טיפול בהפרעות זיכרון: עבודה קשה

"אני לא זוכרת כלום...", "הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה...", "אני כבר לא זוכר שאני לא זוכר..." בטוחני ששמעתם תלונות כאלו, אם נכונות הן או מוגזמות, מרבים מבני גיל הזהב בסביבתכם. תלונות כה שכיחות עד שלעיתים נדמה שדווקא מי שזכרונו אינו בוגד בו הוא החריג. אכן, ירידה ביכולת הזיכרון קשורה בתהליך ההזדקנות אך היא אינה תנאי הכרחי לכך. יש רבים מאוד, מפשוטי העם עד מנהיגיו הדגולים, המפגינים יכולות זיכרון מופלאות גם בגילאים מבוגרים מאוד. מה הוא אם כן הזיכרון? איך מזהים ומגדירים ירידה בו, ובעיקר מה ניתן לעשות כשירידה כזו מתרחשת?

זיכרון הוא היכולת לקלוט, לאחסן ולשלוף מידע. במערכת העצבים המרכזית קיימות תת מערכות עצביות ספציפיות וידועות שבאמצעותן מבוצעים תהליכי הזיכרון, החל בקליטתו ועד לשמירתו לאורך שנים ארוכות, לעיתים למשך כל חייו של האדם (זיכרונות ילדות למשל). זיכרון טוב מותנה לפיכך בתקינותן ובשלמותן הביולוגית של מערכות אלו.
כתוצאה משינויים במערכת כלי הדם, מטבוליים ואחרים במערכת העצבים המרכזית, קורה לעיתים שיכולת הזיכרון הולכת ונחלשת עם הגיל. אצל רבים חולשת הזיכרון קיימת אך אינה פוגמת בתפקוד היומיומי התקין. במצב זה אין צורך בהתייחסות טיפולית מיוחדת בזיכרון עצמו. במקרים אחרים, עם חלוף הזמן, משפיעה הפרעת הזיכרון על התפקוד היומיומי.

במקרה כזה נהוג לחלק את חומרת הפרעת הזיכרון לפחות לשתי רמות. הרמה הקלה יותר מכונה "פגיעה קוגניטיבית קלה" (Mild Cognitive Impairment), וביטויה הוא בקשיי היזכרות בידע שקודם לכן היה שמור. הזיכרון לטווח קצר ובינוני שמור יותר, והקשיים מתמקדים בזיכרון לטווח ארוך. בשלב זה האדם מסוגל בהחלט ללמוד ולחזק שיטות קליטה ואחסון במטרה לשמר את כושר הזיכרון. שלבים מתקדמים וחמורים יותר של הפרעת זיכרון הם כשהזיכרון המיידי, בטווח הקצר, לוקה, ואז יכולת הקליטה של מידע חדש משתבשת. שלבים אלו משויכים יותר לשיטיון (דמנציה) ולמחלת אלצהיימר. מכיוון שיכולת הקליטה של מידע חדש משובשת בשלב זה, הרי ששיטת הטיפול שונה ומתמקדת יותר בשימור מיומנויות יומיום ספציפיות, במטרה לשמר עצמאות ואיכות חיים סבירה לפרט ולמשפחתו.

סקר מחקרים מקיף שפורסם לאחרונה על ידי קבוצת חוקרים מאיטליה (קוטלי ואח' 2012) מציין שלוש שיטות טיפול עקריות בהפרעות זיכרון בדרגותיהן השונות. טיפול תרופתי, שלדברי החוקרים הוא נכון אך מוגבל בהשפעתו, טיפול בגרייה מגנטית וחשמלית שהוא חדש יחסית ואין די ידע לגבי השפעותיו לאורך זמן, וטיפול התנהגותי-למידתי. טיפולים התנהגותיים-למידתיים התפתחו מאוד בשנים האחרונות גם בארץ, ויש עשרות מחקרים המלמדים על האפקטיביות שלהם כמו גם על מגבלותיהם. בעקרון קיימות ארבע שיטות טיפול בתחום זה: תירגול מטלות זיכרון, כמו שינון רשימת שמות או מילים; למידת אסטרטגיות זיכרון חדשות, כמו לימוד שיטת ראשי התיבות במטרה לצמצם את כמות הפרטים שיש לזכור; למידת הליכים (פרוצדורות), כמו לימוד אופן הכנת שתייה חמה; ולמידה ללא טעויות, שיטת לימוד מיוחדת בה חוסכים מהלומד את הצורך לנקוט בדרך הטבעית של ניסוי וטעייה.

בשלב ההפרעה הקוגניטיבית הקלה (MCI) יכולת הלמידה עדיין תקינה יחסית ולכן אנשים נענים היטב לתרגולי זיכרון וללמידת אסטרטגיות זכירה חדשות המפצות על קשיי הזיכרון הקיימים. בשלב זה קלה יותר גם למידת השימוש באמצעי עזר חיצוניים. בשלבים החמורים יותר של ליקויי הזיכרון, כאשר הזיכרון לטווח קצר לקוי, נמצאו יעילות יותר שיטות למידת הליכים (פרוצדורות) ולמידה ללא טעויות, אך אלו מוגבלות לפעולות הספציפיות הנלמדות בלבד, כמו למשל למידת דרך מסוימת או צימוד שמות לדמותם של בני משפחה וכד', ואינן מוכללות מעבר למה שנלמד. מסקנת החוקרים היא שטיפולים התנהגותיים-למידתיים הם יעילים הן לכשעצמם והן כמשלימים, ומוסיפים על השפעותיהם החיוביות של טיפולים תרופתיים.

אנשים רבים בגיל הזהב הסובלים מבעיות זיכרון מחפשים ושואלים על "טיפים" לשיפור הזיכרון. לרוע המזל, טיפים כאלו, גם כשהם ניתנים, אינם יעילים לכשעצמם. מי שבאמת רוצה להתמודד עם בעיית זיכרון חייב להבין קודם כל שאין קיצורי דרך. בכל מקרה מדובר בלמידה, אימון ותירגול לאורך זמן. תחילה בהנחיית איש מקצוע מיומן ומוסמך לכך ואחר כך באופן עצמאי. כפי שאין קיצורי דרך לשמירה על חוזק, בריאות וחוסן גופני כך גם בשמירה על יכולת הזיכרון. הזיכרון, כמו הגוף, מחייב טיפוח וחיזוק מתמיד.

כמו בכל תכונה אחרת, אין להגזים בתאור חומרת הבעיה. לא כל שכחה או פיזור נפש מעידים על ליקוי כללי בזיכרון. מעטים מאוד הם בני גיל הזהב שאכן "לא זוכרים כלום". להפך, כמעט תמיד נכון לומר שאנו זוכרים יותר ממה שאנו שוכחים. חשוב לאתר את הקושי, לתחום אותו ולטפל בו ספציפית. הכללה מובילה לאפס מעשה, לעיתים קרובות שלא בצדק.

הכותב הוא נוירופסיכולוג קליני, מנהל המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש

בואו לדבר על זה בפורום קשב וזיכרון בקרב מבוגרים ומתבגרים.