Jardiance: תרופה חדשה לסוכרת

משפחת תרופות חדשה לטיפול בסוכרת מסוג 2, אשר נמצאת בשימוש באירופה ובארצות הברית, מצויה בשלבי אישור מתקדמים לשימוש בישראל. באיזו תרופה מדובר? כיצד היא פועלת? במה שונה מנגנון פעולתה ממנגנון התרופות הקיימות כיום לטיפול בסוכרת סוג 2? האם רישומה בארץ מהווה סיבה לשמחה ותקווה עבור החולים?

מהי התרופה החדשה שבקרוב תשווק בישראל?

מדובר במשפחת תרופות חדשה (Jardiance (Empagliflozin של חברות בורינגר אינגלהיים ואלי לילי. התרופה שנמצאת בתהליכי רישום בישראל כבר מצויה בשימוש בארצות הברית ובאנגליה. תרופה זו שונה מהתרופות הקיימות כיום לטיפול בסוכרת מסוג 2.

צילום: שאטרסטוק

באיזה הקשרים, שונה תרופה זו מהתרופות המוכרות כעת?

מנגנון הפעולה של התרופות שונה. כדי להבין את המנגנון ואת ההבדלים בין מנגנוני התרופות השונות, יש להקדים ולתאר את מהלך מחלת הסוכרת.

סוכרת סוג 2 במבוגרים היא מחלה נפוצה מאד. מחלה זו מאופיינת ברמה גבוהה מדי של סוכר בדם: מעל 125 מיליגרם גלוקוז במיליליטר אחד של דם. גורמים שונים, כגון נטייה גנטית, השמנה וחוסר פעילות גופנית, מביאים למצב בו רמות הסוכר הגבוהות בדם ממשיכות לטפס באופן הדרגתי ולעיתים, לגרום פגיעה רב מערכתית. לסוכר תפקיד חשוב מאוד בגוף האדם. הוא אמור להגיע לכל תא ותא, לחדור לכל הרקמות והאיברים ולהעניק להם מקור לאנרגיה. מה שמאפשר את התהליך, זהו הורמון האינסולין, המופרש מהלבלב ומפנה את הסוכר מזרם הדם לתאים.

בקרב חולי סוכרת סוג 2 מתרחש תהליך שבו האינסולין מאבד מיכולתו: הוא מתקשה להזרים את הסוכר מזרם הדם אל התאים, משום שהתאים השונים בגוף מפתחים תנגודת לאינסולין. עובדה זו גורמת לפגיעה בכמה מנגנונים. ראשית, הסוכר נשאר בכלי הדם. כלי הדם רגישים מאד ונפגעים עלולים להיפגע באופן קשה מסוכר רב כל כך בדם. שנית, הלבלב שמזהה שתאי הגוף לא מקבלים סוכר כנדרש מפריש עוד ועוד אינסולין. התאים של הלבלב המפרישים אינסולין מכונים תאי הבטא. תאים אלה עובדים שעות נוספות, מה שמוביל לשחיקתם המוגברת עוד יותר בעקבות החשיפה לסוכר. המשמעות פגיעה קשה בלבלב. שלישית, האיברים בגוף זקוקים מאד לסוכר. במצב המתואר, בו הסוכר נותר בכלי הדם ואינו מועבר לתאים הזקוקים לו, עלול להוביל לנזק ריקמתי עקב היעדר הסוכר החיוני.

תהליך זה הוא תהליך פגיעה רב מערכתי הגובה מחיר כבד מכל הגוף. כדי לעצור את התהליך, חולי סוכרת סוג 2 מקבלים טיפול מגוון, הכולל מתן אינסולין ו/או גירוי תאי הבטא להפרשה נוספת של אינסולין מהלבלב ו/או ייצור ירידה בתנגודת לאינסולין ו/או עיכוב ספיגת הפחמימות במערכת העיכול. התרופה החדשה פועלת על מנגנון שונה לגמרי, המערב את הכליות ומתמקד בפינוי הסוכר מהגוף.

מהו מנגנון הפעולה של התרופה החדשה?

מדובר בתרופה פומית, כלומר, תרופה הניטלת דרך הפה ואשר איננה קשורה כלל לאינסולין או ללבלב, אלא היא קשורה לכליות. תרופה זו שייכת למשפחת התרופות מסוג מעכבי SGLT2. אלה חלבונים הפועלים בכליה ומסייעים לה לבצע תהליך של סינון הסוכר בדם. בתהליך פינוי הסוכר מהגוף, הכליה נפטרת מחלק מהסוכר דרך השתן, וחלק אחר שלו היא סופגת חזרה. אותם חלבונים אחראים למעשה לכ-90% מהספיגה החוזרת של הסוכר לדם ובקרב חולי סוכרת הם עובדים שעות נוספות. בגופו של חולה סוכרת, מופרש למעשה פחות סוכר, ונספג בחזרה יותר סוכר, מה שתורם לעליית רמות הסוכר בדם. מה שעושה התרופה: היא מתמקדת בעובדה זו, ורותמת אותה לשם הפחתת רמות הסוכר בדם. כך היא פועלת: חוסמת את פעולת החלבונים הללו ובכך מפחיתה את היכולת של הכליות לספוג חזרה את הסוכר לדם. הגלוקוז הזה, שלא נספג חזרה, מופרש מהגוף דרך השתן, ולא חוזר לזרם הדם, כך שהרמות הגבוהות של הסוכר בדם יורדות ולא ממשיכות לטפס.

איזה תופעות לוואי בלתי רצויות גורר השימוש בתרופה?

התרופה לא גורמת תופעות לוואי. יחד עם זאת, בעיקר בקרב נשים, יש סיכון מזערי לפיתוח דלקות במערכת השתן.

האם התרופה נחשבת יעילה?

בהחלט. נתונים מראים כי מדובר בתרופה יעילה מאוד, אשר מובילה לשיפור כל המדדים של החולים. ירידה ברמות הסוכר, במשקל ובלחץ הדם נרשמו בקרב המטופלים. גם העובדה שמלבד סיכוי מזערי לדלקות בשתן, התרופה לא גורמת תופעות לוואי, היא עובדה מאוד מבורכת.

לסיכום, תרופה חדשה יעילה ונעדרת (כמעט) תופעות לוואי תאושר לשימוש בישראל כנראה כבר בתחילת 2015. כדי לצמצם את הסיכון להופעת דלקות בשתן, יש להתאים את הטיפול באופן אישי לכל מטופל. יתכן שחלק מהמטופלות ימשיכו ליהנות מהתרופות הוותיקות - ולא מזו החדשה.

ד"ר חוליו וינשטיין, מנהל היחידה לסוכרת בבית החולים וולפסון.

סייעה בהכנת הכתבה, נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.