אי ספיקת לב: מחלה מערבית

שריר הלב הוא משאבה מורכבת ומשוכללת המצויה בתוך בית החזה שלנו. המשאבה הזו אחראית על שני מחזורי דם מחזור הדם הימני ומחזור הדם השמאלי. העלייה הימנית של הלב קולטת מהגוף דם בעל ריכוז חמצן נמוך. הדם מוזרק לחדר ימין ומשם לריאות על מנת לקלוט חמצן ולפלוט את הפחמן הדו חמצני. הדם המחומצן ממשיך לעלייה השמאלית, נדחק לחדר שמאל ומשם, דרך אבי העורקים, מוזרק הדם המחומצן ומגיע לרקמות הגוף השונות.

אחד המאפיינים החשובים של שריר הלב הוא שאינו פוסק לעבוד עד מותנו. 50-100 פעימות בדקה באופן תקין, כמאה אלף פעימות ביום, וכ-40 מיליון פעימות בשנה. אך מה קורה כשהמערכת הזו מתפקדת באופן לקוי? מה קורה כשהמערכת הזו חולה בעצמה ולא מסוגלת להמשיך ולספק דם בלחצים ובקצבים מתאימים לרקמות הרחוקות?

עלות גבוהה

אי ספיקת לב היא מחלה כרונית קשה של הלב כמשאבה. זו המחלה השכיחה ביותר בעולם המערבי. עלותה למערכות הבריאות בעולם גבוהה ביותר והיא נחשבת גם למחלה שהטיפול בה הוא היקר ביותר. המחלה כרוכה ברמה גבוהה של תמותה כאשר הישרדות החולים במצב של אי ספיקת לב קשה עומדת על כשנתיים אצל גברים ושלוש שנים אצל נשים. החולים בה מתקשים בתפקוד היומיומי, מתקשים בהליכה ולו הקצרה ביותר, סובלים מקוצר נשימה, בצקות, חולשה ועייפות. הם נוטים להתאשפז בבית החולים באופן תכוף בשל פגיעות במערכות השונות.

קיימים מספר מצבים עיקריים הגורמים לאי ספיקת לב. הגורם השכיח ביותר הוא מחלה של העורקים הכליליים, המספקים דם ללב. עם הגורמים הנוספים נמנים הפרעה של מסתמי הלב, מומים מולדים, מחלה של שריר הלב עצמו (הנקראת קרדיומיופתיה) שיכולה להיגרם בגלל רקע גנטי-משפחתי או בשל טיפול בתרופות כימותרפיות מסוימות.

על פי ד"ר עופר אמיר, קרדיולוג, מנהל היחידה לאי ספיקת לב בבית חולים כרמל ויו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגים, הטיפול בחולים עם אי ספיקת לב מורכב ומחייב בדיקות תכופות ומעקב שגרתי. הטיפול מבוסס על רבדים שונים בהתאם לפתולוגיה של החולה. שינוי באורחות החיים, כהפסקת עישון, תזונה נכונה, הפגת מתחים, צנתור, ניתוח מעקפים, השתלה של קוצב ודפיברילטור הם אופציות טיפוליות הנעשות בארץ ברמה הגבוהה ביותר. במצב שבו אי ספיקת הלב הינה סופנית ולאחר שכשלו כל האופציות הטיפוליות האחרות, עשוי הצוות הרפואי לשקול גם את האפשרות של שימוש במשאבות התומכות מכאנית בפעילות הלב ("לב מלאכותי") או השתלה של לב מתורם.

בדיקת BNP

מערכת הטיפול בחולים באי ספיקת לב בארץ אינה מושלמת. ד"ר אמיר מציין מספר נקודות אותן יש לשנות על מנת להביא לשיפור באבחון וטיפול בחולים אלו. "הערכות רבות אומרות שעד 50% מהחולים לא מזוהים ולא מטופלים נכון. קיים מבחן מעבדתי של ההורמון BNP בדם. זו בדיקה חשובה הנותנת מידע חיוני. במחקרים רבים הוכח שאם יודעים את רמתו של ההורמון BNP, ניתן לאבחן או לשלול אי ספיקת לב. המידע המתקבל מהבדיקה הזו מלמד גם על הפרוגנוזה (הסיכויים להחלים) של המטופל. בארץ, בניגוד למקומות אחרים בעולם, לצערי אין שימוש רוטיני בבדיקת ההורמונים BNP. הבדיקה הזו צריכה להיות זמינה בחדר מיון".

ד"ר אמיר מציג פערים נוספים הקיימים בארץ בהשוואה למדינות מתקדמות באירופה. למשל, הוא מדגיש את חשיבות הניטור והטיפול השוטף בחולים הללו, שצריכים להתקיים במרכזים ייעודיים המתמחים בטיפול באי ספיקת לב ואת העובדה שלא כל התרופות בהן היו רוצים הקרדיולוגים להשתמש מאושרות בסל התרופות.

"אבל", הוא ממשיך, "הנקודה שהכי מטרידה אותי היא הנושא של סיום החיים - END OF LIFE. חולים באי ספיקת לב במצב סופני אינם מאושפזים היום במקום שמאפשר להם למות בכבוד".

הכוונה היא למרכז רפואי, שלמעשה אינו קיים היום בארץ, אשר יכול להעניק לחולה טיפול נכון בצורה הראויה לאדם בסוף חייו. התוצאה היא שהחולים הסופניים הללו נמצאים באופן בלתי סביר בביתם, או שבאופן שכיח יותר הם מאושפזים במחלקה פנימית או קרדיולוגית בבית חולים ציבורי, ושם המערכת מתייחסת אליהם כמו אל כל חולה מאושפז. אבל למרות הקשיים והבעיות, "אנחנו במקום טוב בהשוואה לעולם מבחינת הרמה המקצועית, מבחינת נגישות הטיפול התרופתי ומבחינת המחקר בתחום הקרדיולוגיה", אומר ד"ר אמיר.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום קרדיולוגיה - הפורום הרשמי של האיגוד הקרדיולוגי
פורום קרדיולוגיה וצנתורים