הפרעות שינה ואירועים מוחיים

הפרעות נשימה בשינה והפרעות שינה נוספות עלולות להוביל לעלייה בסיכון לאירוע מוחי ראשון או חוזר ומפחיתות את ההחלמה לאחר אירוע מוחי, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה, שפורסמו לאחרונה בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות נשימה בשינה (SDB או Sleep-Disordered Breathing) והפרעות מסוג שינה ערות (SWD או Sleep-Wake Disturbances) נפוצות מאוד בחולים לאחר אירוע מוחי. מחקרים שפורסמו לאחרונה רמזו כי מדובר בגורמי סיכון לאירועים מוחיים או תוצאה של אירועים מוחיים, עם השפעה משמעותית על החלמה לאחר אירוע מוחי, תוצאות והישנות אירוע מוחי.

כעת השלימו החוקרים סקירת ספרות וזיהו מספר מחקרים שהוכיחו כי הפרעות נשימה בשינה היוו גורם סיכון לאירועים מוחיים. בדיקות שינה בחולים לאחר אירוע איסכמי חולף או אירוע מוחי מומלצות לאור השכיחות הגבוהה מאוד (מעל 50%) של הפרעות נשימה בשינה, וכך גם הטיפול בהפרעת נשימה חסימתית בשינה עם מכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure), לאור חוזק העדויות התומכות בהשפעה חיובית על התוצאות.

לאחרונה, הוצע עוד כי עלייה או ירידה במשך השינה, כמו גם יתר שינה, נדודי שינה ותסמונת RLS (Restless Leg Syndrome) מלווים בעלייה בסיכון לאירועים מוחיים. ניסויים רבים מצאו כי הפרעות שינה-ערות פוגעות בתהליכי שינויים עצביים ובהחלמה לאחר אירוע מוחי. הטיפול בהפרעות שינה-ערות באמצעות היפנוזה ונוגדי-דיכאון סדטיביים (נדודי שינה), או תכשירים מעוררים (יתר שינה), תכשירים דופמינרגיים (תסמונת RLS) ו-Clonazepam מבוססים על תצפית מקרה יחיד ויש לנקוט משנה זהירות בטיפול זה.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה ברפואה פנימית, רופא בכיר במחלקה פנימית בבית החולים בלינסון

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות שינה ונחירות.