כיצד המוח מגיב לבדיחות?

במחקר חדש ניסו חוקרים להשיב על שאלה מעניינת - כיצד מעבד המוח האנושי בדיחות, כאשר ידוע לכל כי אחד המרכיבים בבדיחות רבות הוא דו-משמעות של מלים. מתוצאות המחקר, שפורסמו בגיליון יוני של כתב העת Journal of Neuroscience עולה כי המוח האנושי מעבד בדיחות הכוללות דו-משמעות של מלים בהפעלה משולבת של אזורי שפה ואזורי תגמול חיובי.

במסגרת המחקר, נערכו בדיקות הדמיה פונקציונאלית בתהודה מגנטית (functional MRI) ב-12 משתתפים בריאים, על מנת לחקור את התהליך הנוירולוגי של תפיסת בדיחות המבוססות על דו-משמעות. החוקרים השוו בין בדיחות המתבססות על דו משמעות של מלים לבין משפטים הכוללים מלים בעלות משמעויות נוספות, אך ללא הומור, וכן בדיחות אשר לא התבססו על מלים בעלות משמעות כפולה.

מהתוצאות עולה כי יש אזורים ספציפיים המעורבים בעיבוד משמעויות לשנויות בהבנת שפה (אזור פרונטאלי שמאלי תחתון ואזור טמפוראלי שמאלי תחתון). עיבוד של בדיחות המתבססות על דו-משמעות של מלים מערב רשת רחבה יותר הכוללת אזורים נרחבים, בשתי ההמיספרות של המוח.

כמו כן, נמצא קשר בין שמיעת בדיחות לבין פעילות מוגברת ברשת של אזורים תת-קורטיקליים, בהם גזע המוח והאמיגדלה, הידועים כאזורים הקשורים בחוויית תגמול חיובי (positive reward). רמת הפעילות באזורים אלה היתה קשורה בתפיסה הסובייקטיבית של עד כמה הבדיחה היתה מצחיקה.

הממצאים מאפשרים הבנה מדויקת יותר של עיבוד דו-משמעויות לשוניות, ושל הבנת בדיחות המתבססות על דו-משמעויות אלה. החוקרים מצאו תבנית מסוימת של פעילות מוחית המופיעה בתגובה לבדיחה הכוללת דו-משמעות של מלים. תבנית זו משלבת את האזורים של עיבוד שפה עם אזורי התגמול החיובי המופעלים בתגובה לבדיחות באופן כללי. התבנית מדגימה את התרומה הנוספת של שפה ומשחקי מלים לתענוג הכולל מבדיחה.

בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה - מבוגרים.