הספציפית לאופי הפרעת השינה. כמו כן, יש להיות מודעים להשפעות הלוואי הלא רצויות של טיפול מסוג זה".

^^לסיכום, מהן העצות שלך לשינה טובה?^^

"בכל מקרה של הפרעת שינה יש לברר את הרגלי השינה של הנבדק. לעיתים די בשינוי של הרגלי השינה כדי לשפר את השינה".

ד"ר שכטר מספקת מספר עצות מקובלות לשינה טובה:

להקפיד על שעות שינה מסודרות וקבועות.
להימנע משנת צהריים מאוחרת וארוכה מ-45-30 דקות.
להימנע מצריכת אלכוהול וקפאין כארבע עד שש שעות לפני השינה.
להימנע מארוחה כבדה כארבע עד שש שעות לפני השינה.
להקפיד על פעילות ספורטיבית יומיומית, אך לפחות כשעתיים לפני השינה.
להקפיד על סביבת שינה נעימה, שקטה וממוזגת (בקיץ).
לייחד את המיטה לשינה ולסקס בלבד ולא לעבודה או לעיסוקים אחרים.
לתרגל טכניקות הרפיה לפני השינה.

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה ושבץ מוח.