BMI בנערו?ת מנבא סוכרת בבגרות

מדד מסת הגוף (BMI) כבר בגיל 17 מנבא סיכון הן לסוכרת והן למחלת לב בגילאי 30-40. ואולם, בעוד שלגבי מחלת לב, BMI בגיל 17 (כולל בערכים הנחשבים כיום תקינים), ובגיל 30 תורמים כל אחד בנפרד לניבוי הסיכון, הרי שמדד מסת הגוף בגיל 30 סמוך יותר להופעת המחלה הוא הדומיננטי בניבוי סוכרת. כך עולה ממחקר ישראלי שפורסם בימים אלה במגזין New England Journal of Medicine.

צוות המחקר, בראשות ד"ר אמיר תירוש מבית-חולים תל השומר, פרופ' איריס שי ופרופ' אסף רודיך מאוניברסיטת בן-גוריון, וקבוצת חוקרים מבית החולים תל השומר ומחיל הרפואה, ערכו מחקר מעקב לאורך 17 שנים בקרב מעל 37 אלף גברים בריאים, אנשי קבע בצה"ל.

במחקר בדקו את הקשר בין מדד מסת הגוף בגיל 17, כפי שנמדד בלשכת הגיוס, לבין הופעת סוכרת מסוג 2 או מחלת לב בגילאי 25-47, תוך לקיחה בחשבון של גורמי סיכון לשתי המחלות. הקשר נבחן בכל טווח מדד מסת הגוף, כולל זה הנחשב לתקין (מתחת ל-25).

מהמחקר עולה כי בין גיל 17 לגיל 30 חלה עלייה ממוצעת של כ-0.3 יחידות BMI לשנה, המצטברת לעלייה של כ-15 ק"ג. במהלך שבע עשרה שנות מעקב (בממוצע) אובחנו בקרב הגברים הצעירים 1,173 מקרים חדשים של סוכרת (על פי מדידות סוכר בדם), ו-32 מקרים חדשים של מחלות לב (שהוכחו כולם בצנתור).

נמצאה עלייה של 30% בסיכון לסוכרת, בקרב הגברים להם נמדדה מסת גוף של 23.4 ומעלה בגיל 17. עוד נמצא כי כל עלייה ביחידה אחת של מדד מסת הגוף בגיל 17 מעלה את הסיכון לסוכרת בגיל בוגר יותר בכ- 10%. עם זאת, אם בגיל 30 מסת הגוף פחתה והנערים הפכו למבוגרים רזים, הם לא היו בסיכון יתר לסוכרת.

ממצאים אלה היו בניגוד בולט לקשר עם הופעה מוקדמת של מחלת לב: עלייה משמעותית בסיכון למחלת לב הודגמה כבר במדד מסת גוף בגיל 17 מעל 21 (ערך הנחשב כיום לתקין לחלוטין). כל תוספת של יחידה במדד מסת הגוף היתה כרוכה ב-12% תוספת לסיכון למחלת לב. יתרה מזאת, נערים שכמבוגרים היו בעלי משקל גוף תקין היו עדיין בסיכון מוגבר אם מסת גופם היתה גבוהה מ-21 כאשר הם היו נערים: מדד מסת הגוף בגיל 17 ובגיל 30 היוו כל אחד גורם סיכון נפרד מהשני בניבוי מחלת לב מוקדמת.

המלחמה במשקל - כבר מגיל צעיר

ד"ר אמיר תירוש: "אמנם זהו מחקר תצפיתי, אולם חשוב לבחון האם התערבות מוקדמת בגיל הילדות והבגרות תוכל להפחית שיעורי תחלואה בסוכרת, אך במיוחד במחלות לב, אם על ידי הפחתת שיעורי ההשמנה בבגרות, ואם דרך הפחתת מדדי מסת הגוף בגיל 17".

פרופ' איריס שי: "המחקר מחזק את ההנחה כי למחלת לב יש "זיכרון" ארוך יותר מאשר לסוכרת, ולכן עלינו לתת עליה את הדעת בשמירה על אורח חיים בריא גם בקרב ילדים ומתבגרים בעלי משקל תקין. החדשות היותר טובות מהמחקר הן שלגבי הסיכון לסוכרת, נראה שגם מתבגר יותר כבד יכול להימנע מסיכון היתר הנלווה לסוכרת ע"י שמירה על משקל גוף תקין כבוגר. לגבי מחלות לב, למרות שתהליך טרשת העורקים הוא ממושך, אנו יודעים היום ממחקרי התערבות תזונתיים כי שינוי אורח חיים אפילו ללא תוספת תרופות עשוי לא רק לעכב את תהליך הטרשת, אלא גם להשרות מידה מסוימת של נסיגה".

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת והשמנה.