התקפי חרדה? כך תטפלו

חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי, שבו אדם חש אי שקט בשל מתח ודאגה מרובים, מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים - שהוא חש חסר אונים מולם. לא מדובר במחלה אורגנית, אלא במשהו שהוא חלק מאופיו של האדם ותלוי במבנה מערכת העצבים שלו.

מהם התסמינים של התקפי חרדה?

חרדה והתקפי חרדה מתבטאים בתסמינים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים שונים, הכוללים דופק מהיר, תחושת חום, תחושת קור, עלייה בלחץ דם, גלי חום, בעיות במערכת העיכול, תחושת חנק ותחושות מועקה.

יחד עם זאת, התסמין העיקרי, המפריע ביותר לתפקוד היומיומי, המופיע באופן מכריע אצל מרבית הסובלים מחרדה, היא תחושה ממשית של פחד מוות. כלומר, האדם המצוי בחרדה חש כי הפחד שהוא עומד למות - אמיתי לגמרי.

מתי מופיעים התקפי חרדה? מי מועד ללקות בהם?

מצבי חרדה מופיעים אצל אנשים רבים, הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אך בדרך כלל אנו נוטים שלא להתייחס לתסמינים הראשונים ברצינות, למרות ההפרעה שהם גורמים לחיי היומיום שלנו. לעיתים, הסביבה מתייחסת לתסמינים אלה בזלזול, משום שלא נמצאת להם סיבה אורגנית - והסובלים מחרדה נתפסים כמעמידי פנים.

חרדות והתקפי חרדה מופיעים לא רק במצבים קשים או בעייתיים. לעיתים קרובות, גם סיטואציות חיוביות עשויות לגרום לחרדה. כך, סיטואציות כמו מעבר לדירה חדשה, עבודה חדשה או תפקיד בכיר יותר, או שינויים במצב המשפחתי (חתונה, לידה וכדומה) - עשויים גם הם לעורר חרדה.

כיצד מאבחנים חרדה והתקפי חרדה?

כשאדם מגיע ומספר על התסמינים הללו, שלא חווה לעולם לפני כן, לפני הכול יש לשלול כי מדובר במחלה אורגנית. אם שללנו זאת (לא מצאנו שום בעיה אורגנית) - והמטופל ממשיך לחוש אותן תחושות, נוכל לאבחן את התסמינים כהתפתחות של חרדה או התקף חרדה.

מהו הטיפול בחרדה? האם ישנן תופעות לוואי?

הטיפול בחרדה הוא על פי רוב טיפול תרופתי - וכולל שילוב אפשרי של מספר תרופות ידועות. החשוב ביותר לזכור הוא כי כל התרופות הללו מלוות בתופעות לוואי בשבוע-שבועיים הראשונים של הטיפול. תופעות הלוואי הללו נותנות לאדם תחושה שהמצב נעשה יותר גרוע - ואינו משתפר.

למשל: תרופות מסוג ssri שהן הנפוצות ביותר לטיפול בחרדה, גורמות בשבועיים הראשונים לתחושה של עייפות, לחץ, ירידה במצב הרוח, סחרחורת, ירידה בחשק המיני ועוד. זהו חלק מהטיפול - ויש לדעת כי תופעות הלוואי הללו, המעידות על התרגלות הגוף לתרופה, חולפות וכי לאחר מכן צפוי שיפור במצב.

יש מי שבוחרים להפסיק את הטיפול, בשל תופעות הלוואי הללו. לכן, חשוב להזכיר למטופלים כי רק התמדה ורצון לעשות את הטיפול במלואו - יביאו למרפא מהתקפי החרדה. לכן, הטיפול הרפואי כולל ליווי יומיומי מצד הרופא המטפל בשבועות הראשונים - כדי לתמוך, להכיל את הקשיים ולסייע במציאת פתרון לתחושות הלא נעימות האלה, המופיעות בהתחלה.

כאמור, אחרי שבוע-שבועיים התרופות מתחילות להשפיע, תופעות הלוואי הולכות ונעלמות - ולאט לאט מתחילים להרגיש הרבה יותר טוב.

מהו משך הטיפול? האם ניתן להירפא לגמרי מחרדה?

מכיוון שחרדה היא תופעה הקשורה באופיו של האדם ומבנה מערכת העצבים שלו, משך הטיפול תלוי באופן שבו מערכת העצבים מגיבה לטיפול. בכל מקרה, יש צורך בטיפול ארוך טווח, עד שמוודאים שהמערכת העצבית מגיבה בהתאם.
ישנן תרופות הניתנות לשנה-שנתיים, או לתקופה ארוכה יותר, עד שמוודאים כי חל שינוי משמעותי בתגובת המערכת העצבית. אנשים המצויים ברמת חרדתיות גבוהה במיוחד - ייעזרו בטיפול לאורך כל חייהם.

יש גם תרופות אחרות, המאפשרות לצאת ממצב החרדה במהירות - ולאחר שיוצאים ממנה, משתמשים בהן רק במקרים שבהם קורה התקף. דוגמה לתרופה כזו היא הפרולול, הנותן מענה לתסמין של דופק מואץ. בהתחלה משתמשים בתרופה יום יום, אך כשחל שיפור במצב - והדופק המואץ מפסיק להופיע, כתגובה למצבים היוצרים חרדה, מפסיקים ליטול אותה - ולוקחים שוב רק כאשר חוזר התקף ועמו תחושת חנק או עלייה מהירה בדופק.

ההחלטה על סוג התקופה ואורך הטיפול תלויים בתלונות הספציפיות של המטופל, בתגובה שלו לתרופות - ולעיתים אף להופעה של חרדה דומה אצל אחד מההורים. לא מדובר במעבר גנטי של התופעה, אך פעמים רבות נגלה כי להורים, או אחד מהם, מערכת עצבית דומה לזו של המטופל.

מה לגבי הרתיעה הקיימת אצל אנשים מטיפול אצל פסיכיאטר?

קיימת סטיגמה לא נכונה לגבי טיפול פסיכיאטרי. חשוב לזכור כי אדם הסובל מחרדה זקוק לטיפול, ממש כמו אדם הסובל ממחלה אורגנית. כמו בכל מחלה, גם החרדה מפריעה לחיי היומיום באופן ניכר - ומובילה לעיתים להפרעה בתפקודים היומיומיים בעבודה, במשפחה ובקרב חברים. הטיפול במצבי חרדה עוזר לאדם להתייחס לאותן הבעיות שמתעוררות במהלך חייו בצורה שקולה - ולהתמודד עם הבעיות שיוצרות את החרדה בצורה קלה הרבה יותר.

האם יש טיפולים לא תרופתיים לחרדה?

קיימים טיפולים אחרים, אך האפקטיביות שלהם תלויה בעומק החרדה. אם מדובר במצב שטחי וקל, לעתים טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע - אך כאשר מדובר בחרדות עמוקות, הניסיון מצביע על כך שלטיפול התרופתי תוצאות אפקטיביות וטובות יותר.

יחד עם זאת, לעתים מומלץ ללוות טיפול תרופתי גם בייעוץ פסיכולוגי, המסייע בהתמודדות עם התסמינים, תופעות הלוואי והבעיות הנוצרות בחיים כתוצאה מהחרדה.

לבסוף, מחקר הדוקטורט שלי על מצבי חרדה כלל ניסיונות טיפוליים שונים, במהלכם גילינו כי אצל אנשים הסובלים מהתקפי חרדות ומחרדות באופן כללי, המוח הימני, האחראי על הרגש, פעיל יותר. בהתאם לכך, אחת ההצעות הטיפוליות למצבי חרדה בעבר היתה טיפול במוזיקה ובאמנות, המשפיעות על החלק הימני של המוח - ועשויות להשפיע לטובה על מי שסובל מחרדה. יחד עם זאת, במחקר גילינו כי פתרונות אלה אינם מספקים לטווח ארוך - ולכן נדרש ללוות גם אותם בטיפול תרופתי.

ד"ר ליאורה רוזן הינה רופאה מומחית בתחום הנוירולוגיה ומתמחה בטיפול במחלות נוירולוגיות שונות והינה בעלת תואר שלישי בטיפולים בהתקפי חרדה

צפו: כיצד נטפל בחרדה?

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors