היפוגליקמיה: חוכמת האינסולין

טיפול להורדת רמות הסוכר (גלוקוז ) בדם בקרב חולי סוכרת סוג 2 הוא לרוב טיפול מאוד יעיל אשר מצליח להוריד את רמות הסוכר לרוב למידה הרצויה. אך מה קורה כאשר רמות הסוכר צונחות יותר מדי נמוך? רמות סוכר גבוהות הן הבעיה המרכזית של חולי סוכרת, אך גם רמות סוכר נמוכות מאיימות על בריאותם והרגשתם. מצב של ירידת רמות הסוכר מתחת לנורמה הרצויה מכונה היפוגליקמיה. זהו מצב מאוד נפוץ בקרב חולי סוכרת סוג 1 וגם מצב שכיח בחולים עם סוכרת סוג 2, המטופלים בתרופות מסוימות.

מהי היפוגליקמיה? האם זהו מצב מסוכן? מדוע מתרחשת התופעה? כיצד הטיפול שנבחר משפיע על התרחשות מצבי היפוגליקמיה בקרב המטופלים? כל התשובות לכל השאלות מפי ד"ר ג'ואל זינגר, מנהלת שירות סוכרת במרכז הרפואי רבין (בי"ח בילינסון) ומנהלת תחום סוכרת, מחוז מרכז, שירותי בריאות כללית.

"לרוב זה פשוט מצב לא נעים: מטופל שחווה אירוע היפוגליקמי חש בדרך כלל לא טוב. חלק מהחולים מדווחים על תחושות קשות. אחרים לא מרגישים דבר. במקרים מסוימים, אירוע היפוגליקמי שלא מאותר ולא מטופל, עלול להיות מסוכן מאוד ואפילו מסכן חיים . כל איברי הגוף זקוקים לאספקת סוכר (גלוקוז) מספקת באופן סדיר. אם אדם ער וחש ירידת סוכר, הוא ממהר לאכול ולרוב זה מספיק. אבל מה לגבי אדם שלא חש דבר, כשהוא חווה ירידת סוכר? אותם מטופלים פשוט חייבים להיות תחת מעקב צמוד ולנטר את רמות הסוכר שלהם כל הזמן, כי היפוגליקמיה מופיעה ללא כל סימני אזהרה, התופעה נקראת חוסר מודעות להיפוגליקמיה ( hypoglycemia unawareness ).מצב זה שכיח בעיקר בחולים עם סוכרת מסוג 1 או חולים עם סוכרת מסוג 2 המטופלים באינסולין. הבעייתיות גדולה יותר במצבים שבהם מתרחשים אירועי היפוגליקמיה בלילה. כל חולה שלא מרגיש היפוגליקמיה ולא מעלה מיידית את רמות הסוכר חשוף לסכנה. ישנם מקרים של צניחת סוכר ( גלוקוז ) קשה, מה שמכונה 'היפוגליקמיה חריפה' וכשזו לא מטופלת, יש סכנת של בלבול ,עילפון ולעיטים נדירות יכולה לגרום לתמותה".

מדוע מופיעים אירועים היפוגליקמיים אצל חולי סוכרת סוג 2?

"בגלל הטיפול התרופתי וחוסר התאמה בין ערכי הטיפול (תזונה, פעילות גופנית, תרופות). טיפול בתרופות לסוכרת מוריד את רמות הסוכר (גלוקוז). לעתים הטיפול מוריד אותן יותר מדי למטה. חשוב להבין: לא הסוכרת עצמה גורמת להיפוגליקמיה, אלא הטיפול. זו הבעיה המרכזית בטיפול בסוכרת: המטרה היא איננה הורדת רמות הסוכר כפי שרבים נוטים לחשוב, אלא השגת איזון של רמות הסוכר (גלוקוז) לאיכות חיים טובה ומניעת סיבוכי הסוכרת. כלומר, הורדה עד לגבול מסוים ולא מעבר אליו. זה מאוד לא פשוט".

האם ישנם טיפולים מסויימים בסוכרת סוג 2 שמגבירים את השכיחות של אירועי היפוגליקמיה?

"בוודאי. ישנה חלוקה מאד ברורה בין טיפולים שמעלים את הסיכון להיארעות של היפוגליקמיה לבין כאלה שאינם מעלים את הסיכון. יש לציין שלרוב כדי להגיע לאיזון זקוקים לשילוב תרופות שונות, תזונה ופעילות גופנית מתאימים. יש טיפולים בהם שכיחות אירועי היפוגליקמיה גבוהה יותר. מחקרים רבים מלמדים על כך שהתדירות של אירועי ההיפוגליקמיה תלויה בסוג התרופה, משך מחלת הסוכרת, ומערך הטיפול שמקבלים המטופלים".

האם וכיצד ניתן לטפל בהיפוגליקמיה, ולהוריד את תכיפות הופעתה?

"ניתן להקטין באופן משמעותי את שכיחות אירועי ההיפוגליקמיה, וזאת על ידי התאמת הטיפול למטופלים. על כן, כאשר שוקלים את אפשרויות הטיפול למטופלים עם סוכרת מסוג 2, חשוב ביותר לקחת בחשבון את הפוטנציאל להיפוגליקמיה. יש לבחור תרופות עם פחות פוטנציאל להיפוגליקמיה, ודאי בקרב חולים שבוצעה לגביהם הערכת סיכון להופעת היפוגליקמיה והסיכון נמצא גבוה. קיימות כיום תרופות כאלה וניתן לטפל בהן באופן משולב: הן גם מורידות את רמות הסוכר וגם לא גורמות לירידתן מעבר לרצוי. בין התרופות הללו ישנם מטפורמין, ותרופות ממשפחת מעכבי DPP4, אנלוגים של GLP1, ואקרבוז. תרופות ממשפחת סולפוניל אוריאה וכן אינסולין מהווים סיכוי גבוה יותר להיפוגליקמיה, אך כפי שצוין לרוב צריך שילוב של תרופות כדי להגיע לאיזון. יצרני אינסולינים לאורך השנים שיפרו את האינסולינים הקיימים כידי לשפר יעילות וגם להפחית סיכון להיפוגליקמיה".

בואו לדבר על זה בפורום טיפול בסוכרת.