סוכרת: סיכון לשברים בעצמות

רבות נאמר על חשיבות איזון רמות הסוכר אצל סוכרתיים, בין היתר על מנת לסייע להם לתפקד בצורה טובה ועל מנת למנוע סיבוכים של הסוכרת, העלולים להוביל לבעיות פיזיות חמורות שונות. סוכרת מסוג 2 ואוסטאופורוזיס הינן מחלות אנדוקריניות, אשר במקרים רבים מופיעות יחד - ונמצא כי קיים קשר ביניהן, במיוחד במצבים בהם רמות הסוכר של חולי הסוכרת אינן מאוזנות. למעשה, מצב של עלייה חדה ברמות הסוכר (היפרגליקמיה) עשוי להוביל לפגיעה בעצם וביכולות הביוכימיות של גופנו. כמו כן, תנגודת אינסולין, הקיימת אצל סוכרתיים; והיעדר הפרשת האינסולין, עשויים אף הם להחמיר את המצב של העצמות.

מדוע חולי סוכרת הינם בעלי סיכון גבוה יותר לשברים בעצמות?

מחקרים שונים מציגים כי חולי סוכרת הינם בעלי סיכון גבוה יותר לשברים בעצמות, כתוצאה מאוסטאופורוזיס. מחלה זו גורמת למסת עצם נמוכה, המובילה לשבריריות העצמות ולעלייה בסיכון לשברים. בקרב חולי סוכרת מסוג 1 ("סוכרת נעורים") מסת העצם יורדת ויש סיכון מוגבר לשברים. בקרב חולי סוכרת מסוג 2, מסת העצם עשויה אמנם לעלות, אך עדיין הסיכון לשברים מוגבר.

אחת הסיבות המרכזיות לכך שישנם יותר שברים, למרות צפיפות העצם הגבוהה יותר בסוכרת מסוג 2, היא בשל הסיכון המוגבר לטראומה, כתוצאה מהיפוגליקמיה (המובילה לנפילות) או מסיבוכים של ראייה לקויה, איסכמיה מוחית וסיבוכים נוספים, הנובעים מחוסר איזון הסוכרת.

עד כמה סיבוכים בכליות עלולים לגרום לשברים בעצמות?
מחקר חדש שפורסם בספטמבר בכתב העת המדעי European Society of Endocrinology מציג כי השברים המרובים בקרב חולי סוכרת, אינם תוצר של סיבוכים אלה, וכי ישנו קשר ברור יותר דווקא לסיבוכים הכלייתיים. תפקוד כלייתי קשור לחוסר יצירת ויטמין D פעיל, המוביל - בין היתר - לירידה בחוזק העצמות, כתוצאה מרמות נמוכות שלו.

למעשה, ישנם גורמים רבים היכולים להוביל לירידה במסת העצם ולגרום לאוסטאופורוזיס ולשברים מרובים. אם נתבונן על הקשר בין סוכרת מסוג 1 ומסוג 2, נראה כי המשותף הוא מצבי היפרגליקמיה (עלייה ברמות הסוכר, יחסית לנורמה) והיפוגליקמיה (ירידה ברמות הסוכר, יחסית לנורמה).

מהי השפעת היפרגליקמיה על מצב העצמות? ומהי השפעת היפוגליקמיה על מצב העצמות?

כאשר ישנה ירידה חדה ברמות הסוכר, חוזק העצמות נפגע. מנגד, מצב של היפרגליקמיה ורמות סוכר גבוהות יכול לשפר את מצב העצמות, אך לא לאורך זמן, מאחר שהתנגודת לאינסולין מבטלת את ההשפעה החיובית האפשרית על העצמות. סיבה נוספת: מצבי היפרגליקמיה, בהם עלולים חולי הסוכרת לסבול מאובדן מוגבר של סידן בשתן, הגורם למאזן שלילי של סידן - ובכך מפחית מחוזקן של העצמות.

תרופות המטפלות בסוכרת עשויות אף הן להוביל לירידה בחוזק העצמות, בעיקר במקרים בהם השימוש בהן אינו נעשה בצורה הנכונה ואינו מוביל לאיזון רמות הסוכר בדם. מכאן נובעת החשיבות הגדולה שיש למעקב רפואי וכן לבדיקות תכופות, באופן עצמאי, של מצב הסוכרת. כאשר התרופות לסוכרת מסייעות לאיזון הסוכר, הן יכולות להפחית את הסיכון לשברים. כלומר, טיפול מיטיב ונכון לאיזון הסוכרת, יכול לעזור בשימור חוזקן של העצמות - ולמנוע סיבוכי שברים.

איך ניתן לעכב ואף למנוע סיבוכים והיחלשות של העצמות?

איזון רמות הסוכר: כאמור, איזון הסוכרת הינו מפתח משמעותי ומרכזי בטיפול בסוכרת. איזון מונע סיבוכים ומאפשר חיים תקינים, לצד ניהול הסוכרת. חשוב להתאים את הטיפול התרופתי ואת יעדי הטיפול למצב המטופל, גילו, מחלות נלוות ועוד. כיום ישנם טיפולים חדשים היכולים להקל בכך.

חשיבות תזונה ואורח חיים נכון: יש להקפיד על צריכה של פחמימות המתפרקות באיטיות בגופנו ומספקות אנרגיה יציבה. יש חשיבות להגבלת כמות הפחמימות בכל ארוחה ולהפחתת השומן הרווי מהתפריט היומי. רצוי להתייעץ עם דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת. שמירה על משקל תקין, או הורדה במשקל, לצד פעילות גופנית מותאמת למצבו ויכולתו של האדם, יכולים להקטין סיבוכים בלב, בכלי הדם ומסייעים במניעת יתר לחץ דם - ובאיזון לחץ הדם.

התמדה במעקב רפואי: יש חשיבות רבה לניהול הסוכרת על ידי המעקב הרפואי, באמצעותו ניתן להימנע מסיבוכים רבים על ידי איזון המחלה - והגעה למצב הטוב ביותר, על ידי שילוב של אורח חיים נכון, הקפדה על ביצוע ניטור רמות הסוכר בדם באופן שוטף ועל התאמה של הטיפול התרופתי.

ד"ר מריאנה ירון היא מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, במכון לאנדוקרינולוגיה, יתר ל"ד ומטבוליזם במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי ובמרכז DMC לטיפול בסוכרת.

בואו לדבר על זה בפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס.