האם מגנזיום מגן מפני דום לב?

דום לב פתאומי הוא אירוע דרמטי ומאיים, עם שיעורי תמותה גבוהים ביותר. תמותה לבבית פתאומית היא בעיה בעלת חשיבות רבה בבריאות הציבור. למאמצי המניעה הראשונית שלה יש חשיבות רבה בהפחתת היארעותה הכוללת. על פי מודלים תאיים וניסיוניים, נראה כי למגנזיום תכונות המונעות התפתחות הפרעות קצב, העשויות להוביל לדום לב פתאומי ותמותה לבבית פתאומית. בנוסף, מנתיחות שלאחר המוות עולה כי אצל חולים שמתו מדום לב פתאומי היו רמות מגנזיום נמוכות יותר, בהשוואה למקרים של תמותה בעקבות חבלה.

לאור זאת, ביקשו החוקרים לבחון במסגרת מחקר חדש אם יש עדויות לקיומו של קשר בין רמות המגנזיום לבין תמותה לבבית פתאומית (Sudden Cardiac Death) באוכלוסייה הכללית.

ממצאי המחקר פורסמו בגיליון נובמבר של ירחון American Journal of Clinical Nutrition ומהם עולה כי ייתכן שיש קשר בין רמות גבוהות של מגנזיום בתזונה ובדם לבין ירידה בסיכון למוות לבבי פתאומי.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-88 אלף נשים שלקחו חלק במחקר ה-Nurses Health Study. הם מדווחים כי במהלך למעלה מ-26 שנות המעקב, נרשמו 505 מקרים של מוות פתאומי או מוות כתוצאה מהפרעה בקצב הלב.

בקרב נשים ברבעון התחתון של רמות מגנזיום בדם, שכיחות תמותה לבבית פתאומית היתה נמוכה משמעותית בהשוואה לנשים ברבעון העליון של רמות מגנזיום בדם ובתזונה. עלייה קלה בריכוז המגנזיום בדם לווה בירידה משמעותית בסיכון לתמותה לבבית פתאומית.

על סמך תוצאות אלה, מסיקים החוקרים כי רמות גבוהות של מגנזיום, אם בדם ואם בתזונה, קשורות בסיכון נמוך יותר לתמותה לבבית פתאומית. לטענתם, מרבית האמריקאים אינם עומדים בכמות הצריכה היומית המומלצת של מגנזיום, ולפיכך הגברת צריכתו עשויה להוות יעד אפשרי למניעה ראשונית של תמותה לבבית פתאומית.

החוקרים מדגישים כי המחקר הנוכחי הינו תצפיתי באופיו, ועל כן יש צורך במחקרים קליניים נוספים בתחום בטרם ניתן יהיה לקבוע כי קשרים אלו הם סיבתיים.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי.