סוכרת: ניהול מחלה אישי

אין ספק שכאשר מטופל מגלה מעורבות פעילה בניהול מחלתו - בריאותו אמורה להשתפר. הדבר נכון במיוחד בניהול מחלה כמו סוכרת בחולים הזקוקים לזריקות אינסולין.

כידוע, לחולי סוכרת רבים קיימים מחסומים למעבר בטיפול באינסולין, וזאת בשל החשש מהזריקות, והתחושה שמדובר בטיפול מסובך וקשה שכרוך גם בתופעות לוואי "מפחידות" כמו היפוגליקמיה (ירידה מהירה של רמות הסוכר הגורמת לחולשה ועלולה להביא אף לאיבוד הכרה במקרים קיצוניים).

בכדי לבחון הלכה למעשה כיצד תפישה כזו, שבה חולים עוברים לראשונה לטיפול באינסולין תוך כדי שיתופם והגדלת מעורבותם בטיפול, משפיעה על התוצאות הקליניות - תוכנן ובוצע מחקר ה-TITRATE.

במחקר זה השתתפו 244 חולי סוכרת סוג 2 אשר לא טופלו קודם לכן באינסולין, עם רמה ממוצעת של המוגלובין מסוכר (A1c, מדד המייצג את אחוז ריכוז הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים, ואשר מהווה מדד מרכזי למידת איזון הסוכרת) של פחות מ-9% (היעד המקובל לסוכרת מאוזנת הוא רמות A1c של פחות מ-7%).

החולים השתמשו באינסולין מסוג לבמיר (Insulin Detemir) (מתוצרת חברת נובונורדיסק) פעם אחת ביום, כשהם מתאימים עצמאית את מינון לבמיר להשגת יעד רמות סוכר בצום בתחום 70-90 מ"ג לד"ל או 80-110 מ"ג לד"ל. רמת הסוכר בצום היא כידוע כמות הסוכר בדם כפי שנקבע באמצעות בדיקת דם (הקרויה FPG) הנערכת מיד בבוקר, לאחר צום של שמונה שעות לפחות.

חולי סוכרת מסוג 2 לקחו חלק פעיל יותר מהמקובל בטיפול על ידי התאמת המינון בעצמם, לאחר קבלת הכשרה מתאימה, ובתיאום עם לוח הזמנים שנקבע על ידי הרופא המטפל.

מהמחקר עולה כי לבמיר הניתן פעם ביום, מביא לירידה משמעותית בממוצע רמות הסוכר בדם וברמות A1c כבר לאחר 20 שבועות. במחקר נמצא שכ-60% מהחולים שטופלו בלבמיר פעם ביום השיגו את יעדי רמות הסוכר בדם לפי ה-ADA - American Diabetes Association.

החוקרים מסבירים כי הדרכת והכשרת המטופלים להתאים בעצמם את מינון האינסולין שלהם, סייע להם לאזן היטב את רמות הסוכר בדם.

עוד נמצא כי ב-64.3% מהחולים בקבוצה בה הוגדר יעד רמות סוכר בצום בתחום 70-90 מ"ג לד"ל, וב-54.5% מהחולים בקבוצה בה הוגדר יעד בתחום 80-110 מ"ג לד"ל, רמות A1c הגיעו ליעד המומלץ לפי ADA (פחות מ-7%).

נוסף על ההגעה לאיזון טוב בצורה עצמאית, תדירות אירועי ההיפוגליקמיה היתה נמוכה ביותר. דבר אשר הקל מאוד על ניהול מחלת הסוכרת על ידי המטופלים.

מחברי המחקר מאמינים שאיזון טוב של רמות הסוכר בדם הוא מרכיב חשוב בטיפול בסוכרת, וככל שהחולה "משחק" תפקיד פעיל יותר, כך התוצאות טובות יותר. החוקרים מאמינים כי חשיבות המחקר נובעת מכך שלבמיר, הניתן פעם ביום, מסייע לחולים לאזן את המחלה, ובאופן זה, מוביל לירידה משמעותית ברמות A1c.

המחקר מחזק איפוא את הגישה שהמעבר לטיפול באינסולין ארוך טווח, חד יומי, כמו זה שנבדק במחקר זה (לבמיר), תוך שיתוף המטופל בתהליך הטיפול, יכול בהחלט להיות מוצלח, אפקטיבי ובטוח. חשוב כמובן לציין ולהדגיש שהסיכון לסיבוכי סוכרת מכל הסוגים (מחלות לב, עיניים, כליות, עצבים ועוד) עולה באופן מאוד משמעותי במטופלים שאינם מאוזנים (מתחת ל-A1c של 7%), ולכן החשיבות הרבה של המחקר.

מקור: Diabetes, Obesity and Metabolism, 11, 2009, 623-631