דלקת קרום הלב: תסמינים וטיפול

כדי להבין את המחלה, נרחיב מעט על הרקע. הלב שלנו, המאפשר את חיינו, הוא איבר שנע כל הזמן. כדי שלא יתחכך עם סביבתו הוא עטוף בקרום דו-שכבתי קשיח אבל דק ("כפורת"). שכבה אחת צמודה ללב ואילו השכבה השנייה צמודה לאיברי הגוף השונים הנמצאים סביב הלב, ומעגנת את הלב אליהם. המרווח בין שתי שכבות אלה נקרא חלל כפורת הלב והוא מכיל נוזל מועט המשמש כנוזל סיכה. כמותו קטנה מאוד, אך מספיקה כדי לאפשר את תנועתו הבלתי פוסקת של הלב ללא חיכוך עם סביבתו.

מה היא דלקת קרום הלב?

דלקת קרום הלב היא, כשמה - דלקת של הקרומים המקיפים את הלב. דלקת זו יכולה להיגרם על ידי נגיפים, חיידקים, מחלות רקמת החיבור והפרקים, דימום, מחלות ממאירות, ניתוחים הקשורים בפגיעה בקרום הלב ועוד.

הכאב כתוצאה מדלקת קרום הלב מוקל בד"כ בזמן רכינה קדימה. צילום: thinkstock

מה התסמינים של דלקת קרום הלב?

הדלקת גורמת לכאב בחזה, לרוב במרכזו, בעצמה שיכולה להיות בין קלה במקרים מסוימים ועד קשה מאוד במקרים אחרים. בדרך כלל, הכאב הוא בעל אופי חותך. המאפיין הבולט ביותר של הכאב הוא החמרה בזמן שאיפה או שכיבה, והקלה בזמן נשיפת האוויר או ישיבה עם רכינה קדימה. לעיתים הכאב מדמה התקף לב. כאשר מופיע כאב המחשיד להתקף לב, יש כמובן להתייחס בהתאם ולפנות מידית למד"א או לחדר מיון.

מה הסיכונים הנגרמים עקב דלקת קרום הלב?

בחלק מהמקרים גורמת הדלקת להפרשה מוגברת של נוזל לחלל שבין קרומי הלב ולהצטברותו שם. אם מצטבר נוזל רב, או במהירות רבה, הוא עלול לגרום לחץ על הלב ("טמפונדה"). לחץ כזה על הלב גורם להפרעה בתפקודו, לעיתים עד כדי סכנת חיים. במקרים אלה יש לנקז את הנוזל בדחיפות.

האם יש עוד מאפיינים לדלקת קרום הלב?

במקרים רבים, דלקת קרום הלב מופיעה לאחר מחלת חום. התסמינים השכיחים במקרים אלה הינם חום, כאב גרון, תסמיני שפעת, כאבי בטן או שלשולים. לאחר ימים אחדים, עלולה להתפתח דלקת קרום הלב.

מה הגורמים לדלקת קרום הלב?

במרבית המקרים (כ-80-90%) הגורם הוא נגיף. יש מספר סוגי נגיפים שידועים כגורמים אפשריים לדלקת קרום הלב. המוכר שבהם הוא נגיף השפעת, אך יש גם נגיפים נוספים. גם זיהומים חיידקיים, בעיקר בדרכי העיכול, יכולים להוביל לדלקת קרום הלב. גורם ידוע נוסף, הינו חיידק השחפת. דלקת קרום לב שחפתית מתרחשת בעיקר בארצות בהן יש שכיחות גבוהה של מחלה זו. גורמים נוספים אפשריים: מחלות אוטואימוניות (מחלות של מערכת החיסון), כולל מחלות פרקים מסוימות; קדחת ים תיכונית משפחתית (FMF); קדחת Q; גידולים מסוימים. הדלקת עלולה להופיע גם לאחר ניתוחי לב או התקפי לב.

איך מאבחנים את דלקת קרום הלב?

האבחון נעשה בעזרת מספר אמצעים: בבדיקה גופנית הכוללת האזנה למרכז החזה, ניתן לשמוע שפשוף של קרומי הלב. עוד ניתן למצוא: חום, סימני דלקת בגרון, גודש בוורידי הצוואר, דופק מהיר, קוצר נשימה - ובמקרים שהלחץ של הנוזל מוגבר גם ירידת לחץ הדם מוגזמת בזמן שאיפה. מצב זה מחייב פינוי דחוף של החולה לבית חולים. אק"ג יכול להדגים שינויים טיפוסיים לדלקת קרום הלב. צילום חזה, יכול להדגים הגדלה של צל הלב או תפליטים בקרומי הריאה. בדיקת דם יכולה לגלות עלייה במספר הכדוריות הלבנות, עלייה במדדי דלקת, ועוד. עלייה במדד הנקרא טרופונין יכולה להצביע על פגיעה בשריר הלב. אחת הבדיקות החשובות ביותר לאבחון דלקת קרום הלב היא בדיקת אקו לב, שיכולה להדגים נוזלים בחלל קרום הלב. בדיקה זו יכולה גם לגלות ולהעריך פגיעה בשריר הלב כאשר היא מתרחשת.

יש מצבים שבהם מבצעים גם בדיקות נוספות, כגון: CT של הלב או MRI, שיכולים לזהות גם מחלות נוספות, עיבוי של קרום הלב ועוד.

האם דלקת קרום הלב מצריכה אשפוז, והאם יש מדדים מנבאים לצורך באשפוז?

ככלל, עדיף לפנות לחדר מיון שם תתבצע הערכה ויקבע האם יש צורך באשפוז. קיימים מספר גורמים המצביעים על סיכון מוגבר וצורך באשפוז, למשל חום גבוה, התפתחות איטית והדרגתית של המחלה, נוזל רב בחלל קרום הלב, סימני לחץ על הלב ("טמפונדה"), פגיעה בשריר הלב, דיכוי מערכת החיסון, דלקת קרום הלב לאחר חבלה, טיפול קבוע בנוגדי קרישה, קוצר נשימה, חוסר תגובה לטיפול ועוד. במצבים אלה, או כאשר הדלקת משנית למחלה, כגון מחלה דלקתית סיסטמית וכן אם הערכת הרופא המטפל היא שיש סיכון, יומלץ להתאשפז בבית חולים לצורך טיפול והשגחה.

האם יש טיפול לדלקת קרום הלב?

ישנם טיפולים שונים למטרות שונות: הקלה על הכאבים, טיפול בגורם במידה וקיים גורם ספציפי בר טיפול, טיפול בסיבוכים ומניעת אירועים חוזרים.

הטיפול הבסיסי כולל מנוחה, ותרופות נוגדות דלקת - לרוב מעדיפים תרופות שאינן סטרואידליות, אך יש מצבים שהרופא יעדיף לתת סטרואידים, במיוחד כאשר יש חשש לתופעות לוואי או סיכון מהתרופות הלא-סטרואידליות, כגון כיב, אי ספיקת כליות, רגישות ועוד. יש גם תרופות נוספות, למשל קולכיצין.

בהאזנה למרכז החזה, ניתן לשמוע שפשוף של קרומי הלב. צילום: thinkstock

מהו הטיפול בהצטברות נוזל בקרום הלב?

במצבים שנוזל רב מצטבר סביב הלב ובמיוחד אם הוא גדל או שהוא לוחץ על הלב, מנקזים את הנוזל. הניקוז יכול להתבצע בעזרת מחט (ניקור) בהנחיית אקו לב או תחת שיקוף, או בשיטה כירורגית.

כמובן שבמידה ומאובחן גורם ספציפי, כגון דלקת פרקים או מחלה אחרת, יש לטפל בו.

האם יש סיכון בדלקת קרום הלב ומה הסיבוכים העלולים להתפתח ממנה?

בדרך כלל מדובר במחלה לא קשה, שתסמיניה חולפים תוך ימים אחדים עם טיפול מתאים. בחלק קטן מהמקרים יש לדלקת קרום הלב מהלך עיקש (פרסיסטנטי) המצריך טיפול אגרסיבי יותר ולעיתים אשפוז בבית החולים לזמן ממושך יותר למשל, במקרים מסוימים הכאב בשאיפה מאוד משמעותי, ויכול לגרום הגבלה ביכולת הנשימה. בחלק מהמקרים יש הצטברות של נוזל בכמות גדולה סביב הלב, שעלולה במקרים קיצוניים לגרום לירידת לחץ דם, לקוצר נשימה ואפילו סכנה להלם ולמוות. מצב זה מחייב כמובן טיפול מידי. עם זאת, הסיכון לתמותה בשלב החריף בהשגחה וטיפול מתאימים הוא נמוך מאוד.

יש גם סיבוכים מאוחרים: אירועים חוזרים מתרחשים בכרבע עד שליש מהחולים בדלקת קרום לב נגיפית. רוב האירועים מתרחשים בשנה הראשונה, אך יש מקרים שהדלקת חוזרת מאוחר יותר. לעיתים מדובר באירוע חוזר יחיד, אך במקרים אחרים עלולים להתרחש אירועים חוזרים מרובים הגורמים לסבל רב ולצורך בטיפולים ממושכים. התרופה המומלצת למניעת אירועים חוזרים נקראת קולכיצין תרופה הניתנת למשך חודשים אחדים לאחר המחלה החריפה, ומקטינה בכמחצית את הסיכון לאירועים חוזרים.

סיבוך אחר הוא התקשות של קרום הלב. תופעה זו יכולה להתרחש ימים או שבועות לאחר המחלה החריפה, ואז לרוב היא חולפת. כאשר תופעה זו מתרחשת מאוחר יותר, הסבירות שהיא תחלוף נמוכה, ובמצבים מסוימים יהיה צורך בניתוח לקילוף קרום הלב הנוקשה.

סיבוך נוסף הוא כאבים נלווים עליהם מתלוננים אחדים מהחולים. יש צורך בבירור ספציפי להערכת מקורם וחשיבותם.

לסיכום: דלקת קרום הלב היא בדרך כלל מחלה לא קשה שניתנת לטיפול וחולפת תוך מספר ימים. יחד עם זאת, בחלק מן המקרים עלולים להתפתח סיבוכים נוספים או אירועים חוזרים. לכן, חשוב להקפיד על מעקב רפואי עם הופעת המחלה וגם לאחר ריפוייה. מומלץ לבצע מעקב זה במרפאות המתמחות בכך (מרפאות פריקרד).

ד"ר אביב מגר הוא קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי "רבין" בפתח תקוה ("בילינסון").

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.