נפש: דיכאון ותסמונת הבכי והצחוק

דיכאון נחשב להפרעה נפשית נפוצה, המתבטאת בירידה במצב הרוח ומתאפיינת בשקיעה הדרגתית לתוך עצב עמוק, לעתים גם ייאוש והערכה עצמית נמוכה. הדיכאון כולל אובדן עניין והנאה ברוב תחומי החיים, ובמקרים קיצוניים אף לאובדנות. אנשים המצויים בדיכאון חווים בעיקר רגשות שליליים, בין אם כלפי עצמם ובין אם כלפי סביבתם, והם בוכים לעתים קרובות ובקלות. בנוסף לביטוי הנפשי, לדיכאון נלווים גם שינויים נוירו-פיזיולוגיים במוח.

תסמונת הבכי והצחוק הבלתי רצוניים (PBA) מאופיינת בחוסר יציבות של הביטוי הרגשי, ומתבטאת בצחוק או בכי בלתי רצוניים, או שניהם, המתרחשים ללא קשר הגיוני לאירועים או למצב הנפשי של החולה, או אף בניגוד לו, בצורה פתאומית ותכופה. כך אדם יכול לצחוק בהלוויה או כשהוא שומע סיפור עצוב, או לבכות כהוא שומע בדיחה; לעתים הבכי או הצחוק מופיעים גם ללא גירוי רגשי, למשל כאשר אדם אחר מתקרב, או כשיש גירוי חושי כלשהו (נגיעה פתאומית). תופעה זו יכולה להתרחש בעקבות פגיעה מוחית דו-צדדית בשל מגוון מחלות נוירולוגיות כגון שבץ המוח, פגיעת ראש טראומטית, מחלת הטרשת הנפוצה (MS) או מחלת ניוון שרירים (ALS). התפרצויות הבכי והצחוק נובעות מאובדן שליטה ובקרה של החולה על אופן הביטוי של רגשותיו בעקבות אותה הפגיעה המוחית. פגיעה זו משבשת את הבקרה של הביטוי הרגשי כך שכל גירוי, בין אם רגשי או בין אם סתמי, מוצא את דרכו לרשת תאי העצב שאחראית על ביטוי רגשי, והכניסה לרשת הזו אינה תמיד במקום המתאים. בצורה זאת, כל גירוי שהוא מוביל לביטוי רגשי אוטומטי של צחוק או בכי ללא קשר לסיטואציה המתרחשת.

כשמדובר בצחוק בנסיבות בלתי תואמות וללא מצב רוח מתאים, קל יחסית לאבחן שמדובר במצב חולני. לעומת זאת, קשה לפעמים להבחין בין מצב דיכאוני המלווה בבכי עקב מחלה קשה, לבין בכי כביטוי רגשי לא רצוני באותה המחלה הקשה ללא מצב רוח דיכאוני תואם. בשני המצבים אדם עלול למצוא עצמו בוכה לעתים קרובות.

שתי התופעות, דיכאון ו-PBA, יכולות להתקיים במקביל אצל אדם מסוים ובכך להקשות על ההבחנה עוד יותר. עם זאת, אפיון אירועי הבכי כשלעצמם, כולל הגורמים המעוררים והרגשות הנלווים, יכול לאפשר הבחנה בין PBA לדיכאון:

טבלה של סיכום ההבדלים בין דיכאון לתסמונת צחוק ובכי

*אפקט פסאודובולברי - פגיעה במסלולים עצביים שתפקידם לעשות בקרה מוחית על ביטוי הרגש.

ביטוי הרגש

דיכאון: בכי ועצבות הם ביטויים רווחים של הרגש בקרב הסובלים מדיכאון. תחושת הייאוש העמוק וחוסר ההנאה בתחומי החיים השונים הם אלה שמובילים לביטוי של בכי.

PBA: הביטויים הרווחים הם בכי, צחוק או שניהם לסירוגין. אלה ביטויים רגשיים בקרב הסובלים מתסמונת PBA, לעתים בצורה מוגזמת שאינה תואמת את הנסיבות שבהן הם מתרחשים.

משך הזמן בו שורר ביטוי הרגש

דיכאון: מדובר במצב יציב אשר עלול להתמשך שבועות, חודשים ואף שנים, וכך גם הביטויים הרגשיים שלו כמו בכי.

PBA: טווח הזמן בו שורר הביטוי הרגשי הוא קצר מאוד, מתחיל בפתאומיות וחולף במהירות (שניות עד דקות). מדובר בהתקפים, אשר מטבעם הם קצרים ועוצמתיים.

שליטה רצונית בביטוי הרגש

דיכאון: אדם הסובל מדיכאון יכול לשלוט בביטויי הרגש שלו ולווסת אותם, בין אם בכוחות עצמו ובין אם בעזרת הזולת (סביבה קרובה, מטפל פסיכולוג וכו').

PBA: התקפי הבכי והצחוק אינם ניתנים לשליטה או ניתנים לשליטה מזערית. מדובר בהתקפים בלתי רצוניים, אשר מופיעים אצל אותם חולים ללא כל התראה או יכולת להתכונן אליהם מראש.

חוויה רגשית

דיכאון: עבור הסובלים מדיכאון, הביטוי הרגשי של מצבם (בכי) תואם לתוכן עולמם הרגשי.

PBA: הביטוי הרגשי (בכי או צחוק) מנותק מהחוויה הרגשית או מופגן בצורה מוגזמת. אדם הסובל מהתסמונת ומקבל בשורות רעות יכול לפרוץ בצחוק בלתי תואם ללא שום סימן מקדים, או לחלופין עלול לפרוץ בבכי למשמע בדיחה מצחיקה. פרץ הבכי או הצחוק יכול להימשך מספר שניות עד מספר דקות, והמעבר בין שתי התגובות הקיצוניות יכול להיות מיידי (בכי וצחוק המתבטאים בסמיכות זה לזה).

הפרעה נוירולוגית בסיסית

דיכאון: יכול ללוות מצבים נוירולוגיים שונים כביטוי רגשי תגובתי, או כחלק מהמחלה, אך ברוב חולי הדיכאון מדובר במצב נפשי, ללא מחלה נוירולוגית נלווית.

PBA: הפרעה נוירולוגית תמיד קיימת.

הגורם המעורר את הביטוי הרגשי

דיכאון: ניתן לעורר בכי בקרב הסובלים מדיכאון באמצעות חשיפתם למצבים טעונים רגשית.

PBA: הגורם המעורר את הביטוי הרגשי של בכי או של צחוק הוא מזערי או אינו קיים כלל. כאמור, אין כל קשר בין החוויה הרגשית של המטופל לבין הרגש שהוא מבטא כלפי חוץ. הגירויים המעוררים את הביטוי הרגשי החריג יכולים להיות כאלה שאין להם שום מטען רגשי, או מטען רגשי מינימלי.

מחשבות נלוות

דיכאון: המחשבות האופייניות הנלוות למצב דיכאון עוסקות בעיקר בחוסר ערך, חוסר ישע, חוסר תקווה, אשמה ומוות.

PBA: אין כל מחשבות ספציפיות הנלוות לתסמונת.

ההבחנה בין מצב דיכאון למצב PBA חשובה, מאחר שכיום קיימת תרופת מרשם ספציפית למצב PBA, בשם Nuedexta, אשר מפחיתה באופן משמעותי את המצוקה ואת המבוכה של החולים נוכח ביטויי רגש בלתי תואמים ובלתי הולמים את הנסיבות. תרופה זו פועלת במנגנון ייחודי ומאפשרת יעילות גבוהה בהפחתת כמות התפרצויות הבכי והצחוק ליום, כמו גם בהפחתת עוצמת ההתפרצויות. מדובר בתרופה הראשונה והיחידה המאושרת היום לשימוש בחולי טרשת נפוצה וניוון שרירים הסובלים מתסמונת זו. התרופה נרשמת בימים אלה במשרד הבריאות וכבר זמינה לבעלי ביטוחים משלימים.

הכותב הוא מומחה בנוירולוגיה ורפואת שינה.

בואו לדבר על זה בפורום טרשת נפוצה.