שבר צוואר הירך: סדק בנשמה

שברים בצוואר הירך הם הביטוי החמור ביותר של מחלת האוסטיאופורוזיס. המחלה מתאפיינת בירידה באיכות העצם ועלייה בשבירותה. השברים מופיעים בדרך כלל בגילאים מאוחרים: הגיל הממוצע להופעתם בישראל הוא 77 (טווח הגילאים הוא 55 עד 104, לפי הנתונים מהמרכז הרפואי רמב"ם). שני שלישים מאוכלוסיית הסובלים משברים אלה הן נשים ושליש גברים.

גרונטולוגים (חוקרי הזדקנות) מגדירים את השבר החמור הזה כסדק בנשמה. פרופ' צופיה איש שלום, מנהלת היחידה למטבוליזם העצם והסידן במרכז הרפואי רמב"ם, מסבירה את השם: "איכות החיים של אדם שסבל משבר בצוואר הירך משתנה מקצה לקצה. כ-20%-25% נפטרים מסיבוכים במשך השנה הראשונה לאחר השבר. החולים עלולים לסבול מסיבוכי הרדמה, מהתדרדרות בתפקוד כלי הדם או הלב, מירידה בתפקוד הקוגניטיבי, מאירועים טרומבואמבוליים (סתימות של כלי דם, או היווצרות קרישים כתוצאה מהיעדר ניידות אשר יכולים לפגוע בריאות ובמוח), וכן מזיהומים או סיבוכים הנובעים מנטילת נוגדי קרישה".

פרופ' איש שלום מוסיפה כי "הסיכון של גבר למות אחרי שבר מסוג זה גבוה יותר משל אישה. עם זאת, בשני המינים יש עלייה משמעותית בסיכון התמותה: אצל גבר הסיכון עולה פי שלושה וחצי, ואילו אצל נשים פי שניים עד שניים וחצי בהשוואה לאוכלוסייה בגיל זהה שלא סבלה משברים. כ-50% מהחולים נותרים עם מגבלה תפקודית לאחר השבר. חלקם עוברים ממצב עצמאי למצב סיעודי. רק כ-20%-25% מהחולים משתקמים באופן מלא וללא כל מגבלה לאחר אירוע השבר. לאחר שבר ראשון קיים סיכון של 20% להתרחשות של שבר נוסף בצוואר הירך ברגל הנגדית או שבר חוזר באותה רגל בתוך שנה. טיפול תרופתי מתאים עשוי להפחית סיכון זה במידה ניכרת".

לדברי פרופ' איש שלום, "מרבית החולים אינם מודעים לכך ששבר בצוואר הירך הוא חלק מהמחלה הסיסטמית (מחלה הפוגעת בכל השלד) של אוסטיאופורוזיס. הם חושבים שהם נפלו ושברו עצם, אך לא מבינים שיש להם מחלת עצמות, הדורשת התייחסות טיפולית ממושכת למניעת שברים נוספים".

התייחסות מסוג זה ניתן למצוא בפרויקט מצוינות שמפעיל המרכז הרפואי רמב"ם בתמיכת תורמים: "בפרויקט משתתפות המחלקות האורתופדיות יחד עם היחידה למטבוליזם העצם והסידן. יש לנו אחות קשר ורופאה מתמחה שמבקרת את החולים בתקופת האשפוז לאחר ניתוח במחלקה האורתופדית. הרופאה ממליצה על הבדיקות הדרושות, שמתבצעות תוך כדי אשפוז. החולים, שמרביתם סובלים מחסר ויטמין D, מקבלים מנת העמסה של הוויטמין באשפוז.

"בתום האשפוז, אנחנו נותנים להם מכתב סיכום עם המלצות לטפל באוסטיאופורוזיס. למרות שהאבחון והטיפול באוסטיאופורוזיס נמצאים בסל הבריאות משנת 2000 והיינו מצפים שמרבית האנשים הנמצאים בסיכון לשברים יאובחנו ויטופלו, הדבר אינו מתרחש בפועל. מבין האנשים שאושפזו עם שברי צוואר הירך, רק 20% מהנשים ו-1% מהגברים החלו בטיפול באוסטיאופורוזיס לפני השבר. הסיכון לשבר אוסטיאופורטי אצל גברים לאחר גיל 65 הנו 1 ל- 7. אמנם אף טיפול תרופתי אינו מונע שברים, אך הטיפולים הקיימים יכולים להפחית את הסיכון בכ-50%".

באמצעות המאמץ הטיפולי המשולב של המערך האורטופדי והיחידה למטבוליזם העצם והסידן, עלה שיעור הטיפול בנשים ב-7%-8% ובגברים ב-10%. פרופ' איש שלום מודה כי "נתונים אלה לא מאוד מלהיבים יחסית למאמץ שהושקע". לדבריה, "למרות ההסבר שניתן באשפוז, מרבית החולים ומשפחותיהם אינם מצליחים לקשור בין השבר למחלת האוסטיאופורוזיס לבין סיכון מוגבר לשברים נוספים. חולים רבים סובלים ממחלות נוספות ונוטלים תרופות רבות. אין הם מעוניינים בעוד תרופות. חלקם מתקשים להתמיד בנטילת תרופה בבוקר בצום אחת לשבוע או אחת לחודש. חלק מהחולים סובלים מבעיות בדרכי העיכול העליונות ומתקשים ליטול את התרופות הפומיות ממשפחת הביספוספונטים (פוסאלאן, אקטונל) הכלולות בסל הבריאות, שעלולות להחמיר בעיות אלה. גם הרופאים בקהילה לא תמיד נרתמים לתהליך של התחלת טיפול בחולים אלה".

זה למעלה משנה כלולה בסל הבריאות תרופה בשם אקלסטה, שמונעת פירוק עצם ומפחיתה במידה ניכרת את הסיכון להופעת שברים. זו התרופה היחידה שהוכחה כמפחיתה את סיכון התמותה ב-28%, בחולים שסבלו משבר בצוואר הירך. התרופה ניתנת בהזלפה תוך ורידית במשך 20 דקות. לדברי פרופ' איש שלום, "אנחנו מאפשרים לחולים להגיע למרפאה שלנו ולקבל אצלנו את ההזלפה אחרי שאנו מוודאים את התאמתם לטיפול. החולים עוברים בדיקות דם להערכת תפקוד כליה כי לא ניתן להציע טיפול זה לחולים הסובלים מאי ספיקת כליות משמעותית, היות שהתרופה מתפנה דרך הכליה. לאחר מכן אנו עורכים בדיקת רמת ויטמין D, הואיל ואין לתת טיפול זה לחולים הסובלים מחסר ניכר בוויטמין D. את ההזלפה אפשר לקבל אחת לשנה".

בעיה חדשה, נדירה ביותר, עמה מתמודדים הסובלים משברי עצם הירך, תוקפת את חלק העצם שמצוי מתחת לצוואר הירך. לדברי פרופ' איש שלום, מדובר בשברים בלתי טיפוסיים: "התופעה מאפיינת אנשים שקיבלו תרופות נגד פירוק עצם ממשפחת הביספוספונטים (פוסאלאן או אקטונל) במשך כמה שנים. משערים שהשברים קשורים בטיפול התרופתי, אם כי הם נדירים ביותר. עם זאת, אנחנו מסוגלים לאבחן שברים אלה ולתת טיפול שכלול בסל הבריאות, בתרופה שבונה עצם בשם פורטאו. התרופה משקמת את המבנה הפנימי של העצם, מחדשת אותה ומאיצה את איחוי השבר במקרים קשים".

בואו לדבר על זה בפורום שברי צוואר הירך.