שיתוק שינה: חוויה מסתורית ומפחידה

אנשים רבים נושאים עימם זכרונות טראומטיים להתעללות מינית שעברו בילדותם. בחלק קטן מהמקרים זכרונות אלו לא היו נגישים במשך תקופה ארוכה ועלו בבגרות, לרוב במהלך טיפול פסיכולוגי. זכרונות מודחקים אלו עשויים להיות פרי הדמיון ולא לשקף אירוע אמיתי שקרה. חוויה שעשויה להיות קשורה בחלק מזכרונות מזויפים אלו היא שיתוק שינה.

התעללות מינית בילדים הינה אחת מהרעות החולות שמאפיינת כל חברה אנושית באשר היא. בשלושים השנים האחרונות החל נושא כואב זה להגיע למרכז הדיון הציבורי ולבתי המשפט בארה"ב, ולקבל ולו חלק מתשומת הלב לה הוא ראוי, וזאת לאחר שנים של הכחשה והתעלמות. בשנים אלו החלו להופיע יותר ויותר מקרים בהם אנשים תבעו את הוריהם על התעללות מינית על סמך זכרונות שלא היו נגישים להם במשך שנים רבות.

זיכרונות ההתעללות היו לכאורה מודחקים ועלו מחדש לתודעה במסגרת טיפול פסיכולוגי, לעתים באמצעות טכניקות שמיועדות לשפר או לאפשר זיכרון. מדינות בארה"ב חוקקו חוקים שאפשרו תביעות כאלו על ידי מדידת תקופת התיישנות על עבירה מרגע עליית הזיכרון. ספרים מקצועיים וחצי מקצועיים שעסקו בזכרונות מודחקים של טראומה זכו לפופולאריות רבה בקרב הציבור הרחב, ולבתי משפט זומנו מומחים לטראומות ומומחים לזכרון. עם השנים, אולי בהשפעת מחקרים שהציגו את טבעו המשתנה, הגמיש והניתן לעיצוב של הזיכרון האנושי, החלה לצבור פופולאריות ההכרה שייתכן שחלק מזיכרונות ההתעללות הם אינם זיכרונות מודחקים של טראומות ילדות, אלא זיכרונות מזויפים.

בשנת 2000 השתווה בארה"ב מספר התביעות המשפטיות של אנשים כלפי הוריהם, המבוססות על עלייתם של זכרונות מודחקים של התעללות, למספר התביעות שהוגשו בידי מטופלים לשעבר כנגד מטפליהם בתואנה שאלה "השתילו" בהם זיכרונות מזויפים של התעללות. האמת, כפי שניתן לנחש, נמצאת פחות או יותר באמצע, והקונצנזוס המקצועי כיום הוא שישנם מקרים של זיכרונות שהיו מודחקים ונחשפו במהלך טיפול ויש מקרים של זיכרונות מזויפים של התעללות שנוצרו במהלך פסיכותרפיה או אפילו ללא מעורבותה. ואכן, כיום מופנה תשומת לב רבה במחקר לבירור התהליכים הנפשיים והבין אישיים שמובילים ליצירת זכרונות מזויפים. אחת התופעות המעניינות בהקשר זה היא שיתוק שינה.

שיתוק שינה (sleep paralysis) הינו תופעה בעלת בסיס נוירולוגי, שכשליש מהאנשים חווים בזמן כלשהו בחייהם. למרות שכיחותה, תופעה זו אינה מוכרת בציבור וזוכה לפרשנויות שונות על ידי האדם החווה אותה. שיתוק שינה אורך בדרך כלל עד מספר דקות ומתרחש לפני ההרדמות או מיד לאחר היקיצה. השיתוק עצמו הוא כמובן חלק טבעי משנת חלום אולם אם הוא, מסיבות נוירולוגיות, מתרחש בשעה שהאדם ער ומודע, אזי נוצרת חוויה מסתורית ומעניינת: האדם מרגיש שהוא נהיה כבד יותר ויותר ואינו יכול להזיז את איברי גופו למעט עיניו. פעמים רבות חוויה זו מלווה בהזיות שונות. תתכן תחושה מפחידה לפיה מישהו מאיים או רשע נוכח בחדר, תחושה של לחץ על החזה או תחושת ריחוף. הזיות ויזואליות יכולות להיות של שדים, חיות, אורות וצורות גיאומטריות משתנות. כמו-כן, הזיות שמיעתיות יכולות להיות של צעדים או של חפצים כבדים מוזזים.

הזיות אלו, שיכולות להופיע גם ללא שיתוק, הינן תופעות פיסיולוגיות מוכרות שקל להסבירן מבחינה מדעית. למרות זאת, אנשים אינם מודעים להסבר הפשוט שעומד מאחוריהן ומפרשים את חווית השיתוק וההזיות הנלוות לו בהתאם לאמונותיהם ואמונות החברה לה הם משתייכים. כך, בעבר וגם כיום פורשו חוויות אלו כהתקפה על ידי שדים - התקפה שמטרתה חניקת הקורבן על ידי ישיבה על חזהו או שמטרתה קיום יחסי מין עמו (פרשנות הנסמכת על העוררות המינית שעשויה לאפיין שנת חלום), או כמפגש עם יישויות רוחניות.

בשנים האחרונות טוענים מדענים כי חוויות של שיתוק שינה הינן בסיס לעשרות אלפי זכרונות מזויפים, המאפיינים דיווחים של אנשים שטוענים כי נחטפו על ידי חוצנים. ה"נחטפים" טוענים כי חוויות החטיפה אינן נגישות לתודעתו של הנחטף במועד הסמוך לחטיפה, בשל אמצעים אותם נוקטים החוצנים, והן עולות כזיכרונות במועד מאוחר יותר, כאשר חומות ההדחקה נחלשות, אם באמצעות היפנוזה או באמצעים אחרים. כך, שיתוק שינה, חוויה מסתורית הזכורה במטושטש, כדרכן של חוויות הקשורות בשינה, עשויה להיות בסיס לפרשנויות שונות, בהתאם להקשר האישי, החברתי והתרבותי בו היא מתקיימת ובהתאם להקשר שבו זכרון החוויה זוכה לתשומת לב.

שיתוקי שינה יכולים לקבל גם פרשנות של התעללות מינית, וזו עלולה לייצר זכרונות מזויפים בעלי משמעות הרסנית לחייו של האדם ולקשריו עם הסובבים אותו. החומרים מהם מורכבת ההזיה הנלווית לשיתוק שינה: תחושת מחנק וחרדה, גירוי מיני, נוכחות של דמות מרושעת בחדר שקרבה למיטה, עשויים להתאים ל"תסריט" של תקיפה מינית. כלומר, חוויות של שיתוק שינה שהאדם חווה בילדותו ובנעוריו, עשויות להחוות על ידו שנים אחר כך כזכרונות אמיתיים של התעללות מינית שעבר. במובן זה, זכרון עמום של שיתוק שינה עובר פיתוח והרחבה, ומובנה מחדש כזכרון של תקיפה מינית. ואכן, מספר חוקרים הצביעו על אפשרות זו, אפשרות שעולה גם ממקרים של אנשים שפיתחו במהלך טיפול זכרונות להתעללות מינית לכאורה שלא היתה ידועה להם, ולאחר מכן טענו כי אלו היו זכרונות מזויפים.

חשוב לציין כי עצם קיומו של שיתוק שינה אינו שולל את אמינותם של זכרונות קיימים להתעללות מינית בילדות, כמו גם זכרונות שעלו בגילאים מאוחרים יותר, וחובה לנקוט משנה זהירות בכל הטלת ספק בזכרונות של תופעה שכיחה וחמורה כהתעללות מינית. עם זאת, הידע לגבי שיתוק שינה והקשר הפוטנציאלי לזכרונות מזויפים להתעללות מחייב עירנות וזהירות, גם בבואנו לפרש חוויה משונה שאירעה בזמן שינה כהתעללות מינית או ככזו המעידה על התעללות מינית בעבר.

גד בן שפר הוא פסיכולוג המלמד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית.