אי ספיקת לב: תאי גזע יושיעו?

אי ספיקת לב היא מחלה קשה ושכיחה. במצב כזה נמנעת אספקת הדם הדרושה לתפקוד שריר הלב עצמו, דבר המביא למוות של תאים, היווצרות של אזורי צלקת וירידה בתפקוד הלב. אחד הגורמים השכיחים להתפתחות המחלה הוא אירוע של אוטם שריר הלב ("התקף לב"). רופאי הלב יודעים היום לטפל באופן טוב מאי פעם במצב בו כושל הלב להעביר לרקמות ולאיברי הגוף השונים את אספקת הדם החיונית.

אך למרות הידע הרב והשיפור הבלתי פוסק ביכולות ובאמצעים הקיימים, המענה אותו מסוגלת להעניק הרפואה הינו מוגבל. אמצעי הטיפול המצויים ברשות הצוות הרפואי מסוגלים לשפר רק את תפקודם של התאים הבריאים בלב. אין כיום טיפול מקובל אשר הוכח כי ביכולתו לשקם תאי לב שנפגעו.

מיטב החוקרים בעולם עומלים על פיתוח גישות חדשות לטיפול באי ספיקת הלב. מחקרים רבים עוסקים במציאת דרכים בעזרתן ניתן לשפר את הטיפול באי ספיקת לב על רקע אוטם נרחב בשריר הלב.

פריצת דרך

אחד הכיוונים החדשניים הוא שימוש בתאי גזע עובריים. תאים אלו מסוגלים להתפתח ולעבור התמיינות לסוגים שונים של רקמות. אך הקושי הוא רב ומחקרים אשר נערכו בתחום עמדו בפני מספר בעיות בלתי פתירות בפיתוח הטכנולוגיה. ראשית, התוצאות של המחקרים הללו עד כה מאכזבות ואינן מציגות שיפור מספק בתפקוד הלב מבחינה קלינית. בעיה משמעותית אולי אף יותר היא ששימוש בתאי גזע כרוך בעלייה משמעותית בסיכון להתפתחות של גידולים.

בחודש שעבר נערך בבנייני האומה בירושלים הכינוס הקרדילוגי הבינלאומי ה-60. במהלך הכינוס הציג פרופ' רונן בארי, מנהל המרכז לחקר הלב במערך הלב במרכז הרפואי "הדסה" בירושלים, גישה חדשה ופורצת דרך בהתמודדות עם הבעיה. פרופ' בארי, יחד עם צוות חוקריו, בוחן שימוש בתאי גזע מסוג שונה. מדובר בתאי גזע בוגרים, המצויים בשריר הלב עצמו.

ידוע כי ברקמות שונות בגוף מצויים תאים אשר יודעים לייצר את הרקמה מחדש. עד היום, המומחים סברו כי רקמת שריר הלב שנפגעה בעקבות אוטם אינה נוטה להתחדש. עדויות חדשות מערערות את האמונה הזו. פרופ' בארי סיפר על עבודת מחקר שבוצעה באנגליה בה בחנו החוקרים אנשים צעירים עם מחלת לב דלקתית נרחבת. לאחר שטופלו באמצעות מכשיר המעניק תמיכה לפעילות הלב נצפתה בחלקם תופעה מעניינת מאוד: הלב, עם סיום הטיפול, חזר לתפקד באופן נורמלי, או כמעט נורמלי.

על פי פרופ' בארי, אחד האזורים האנטומיים בלב, שבו ייתכן ומצויים תאי גזע בוגרים, הוא אוזנית העלייה השמאלית. מדובר בחלל שרירי הצמוד לעלייה השמאלית. "לקחנו את אוזנית העלייה השמאלית של עכברים. הנחנו אותה על מצע מיוחד הידוע כמעודד גדילת תאי גזע בוגרים. הבחנו בצמיחה של תאים עגולים האופייניים לשלבים מוקדמים בהתפתחות של תאי הלב. בהמשך הצלחנו לגרום להם לעבור תהליך שנקרא התמיינות. הצלחנו להפוך אותם לתאים בעלי תכונות והתנהגות של תאי שריר לב בוגרים".

במהלך המחקר הבחינו החוקרים כי תאי הגזע הבוגרים הם בעלי פוטנציאל להתפתח לסוגים נוספים של תאים, חשובים ביותר לפעילות הלב. תאים אשר ידועים כתומכים בפעילות תאי שריר הלב עצמו. "בפוטנציאל יש לנו פה רקמה שיודעת לייצר לא רק את תאי שריר הלב, אלא את כל התאים האחרים שקשורים להם", מוסיף פרופ' בארי.

תחבושת ביולוגית

החוקרים לא עצרו בנקודה הזו. הם בחנו את השאלה האם התאים הללו מסוגלים לנוע ולנדוד. זיהוי של יכולת נדידה עשוי לפתוח בפני הרופאים טכניקות טיפול שונות, למשל "להדביק" חלק מרקמת אוזנית העלייה השמאלית על אזור שנפגע במהלך אוטם שריר הלב. על מנת לבדוק זאת, ערכו החוקרים ניסוי נוסף. הם כרתו אוזנית של עכבר זכר והשתילו אותה על גבי שריר הלב של עכברה נקבה.

"באמצעות טכניקות שונות, ראינו בתוך רקמת שריר הלב של העכברה תאי שריר לב של זכרים. למעשה, הראינו שבלב העכברה ישנם תאי שריר לב שמקורם מהשתל הזכרי. כך הדגמנו שאוזנית זו יכולה לשמש כ"תחבושת ביולוגית" ולהצמיח תאי שריר לב לאזור פגוע". טכנולוגיה עתידנית זו תוכל לסייע לשקם ריקמת לב פגועה ועשוייה לשמש נדבך חשוב בטיפול בחולי אי ספיקת הלב.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה.