מחלת הפרקינסון: קווים לדמותה

פרקינסון היא מחלה נוירולוגית כרונית של המוח, במהלכה מתים התאים שמייצרים דופמין. אותם תאים מעניקים "דלק" ותנועתיות לגוף - ואלה יורדים עם הופעת המחלה, באופן הדרגתי.

בישראל כ-30,000 חולים; גורמי המחלה אינם ידועים - וקשה להצביע על גורם ספציפי אחד. עם זאת, חלק מהחוקרים מייחסים את האשמה לגנטיקה, חלק אחר לסביבה - ואחרים טוענים כי הגורם הוא שילוב בין שניהם. בדקנו עם פרופ' סמיח בדארנה, מנהל יחידת שירות פרקינסון והפרעות תנועה, מחלקה נוירולוגית בבי"ח כרמל בחיפה, מה הם הגורמים למחלה, התסמינים ודרכי הטיפול? מהו "הגורם הסביבתי" - והאם יש אוכלוסייה שנמצאת בסיכון יתר לחלות?

לדבריו, "הגורם הסביבתי מתייחס לחשיפה לדשנים, חומרים כימיים, חיי כפר (שתיית מי באר) וכדומה. למרות המחקר והממצאים המדעיים הרבים בתחום הפרקינסון, טרם הגענו למסקנה חד משמעית, באשר לגורם המשמעותי. עם זאת, ידוע כי בקבוצת הסיכון נמצאים יותר גברים מנשים והגיל הממוצע לתחלואה הוא בדרך סביב גיל ה-60 ומעלה".

מה באשר למתאגרפים?

"המתאגרף מוחמד עלי היה חשוף להרבה מאוד חבלות ראש חוזרות ונשנות - ואין ספק שזה אכן יכול להשפיע ולהוביל למחלה, בייחוד אם קיים מוטיב גנטי. כמו כן, עלי אובחן כבעל פרקינסון בשם דמנציה PUGILISTICA. אבל באופן מפתיע, הייתה לו קוגניציה טובה כמעט 30 שנה, נתון שאינו מתאים, במרבית המקרים, לסוג זה של פרקינסון".

מהם הסימפטומים למחלת הפרקינסון? כיצד מאבחנים אותה?

"ישנם 4 סימפטומים בולטים - ומאבחנים את המחלה, על פי רוב, כאשר שניים מהסימפטומים (לפחות) דרושים כדי לעשות את האבחנה.

הסימפטומים כוללים:

1. רעד במנוחה: בפרקינסון הרעד הינו בזמן מנוחה ובדרך כלל בעת פעולה הרעד נעלם. להבדיל ממחלת הרעד הראשונית, בה מתקיים מצב הפוך, בו הרעד מופיע רק בעת השימוש ופוחת או נעלם בזמן מנוחה.
2. איטיות
3. נוקשות
4. חוסר שיווי משקל

למעשה, הפרקינסון מהווה "סל מחלות", העשוי להתבטא בווריאציות שונות ומגוונות. יש סוגים בהם הרעד הוא דומיננטי - ואין הפרעת שיווי משקל; ויש סוג אחר, בו הנוקשות היא המובילה. יש הבדל גם באופן התפתחות והידרדרות המחלה, בהתאם לסוג המחלה. למשל: פרקינסון בו הרעד בולט יותר מיתר המאפיינים, נחשב לקל ונסבל יותר".

כיצד מטפלים בפרקינסון?

"מכיוון שהסיבה למחלה איננה ידועה, מטפלים בסימפטומים שלה. המטרה היא לשפר את איכות חיי החולה - ולמנוע את סיבוכי המחלה. פרקינסון היא מחלה כרונית פרוגרסיבית -והטיפול אמנם אינו עוצר את הידרדרותה, אך מעניק איכות חיים.

לפני המצאת התרופה העיקרית לפרקינסון, שהוא תכשיר הדופא, בשנת 1968, החולים מתו בגיל צעיר והפכו לסיעודיים די במהרה. תרופות אלו עזרו באופן משמעותי לשיפור איכות חיי החולים - ובמניעת סיבוכים. תרופות אלו הם תחליף לדופמין הטבעי החסר אצל חולה הפרקינסון אך האיכות אינה זהה לאיכות הייצור במוח, אך טובה דיה כדי לשפר חלק מהתסמינים, מה שמוביל לשיפור באיכות החיים של החולים.

אילו סיבוכים עלולים להיות למחלה?

"הפרקינסון איננה מחלה המשתייכת רק למערכת הדופמינרגית בלבד כמו שחשבנו פעם, אלא ככל הנראה גם מערכות אחרות מעורבות, כגון הכולינרגית, האדרנרגית, נור-אדרנרגית וסירוטונרגית ולכן נוסף לסימנים המוטוריים קיימים סימנים אוטונומיים, קוגניטיביים ונפשיים.

עם הדרדרות המחלה, כאשר החולה נמצא במצבי OFF, ואיננו יכול לנוע וללכת מתעוררים סיבוכים בהתאם, כמו פצעי לחץ, זיהומים, תסחיף לריאות.

למעשה, הסיבוכים אינם תוצר ישיר של המחלה עצמה, אלא נספחים שלה - ובסופו של דבר, חולי פרקינסון לא מתים מהמחלה, אלא מסיבוכיה. ולכן, חשוב לטפל באיכות חייהם - ובמניעת הסיבוכים".

מה עלול לקרות כאשר התרופה מפסיקה להשפיע?

ככל שמשך נטילת התרופות ארוך יותר ובמינון גבוה, כך עלולה להתפתח עמידות לתרופה; וגם תופעות לוואי מהתרופה, לאחר מספר שנים. אצל 50-80% מן החולים התופעה הזו אכן מתרחשת - ואז חלה הדרדרות".

מה ניתן להציע לחולים הללו?

"ישנם פרמטרים וקריטריונים לכל אחת משיטות הטיפול הבאות. אבל, באופן עקרוני, ניתן לציין כי חולים שהתרופה אינה משפיעה עליהם יותר, או שהם נאלצים לצרוך 5 מנות ומעלה ביום ואינם מאוזנים, הסובלים מנוקשות ומצבי "OFF" (נוקשות קשה מאוד), תנועתיות יתר לא רצונית (דיסקנזיה) - חייבים להגיע לרופא המטפל שלהם ולבקש להגיע לטיפול באחד ממרכזי הפרקינסון, שבבתי החולים בארץ. במרכזים אלה, אנו מציעים 3 שיטות טיפול חדשניות - ומתאימים את השיטה באופן אינדיבידואלי עבור כל חולה".

מהן שיטות הטיפול החדשניות בפרקינסון?

"שיטה 1 - הזרקות של אפומורפין - דמוי דופמין, המוזרק מתחת לעור ו"משחרר" את הנוקשות, במקרה בו החולה מגיב טוב לטיפול זה, ניתן לחברו למשאבה - ובעזרת ניטור, לקבוע טפטוף קבוע.

שיטה 2 - החדרת קטטר למעי הדק, דרכו ניתן לתת את הדופאמין בצורת ג'ל, דאודופה, בעזרת משאבה.

שיטה 3 - ניתוח בו מוחדרות אלקטרודות למוח, שיכולות להחליף או להפחית את הטיפול הפומי.

שלושת הטיפולים יעילים ומעניקים הטבה משמעותית לחולים, והינם משפרי איכות חיים - ומאפשרים לחולי פרקינסון לחיות חיים מלאים ואיכותיים".

לדברי עמיר כרמין, יו"ר עמותת הפרקינסון בישראל: "למחלת הפרקינסון יש מיגוון רחב של תסמינים ומספר שלבים למחלה. העמותה רואה חשיבות לאבחון נכון של המחלה והתאמת הטיפול המתאים למצב המחלה. לכן, העמותה רואה צורך חיוני בפתיחת מרפאות פרקינסון ייעודיות ומקצועיות נוספות גם באזור הפריפריה, ובמיוחד בצפון הארץ, שם יש מחסור חמור במרפאות, והחולים, הנמצאים בשלב מתקדם של המחלה, אינם מקבלים את הטיפול הראוי והמתאים להם".

איך מקטינים את הסיכון לחלות במחלה?

א. פרופ' בדארנה: "פרט אנקדוטלי מעניין: הניקוטין והקפיין נחשבים על פי עבודות סטטסיטות רבות כמגן למחלת הפרקינסון, אך זה רחוק מלהיות המלצה לחולי הפרקינסון לעשן או לשתות הרבה קפה. אם כי ספורט כגון הליכות, שחייה, התעמלות דוחים את ההופעה ואת ההחמרה של מחלת הפרקינסון וכאן יכולה להיות המלצה גורפת לחולים ולבריאים כאחד.

בואו לדבר על זה בפורום פרקינסון, הפרעות בתנועה ורעד.