האם אסטרוגן מונע שברים בעצמות?

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של איגוד גיל המעבר בצפון אמריקה, עולה כי נשים בגיל המעבר המפסיקות טיפול הורמונלי חלופי נמצאות בסיכון מוגבר להתפתחות שבר בירך. בנוסף נמצא כי ההשפעה המגנה של טיפול זה נעלמת שנתיים לאחר הפסקתו. לדברי החוקרים, לממצאיהם אלו עשויות להיות השלכות אדירות ביחס לבריאות הציבור, וזאת במיוחד מאחר שישנה עלייה של כ-25% בתמותה לאחר שבר בירך.

חדילה פתאומית של נטילת אסטרוגן

החוקרים מציינים כי לאחר פרסום הדו"ח הראשוני של ה-Womens Health Initiative באמצע שנת 2002 חלה צניחה ניכרת בשימוש בטיפול הורמונלי תחליפי. לדבריהם, מיליוני נשים ברחבי העולם חדלו בפתאומיות לקבל טיפול זה. הם טוענים כי טיפול הורמונלי הינו אחד הטיפולים הטובים אשר הוכחו כמגנים מפני שברים בעצמות, כך שתהו מה אירע עם הנשים לאחר שחדלו בפתאומיות ליטול טיפול זה.

במחקר זה, נכללו 80,955 נשים לאחר גיל המעבר בגילאי 60 שנים ומעלה בין החודשים יולי 2002 לדצמבר 2008, וזאת לאחר פרסום הדו"ח האמור.

החוקרים אספו מידע אודות שימוש בטיפול הורמונלי, תרופות לאוסטיאופורוזיס, וההיארעות של שברים בירך, על פי הגיליונות הרפואיים הממוחשבים. אלו הראו כי סריקות צפיפות עצם בוצעו בקרב 54,209 מהנשים בתקופה זו. הגיל הממוצע של המשתתפות עמד על 68.8 שנים, ומעט יותר ממחציתן (54%) היו לבנות. בנוסף, מציינים החוקרים כי מדד מסת הגוף (BMI) עמד בממוצע על 27.

בתום 6.5 שנות מעקב, מצאו החוקרים כי נשים אשר הפסיקו טיפול הורמונלי נמצאות בסיכון גבוה יותר להתפתחות שבר בירך, בהשוואה לאלו אשר המשיכו טיפול זה. בנוסף, מדווחים החוקרים כי הסיכון לשבר בירך עלה כבר תוך כשנתיים מהפסקת הטיפול ההורמונאלי.

החוקרים מוסיפים כי הסיכון לשבר בירך הלך ועלה עם העלייה בפרק הזמן ללא טיפול הורמונלי, וכי צפיפות העצם ירדה בהתאם עם העלייה במשך פרק זמן זה. בסך הכל, הם מציינים, 1,412 נשים אשר הפסיקו טיפול הורמונלי חוו שברים בירך במהלך תקופת המעקב, וזאת על אף שהמשיכו ליטול ביספוספונטים.

לדברי החוקרים, המדובר באחד המחקרים הראשונים הבוחן אוכלוסיית נשים זו. הם מוסיפים כי יש מקום להמשך המחקר בתחום, וכי אם הדבר יוביל לאישור ממצאיהם אלו, הרי שיתכן והשלכתו העיקרית תהיה בסופו של דבר שקילה מחדש של השימוש בטיפול ההורמונלי.

נוכחות אסטרוגן בעצם

מומחה בגניקולוגיה העומד בראש איגוד גיל המעבר בצפון אמריקה אמר כי המחקר הנוכחי מצביע על השפעה חיובית ביותר של האסטרוגן על העצם. לדבריו, אסטרוגן מהווה ככל הנראה תרופה טובה לעצם באותה מידה כמו כל תרופה אחרת בהקשר זה, עובדה המקבלת אישור נוסף ממחקר זה. כמו כן, מדגיש המחקר את העובדה כי בניגוד לחלק מהביספוספונטים, אשר עשויים להמשיך ולהתקיים למשך 6, 10 או 19 שנים, אסטרוגן אינו כזה, ומוקדם מאוד לאחר הפסקת נטילתו השפעותיו על העצם נעלמות.

אחת הסוגיות הנשאלות היא האם טיפול הורמונלי באשה שאינה סובלת מתסמיני גיל המעבר מוצדק, אך ורק מטעמי הגנה על העצמות? המומחה טוען כי התשובה לשאלה זו עשויה להיות חיובית עבור נשים רזות מאוד הנמצאות בסיכון גבוה במיוחד לשבר בירך, למשל. אולם מסייג ואומר כי צריך לקבל החלטה זו על בסיס כל מקרה לגופו.

בואו לדבר על זה בפורום גיל המעבר וטיפול הורמונלי חליפי.