מחלת אדיסון: המצאה לא סימפטית
עייפות, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, סחרחורות ושינוי צבע עור הם חלק מתסמיניה של מחלת אדיסון. מדובר במחלה אוטואימונית, שבמקרים מסוימים עלולה לסכן חיים
מחלת אדיסון היא מחלה שנובעת, מתת פעילות של בלוטות יותרת הכליה - בלוטות האדרנלים", מסבירה ד"ר ילנה סיגל, מומחית לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, רופאה בכירה במרכז הרפואי רמב"ם. לדבריה, "הסיבה השכיחה ביותר למחלה זו היא יצור נוגדנים לרקמה האדרנלית בגופו של החולה שמנטרל את פעילות האדרנלים. הבעיה יכולה להיות אקוטית במקרים מסוימים, אך ברוב המקרים מדובר במצב כרוני הדורש טיפול תחליפי קבוע. הפסקת הטיפול הקבוע, שינוי מינון התרופות או מצבי דחק, כמו חבלות, ניתוחים, מחלות חום עלולים לגרום להתקפים חריפים של המחלה.
הגורם השכיח ביותר למחלת אדיסון הוא הפעילות של מערכת החיסון נגד הבלוטה. לצד גורם זה, יש גורמים נוספים, שכיחים פחות, אותם מפרטת ד"ר סיגל: דימום לתוך האדרנלים, ניתוח כריתת בלוטות האדרנלים, טראומה, שחפת ועוד".
ניתן להבחין בין תת פעילות אדרנלית ראשונית ושניונית. תת פעילות הראשונית נובעת מפגיעה כתוצאה מאחת הנסיבות הרשומות מעלה בבלוטות האדרנל עצמן, כאשר תת פעילות שניונית של האדרנלים מתקיימת כאשר יש בעיה בבלוטת ההיפופיזה: בלוטת יותרת המוח, שתפקידה העיקרי הוא לפקח על פעילות בלוטות אנדוקריניות אחרות בגוף.
הסיכון לחלות במחלה גבוה יותר באנשים הסובלים ממחלות אוטואימוניות אחרות.
בלוטת האדרנל מייצרת הורמונים שהחשוב בהם הוא הקורטיזון, שתפקידו לסייע בתגובת הגוף למצבי דחק באמצעות העלאת לחץ הדם וזמינות הסוכר בגוף.
בשל חשיבות פעילות הבלוטה ובשל חשיבות הקורטיזון, תת פעילות של הבלוטה משפיעה לרעה על הגוף והשלכותיה החמורות הן "עייפות וחולשה הולכות וגוברות, חוסר תיאבון, לחץ דם נמוך, אפיסת כוחות, בחילות והקאות, ירידה במשקל, סחרחורות, ולעתים אף שינוי בצבע העור שמקבל גוון ברונזה".
לפי ד"ר סיגל, "לקורטיזון חשיבות מכרעת בתפקוד היום יומי. מחלת אדיסון שאיננה מטופלת לאורך זמן עלולה לגרום למחסור בקורטיזון שעלול לסכן את חיי החולה".
הטיפול במחלת האדיסון הוא טיפול תרופתי תחליפי קבוע. מאחר שבמחלת האדיסון בלוטות האדרנלים אינן מייצרות הורמונים נחוצים, נותנים לחולה טיפול הורמונלי תחליפי. זאת אומרת שמספקים לו את ההורמונים החסרים באמצעות תרופות. על המטופלים ליטול את התחליפים באופן קבוע וכן עליהם להיות תחת מעקב אצל רופא אנדוקרינולוג". קורטיזון הוא הורמון מאוד חשוב. במצב התקין הפרשת הקורטיזון עולה בכל מצבי דחק, כגון חבלות, ניתוחים, מחלות שונות, כמו למשל מחלות חום, מאמץ גופני כמו פעילות ספורטיבית, או סטרס נפשי. במצבים אלו יש צורך להעלות מינון הקבוע של התרופות, כי הגוף לא מצליח להתמודד עם הסטרס. הפסקת הטיפול מסוכנת, ועלולה לגרום להתקף חריף של המחלה עם ירידה קיצונית בלחץ דם, ירידה במלחים בדם, הקאות, שלשולים ומוות.
חולים באי ספיקה אדרינלית צריכים להיות במעקב רופא אנדוקרינולוג, ולהקפיד בטיפול. רצוי שבתעודת זהות יהיה תמיד מכתב רפואי המציין שהאדון או הגברת סובלים ממחלת אדיסון עם פירוט הטיפול. במקרה חירום, כמו למשל תאונת דרכים קשה עם איבוד הכרה, צוות רפואי שיטפל בחולה יידע מה לעשות כדי לעזור לחולה.
בואו לדבר על זה עם ד"ר ילנה סיגל בפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות.