שיטת דימות חדשה לפגיעות מוחיות
פריצת דרך ישראלית: שיטה חדשה מאפשרת לראשונה אבחון של פגיעות מוחיות קלות, שעד כה נחשבו ללא-מדידות או לא ניתנות לאבחון
מחקר ישראלי שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Neurology חושף לראשונה גישה אבחונית חדשה, שמאפשרת אבחון של מוחיות קלות. השיטה מציעה שיטה דימות מתקדמת לזיהוי ומיקום של פגיעה בכלי דם ופריצה של מחסום הדם-מוח בקבוצת שחקני פוטבול.
לאחרונה עלתה המודעות בדבר ההשלכות הנוירו-פסיכיאטריות בעקבות חבלות ראש קלות החוזרות ונשנות ובפרט אלו המתרחשות במסגרת משחקי ספורט תחרותיים מסוימים (כדוגמת אגרוף, כדורגל אמריקאי, הוקי וכד). למרות הסיכון הגבוה להפרעות נפשיות ונוירולוגיות בשחקנים, עד היום לא נמצא כלי אבחנתי המסוגל לאבחן פגיעות מוחיות בשלב המוקדם.
מזה עשור שנים שקבוצת החוקרים במעבדה לנוירו-כירורגיה ניסויית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם קבוצות מחקר נוספות בעולם, חוקרת את התפקיד של פגיעה במחסום דם-מוח על תפקודים מוחיים ופגיעות מוחיות בלתי הפיכות, כולל מחלות נוירולוגיות שכיחות כדוגמת אפילפסיה או מחלות ניווניות (כדוגמת מחלת אלצהיימר). עבודות אלו מציעות שתפקודי לא תקין של המחסום יכול להיות זה שעומד בבסיס ההתפתחות של סיבוכים הנצפים אצל אצל שחקני פוטבול.
שחקני הפוטבול מהנגב השתתפו במחקר
במחקר הנוכחי השתתפו 16 שחקני פוטבול (מקבוצת "נגב פוטבול" Black Swarm) ו-13 אתלטים (סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון ששימשו כקבוצת בקרה), וכולם עברו סריקה של המוח באמצעות שיטת ההדמייה החדשה המשתמשת בחומר ניגודי לצורך דימות המוח. שיטה זו פותחה על ידי רונאל וקלסר, סטודנט לרפואה במסלול לדוקטורט במעבדה של פרופ' אלון פרידמן, ממרכז זלוטובסקי לחקר המוח באוניברסיטת בן-גוריון, והיא מאפשרת את יצירתן של מפות המראות אזורי מוח עם פתולוגיה של כלי הדם ו/או פריצת מחסום דם-מוח.
תוצאות המחקר הראו באופן ברור כי ניתן לסווג את 29 המשתתפים בו לשתי קבוצות, בעלי מחסום דם-מוח תקין ולא תקין. בקבוצה הפתולוגית נמצאה חדירות לא תקינה של מחסום דם-המוח ב-6 שחקני פוטבול ורק משתתף אחד מקבוצת הבקרה. יתרה מכך, השיטה מאפשרת בפעם הראשונה אבחון של הפרעה וסקולרית ב-40% משחקני הפוטבול ו-8.3% מקבוצת הבקרה וכן מראה קשר ברור בין סוגי ספורט מסויימים (פוטבול) וסיכון מוגבר לפתולוגיה של מחסום דם המוח.
המחקר נערך בשיתוף פעולה עם ד"ר אילן שלף, מהמחלקה לדימות רפואי במרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה. בדיקות הדימות בוצעו במכשיר התהודה המגנטית (MRI) המתקדם מסוג 3T של פיליפס שנרכש לאחרונה עבור המרכז לדימות המוח, יוזמה להקמת מרכז מחקר משותף לאוניברסיטת בן-גוריון ובית החולים סורוקה.
לדברי פרופ' אלון פרידמן, פיתוח השיטה האבחנתית תאפשר לראשונה לחקור את החשיבות של פתולוגיות וסקולרית ככלל, ופריצתו של מחסום דם מוח בפרט, בספורטאים ובחולים עם פגיעות מוחיות אחרות (כדוגמת אלצהיימר, אפילפסיה, שבץ, חבלות ראש ועוד). הממצאים מציעים לראשונה את האפשרות לזהות ולכמת בצורה אובייקטיבית מחלות של המוח שעד כה נחשבו ללא-מדידות או לא ניתנות לאבחון. במקביל, קבוצתו של פרופ' פרידמן מפתחת טיפולים חדשניים במודלים בבעלי חיים שמטרתם להפחית את הפגיעה בכלי הדם הפגועים, במטרה לבצע התערבות מוקדמת ולמנוע נזק מוחי מאוחר.
בואו לדבר על זה בפורום נוירולוגיה (ילדים ומבוגרים) והתפתחות הילד.