סוכרת: שמירה על כף הרגל בטיולים

במהלך הקיץ והחגים אנו מרבים בטיולים רגליים ומסעות. כדי שרגלינו תוכלנה לעמוד בתנאים מכניים משתנים של עומס ומשקל, במצבי הליכה, ריצה וניידות, אנו זקוקים לכיסוי רציף של עור רך וגמיש, זרימת דם טובה ויכולת החלמה מהירה לעור פצוע, יבש או משופשף.

פציעות בכף הרגל משמעותיות במיוחד עבור הסובלים מסוכרת. בקרב אוכלוסיה זו, לצד תופעה של זרימת דם לקויה המעכבת את ריפוי הפצע, עלולה במהלך השנים להיווצר גם פגיעה בעצבי הרגליים (Neuropathy) המונעת מחולה הסוכרת להרגיש פציעות קטנות בכף הרגל ולהבחין בהן. פציעות לא מטופלות עלולות להתפתח לזיהום ולכיבים שריפויים איטי, בין היתר בשל הירידה ביכולת הגוף להתנגד לזיהומים - בעיה האופיינית למחלה זו.

להלן מספר טיפים למניעה, טיפול ושמירה על כף הרגל במהלך טיולי הקיץ והחג. הטיפים מיועדים לכלל האוכלוסייה ובמיוחד לסובלים מסוכרת.

שטיפת כף הרגל אחת ליום, חיונית למניעת הצטברות לכלוך שעלול להוביל לזיהומים.

יש להקפיד ליבש את כף הרגל עד תום - במיוחד בין האצבעות, אזור הרגיש לזיהומים ולהצטברות חיידקים ופטרת. ניתן להיעזר בטלק המכיל מרכיבים אנטי פטריתיים. יש לפזרו על הרגל ובין האצבעות.

יש לסכך את כף הרגל במשחות כדי שלא תהיה יבשה או סדוקה. ניתן להיעזר בתכשירים על בסיס אוריאה, המוצעים כיום במגוון ריכוזים (30%-5%), כמענה לעור יבש עד יבש מאד וסדוק.

יש להשתמש ב"נעלי נוחות" ייעודיות להליכה, המסייעות בייצוב הגוף, בתמיכה מלאה בכף הרגל, ובהגנה עליה מפני פגיעות חיצוניות, שלפוחית בשל חיכוך, זיהום ועוד. על הנעליים להיות גמישות, רכות ומאווררות.

מומלץ להשתמש בגרביים מכותנה ולא מחומר סינתטי המונע את ספיגת הזעה. הימצאות הזעה מעודדת התפתחות פטריות המצטברות על הרגל ובנעל עצמה.

חשוב - יש להימנע מגרביים לוחצים, המותירים סימן על הרגל והעלולים לשבש את זרימת הדם התקינה.

ניתן לפזר בתוך הנעל טלק המכיל חומרים אנטי פטרייתיים ואנטי ספטיים, לשמירת היגיינת הרגל ולמניעת התפתחות פטרת וחיידקים בתנאי החום והלחות.

גזיזת ציפורניים באופן שוטף אחת לשבוע וטיפול זהיר ומקצועי ביבלות - ימנעו זיהומים. את הציפורניים יש לגזוז באופן ישר ולא עגול בכדי למנוע מצב של ציפורן חודרנית.

יש לטפל באופן מיידי בכל גירוד או אדמומיות החשודים כפטריה. בקרב המתמודדים עם מחלת הסוכרת הסיכון המשמעותי הוא התפתחות זיהום. הטיפול יעשה באמצעות רחצת הרגל עם סבון אנטיספטי ופיזור טלק המכיל חומר אנטי פטרייתי ובנוסף כמובן, מריחת תכשיר אנטי פטרייתי.

כיום מוצעים על המדף מגוון תכשירים אנטי פטריתיים, חלקם מכילים חומרים רפואיים כימיים וחלקם מכילים חומרים טבעיים כגון שמן עץ התה האוסטרלי. תכשירים אלו מסייעים בהרגעת העור, הגירוי והפחתת האדמומיות, וכמובן, בריפוי הפטריה.

יש להימנע מהליכה ללא נעליים, וזאת כדי למנוע מכף הרגל להיפצע. בעת ביקור בים ובבריכה ניתן להיעזר בנעליים מיוחדות המאפשרות כניסה למים, "נעלי ים" או "נעלי גלישה".

בכל פצע שנוצר יש לטפל באופן מיידי, תוך מעקב יום-יומי עד להחלמתו המלאה.

מומלץ להקפיד על חליצת נעליים ואוורור הרגל, בעת הפוגה במהלך ההליכה.

יובש בכף הרגל הוא תופעה אופיינית בתנאי הליכה מרובה. עיבוי סוליית כף הרגל כתוצאה מיובש עלול ליצור סדקים או חריצים עמוקים עד לפציעה (בעיקר בעקב). תהליך זה מהווה סיכון משמעותי להתפתחות זיהום בכף רגל.

הטיפול ביובש כף הרגל מבוסס בדרך כלל על משחות בעלות מרכיב מוכר וותיק - אוריאה, המוצעות על ידי מגוון חברות. האוריאה הוא חומר מסיס מים, ולמריחתו על העור יש תפקיד חשוב בשמירת הלחות בעור ובטיפול ביובש. ככל שהיובש חמור יותר, כך יהיה צורך בריכוז משחה גבוה יותר ומשך טיפול ארוך יותר.

כיום מוצעים גם פיתוחים חדשניים על בסיס מרכיבים טבעיים נושאי פטנט, כתחליב "פרבופד" המשווק בבתי המרקחת, שיחודו בהיותו תכשיר מניעתי וטיפולי יחד. "פרבופד" מסייע במניעת הנזקים לעור ברגליים, ובכך מקטין חשש לפציעה ולהתפרצות זיהום. אם התכשיר ניתן כטיפול - הוא יזרז את החלמת הפצע ברגל. בקרב מטופלים הוא מציג אפקטיביות גבוהה.

למעוניינים בטיפול הישן והמסורתי, ניתן תמיד לחזור ל"תרופת הסבתא" ולבצעה גם בעת טיול, במהלך שהות בבית מלון וכד', למשל: השריית כף הרגל בגיגית מים פושרים למשך מספר דקות ולאחר מכן לנגבה תוך כדי שפשוף עם המגבת להסרת העור המת.

אקזמה היא תופעה דלקתית המתבטאת באדמומיות, גירוי טורדני ודלקתיות בעור, ועד לתופעת עור יבש מקושקש ואפילו בעל שלפוחיות. דלקתיות זו בדרך כלל מתאפיינת בגבולות בלתי מוגדרים ויכולה לנבוע מבעיה פנימית או חיצונית. אקזמה הנובעת מבעיה פנימית לרוב מוגדרת כ"אטופית". אקזמה מבעיה חיצונית נגרמת לרוב עקב מגע של חומר כימי בעור או מתגובה אלרגית, ויכולה לנבוע גם ממגע עם מרכיב אשר עורר רגישות בפנים הנעל, רגישות למרכיב בגרב וכד'. הסיכון בהתפתחות אקזמה אצל המתמודדים עם מחלת הסוכרת הוא הזיהום העלול להיווצר בעקבות גירוד העור ויצירת פצע פתוח. למניעה מומלצת רחיצת הרגל בסבון אנטיספטי ואוורור הרגל עד לייבושה המלא.

יבלות הן בעצם סוג של יובש קשה מאוד ומקומי מאוד שבדרך כלל נוצר עקב לחץ פיזי מתמשך על האזור הספציפי. היבלת לרוב בולטת ולכן גם גורמת לכאב בזמן ההליכה. הטיפול ביבלות נעשה בעזרת חומרים המגרדים עור יבש. חומר נפוץ מאוד הוא חומצה סליצילית, שאינו מומלץ לסובלים מסוכרת.

הטיפול המניעתי ביבלות הוא החלפת הנעל לנעל נוחה ומתאימה יותר, או תחלופת נעליים באופן תדיר, כך שהרגל אינה נשחקת בנעל אחת קבועה. לעיתים יסייעו התאמת מדרס תומך או כיסוי החלק שעליו מופעל הלחץ ברגל על ידי מדבקות ייעודיות או חתיכות סיליקון מיוחדות.

ישראל חלד הוא רוקח (MA), חבר בוועדה הארצית של הסתדרות הרוקחים בישראל.

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת - חסימות כלי דם ופצעים.