עלייה בתמותת חולים השבים לעשן

הפסקת עישון לאחר אוטם לבבי חשובה לעתים יותר מכל טיפול תרופתי אחר. חוקרים מאיטליה מדווחים במאמר חדש שפורסם ב-American Journal of Cardiology כי תיתכן עלייה עד פי חמישה בסיכון לתמותה אצל חולים הממשיכים לעשן לאחר שחרור מבית החולים.

בקרב חולים שחזרו לעשן לאחר אשפוז בשל תסמונת כלילית חדה, נרשמה עלייה של פי שלושה בסיכון לתמותה בתוך שנה, בהשוואה לאלה שהצליחו להפסיק לעשן.

מדגם המחקר כלל למעלה מ-1,200 חולים שאושפזו בשל תסמונת כלילית חדה ודיווחו כי עישנו בקביעות טרם אשפוזם. החוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה של חזרה לעישון לאחר אירוע לבבי, ולקבוע כמה חולים צפויים לשוב לעשן.

כל המשתתפים הפסיקו לעשן בזמן האשפוז ודיווחו כי היו בעלי מוטיבציה להמשיך להימנע מעישון לאחר השחרור לביתם. החולים קיבלו ייעוץ קצר בנושא הפסקת עישון בזמן ששהו בבית החולים, אך לא קיבלו ייעוץ נוסף, תחליפי ניקוטין או סיוע אחר להפסקת עישון לאחר שעזבו את בית החולים.

החוקרים תשאלו את החולים בנוגע להרגלי עישון לאחר השחרור מבית החולים. הערכות נעשו לאחר חודש, שישה חודשים ו-12 חודשים מרגע השחרור מבית החולים. מהתוצאות עולה כי למעלה מ-60% חזרו לעשן לפני תום השנה הראשונה משחרורם מבית החולים. כמחציתם שבו לעשן בתוך 20 ימים מהשחרור מבית החולים.

עד תום השנה הראשונה, 97 חולים הלכו לעולמם, כאשר 81 ממקרי התמותה הללו יוחסו למחלות לב וכלי דם. לאחר תקנון לגילאי המשתתפים ומשתנים אחרים, החוקרים מצאו כי חזרה לעישון הביאה לעלייה של פי שלושה בסיכון לתמותה, בהשוואה לאלה שלא חזרו לעשן.

ככל שהחולים חזרו לעשן בשלב מוקדם יותר לאחר השחרור מבית החולים, כך הסיכוי לתמותה בתוך שנה היה גבוה יותר. בקרב אלה שחזרו לעשן בתוך 10 ימים מהשחרור מבית החולים, תועדה עלייה של פי חמישה בסיכון לתמותה, בהשוואה לאלה שהמשיכו להימנע מעישון.

מעט מאוד חולים חזרו לעשן לאחר שהצליחו להימנע מעישון במשך שישה חודשים.

מתוצאות המחקר עולה כי הישנות עישון היא גורם סיכון משמעותי להישרדות ארוכת טווח. להפסקת עישון יש השפעה חשובה על חולים עם תסמונת כלילית חדה, כמו להקפדה על נטילת הטיפול התרופתי להפחתת לחץ דם או כולסטרול.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי.