סוכרת: טיפול 360 מעלות

מחלת הסוכרת מאופיינת בעלייה של ערכי הסוכר בדם, בעקבות תפקוד בלתי מספק של תאי הלבלב, המפרישים אינסולין - וכן בעקבות תנגודת לפעילות האנסולין בשריר, בכבד וברקמת השומן.

רמות סוכר בדם, שאינן מאוזנות לאורך זמן, עשויות להביא לפגיעה ברשתית, שמביאה לירידה בראיה, נזק לכליות עד לכדי צורך בדיאליזה, כאבים/הפרעות תחושה בגפיים על רקע פגיעה עצבית וכן ארועי לב וארועים מוחיים. בנוסף סוכרת היא מחלה כרונית שכרוכה בהתמודדות נפשית יום יומית עם המחלה ועם הטיפול התמידי שנדרש בה.

מי נמצא בקבוצת סיכון לחלות בסוכרת?

גורמי הסיכון לסוכרת הם: עודף משקל או השמנה, סיפור משפחתי של סוכרת אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה, חוסר פעילות גופנית, צריכה רבה של בשר מעובד, עישון, שינה של פחות משש שעות בכל לילה (או דום נשימה בשינה), יתר לחץ דם, הפרעה בשומני הדם, שחלות פוליציסטיות בנשים, אישה שלקתה בסוכרת הריון, צאצאים של נשים שסבלו מסוכרת הריון, פגות ועוד.

כיצד מאבחנים סוכרת - ולמה חשוב כי נשים לב בעצמנו?

סוכרת על פי רוב אינה מורגשת, אלא אם רמות הסוכר מגיעות לרמה מעל 200 מ"ג/ד"ל.

במקרים אלה, עלולים להופיע השתנה מרובה, צמא ורעב, ובנוסף - למרות תיאבון מוגבר ואכילת יתר - תופיע ירידה במשקל. זאת מכיוון שסוכר רב מופרש דרך השתן, בשל חוסר יחסי באינסולין. חוסר זה באינסולין איננו מאפשר לסוכר להיות מנוצל על ידי הרקמות. כך, רמת הסוכר עולה בדם - והסוכר מופרש דרך השתן.

מצב של סוכרת מוגדר כאשר מתקבלת רמת סוכר בצום מעל 126; או 200 ומעלה בהעמסת סוכר או במדידה אקראית של רמת הסוכר הדם; או הימצאותו של המוגלובין מסוכרר ברמה 6.5 ומעלה. כאשר נמצאים שני מדדים בלתי תקינים, או שמתבצעת מדידה חוזרת בלתי תקינה של אותו מדד (למשל: סוכר בצום 126 ומעלה, ב-2 מדידות) - מדובר בסוכרת. במצב כזה, חשוב מאוד לפנות לרופא לקבלת טיפול מתאים.

האבחנה של סוכרת נעשית על ידי בדיקת דם פשוטה. בדיקת סוכר בצום ורמת המוגלובין מסוכרר (המוגלובין A1C) שהינו מדד לממוצע ערכי הסוכר בשלושה חודשים האחרונים. לפי הצורך, ניתן לבצע גם בדיקה של העמסת סוכר.

מומלץ לאנשים מעל גיל 45, הסובלים מעודף משקל (BMI>25) ומאחד מהגורמים לסוכרת, שצוינו לעיל - לערוך את הבדיקה.

מהם הסיבוכים הנלווים לסוכרת?

סוכרת לא מאוזנת מעלה את הסיכון לפגיעה בכלי דם גדולים וקטנים בגופנו. איזון מיטבי של הסוכרת והמחלות הנלוות מונע התפתחות סיבוכים אלה.

הפגיעה בכלי הדם הגדולים מתבטאת בטרשת עורקים בכלי הדם הכליליים, המובילים דם אל שריר הלב, בכלי הדם אשר מזינים את המוח ובכלי הדם בגפיים. הנזק בכלי דם אלה מעלה את הסיכון להתקפי לב, לאירועים מוחיים, לירידה קוגניטיבית עד דמנציה ולהפרעה באספקת הדם לגפיים. אירועים מוחיים והתקפי לב הם סיבת התמותה השכיחה ביותר של חולי סוכרת.

איזון מיטבי של רמות הסוכר תורם רק במעט למניעת הסיבוכים בכלי הדם הגדולים, אולם ניתן למנוע את הפגיעה בהם, על ידי איזון רמות הכולסטרול ואיזון לחץ הדם בעזרת תרופות מתאימות. בנוסף, קיימות כיום תרופות חדשות לאיזון הסוכרת מקבוצת מעכבי SGLT2, אשר מונעות את ספיגת הסוכר - וגורמות להפרשת הסוכר בשתן. תרופות אלה הוכחו כמפחיתות תחלואה ותמותה ממחלות לב ומאירועים מוחיים.

הפגיעה בכלי הדם הקטנים מתבטאת בנזק לרשתית, לכליה ולסיבי עצב. הנזק ברשתית עלול להביא לירידה בחדות הראיה - עד לעיוורון; ואילו הנזק בכליה גורם להפרעה בתפקוד הכליה, עד לחוסר תפקוד המחייב דיאליזה.

הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון או לדיאליזה בעולם המערבי היא סוכרת. הפגיעה בסיבי העצב אשר מתווכים תחושה, גורמת לרגישות מוגברת לכאב, לתחושת צריבה או לחום בכפות הרגליים והידיים - עד לאובדן תחושה.

במקרים בהם קיים אובדן תחושה, יש סיכון מוגבר לפציעה לא מורגשת בכף הרגל. פציעה זו, יחד עם אספקת דם לקויה לגפה - עשויים לגרום לכיב עמוק, אשר עשוי להתפשט עד העצם. בסוכרת בלתי מאוזנת, בנוסף לפגיעה באספקת הדם לגפה, קיימת גם הפרעה בתפקוד התאים הלבנים, שתפקידם להילחם בזיהום - ולכן קיים קושי רב יותר בריפוי הכיב ובהתגברות על הזיהום בעצם. כדי למנוע את התפשטות הזיהום, נאלצים פעמים רבות לקטוע את הגפה. הסיבה השכיחה ביותר לקטיעה של גפיים שאינה טראומטית בעולם המערבי - היא סוכרת.

הפגיעה בכלי הדם הקטנים מתבטאת גם בפגיעות עצביות פחות שכיחות. פגיעה בסיבי עצב מוטורים אשר חשובים להפעלת שרירים - ומתבטאת בחולשת שרירים ממוקדת; ופגיעה עצבית המשפיעה על המערכת האוטונומית, המעצבבת את המעיים ואברים פנימיים נוספים.

הפגיעה במערכת האוטונומית עשויה לפגוע בתנועתיות של מערכת העיכול ובתפקוד המעיים - וגורמת לשלשולים או לעצירות, להפרעה בהתרוקנות הקיבה, המביאה לתחושת שובע מוקדמת, ואף לבחילות ולספיגה מאוחרת של המזון לזרם הדם - ובעקבותיה, לעליה מאוחרת ברמות הסוכר ולקושי באיזון רמות הסוכר.

מהו טיפול 360 מעלות לחולי הסוכרת?

מכיוון שסוכרת היא מחלה שלא מסתיימת ב"בבעיית הסוכר" עצמה, אלא יש לה השלכות נרחבות על כלל מערכות הגוף וכן על המצב הנפשי של המטופל, טיפול "ה-360 מעלות" בא לתת מענה לא רק לסוכרת ולרמות הסוכר בדם, אלא גם לשלל המחלות הנלוות המדוברות.

במרכז DMC נמצאים, לצד הרופאים המומחים לטיפול במחלה, גם דיאטנית שמלווה את שינויי התזונה של המטופל, אחות צמודה שמלווה את המטופל ומדריכה אותו לגבי נהול המחלה והטפול הנכון בה במקרה שיש צורך בהזרקה (של אינסולין או תרופות אחרות), מומחה ברפואה סינית, קואוצ'רית (מאמנת) אשר מסייעת בהתמודדות עם מחלה כרונית והטיפול בה, וכן יועץ פעילות גופנית, רופא עיניים ופודיאטר (מומחה לטיפול בכף רגל).

השילוב של צוות רב מקצועי, שימוש בטכנולוגיות חדישות והזמינות הגבוהה של הצוות ב-DMC מאפשרים לבנות תכניות טיפול ייחודיות, שמאפשרות להגיע לתוצאות משמעותיות תוך זמן יחסית קצר: הגעה ל-A1C בטווח היעד, ירידה משמעותית במשקל ואפילו הפסקה של טיפול באינסולין, במקרים מסוימים. המטרה היא אחת - לאזן את הסוכרת והמחלות הנלוות לה (כגון יתר לחץ דם, הפרעה בשומני הדם, עודף משקל) ולשפר את הבריאות ואיכות החיים של המטופל.

איזה שינוי תזונתי נדרש מחולי סוכרת?

חשוב להימנע מצריכת פחמימות פשוטות (כגון: לחם לבן, פיתות לבנות, אורז לבן), דברי מתיקה, פירות בעלי אינדקס גליקמי גבוה (כגון: ענבים, אבטיח, מלון). במקום אלה, עדיף לאכול פחמימות מורכבות, כגון לחם מקמח מלא/שיפון/כוסמין, פסטה מלאה וכדומה, לשקול דיאטה כגון "דיאטה ים תיכונית" (הכוללת תפריט עשיר בסיבים תזונתיים, ירקות ופירות טריים, אגוזים, שמן זית) - לצד דיאטות אחרות (הכוללות, בנוסף, גם צריכה של מוצרי חלב רזים, דגים ובשר רזה).

לאחרונה, בעקבות מחקר שנערך במכון ויצמן, ישנם רמזים לכך שעליית הסוכר בעקבות מזון היא אינדיבידואלית - וכנראה שבעתיד יהיה כדאי לבדוק מהו סוג המזון האופטימלי לכל מטופל (למשל: פסטה לעומת אורז, לחם שיפון לעומת לחם מקמח כוסמין וכו').

האם חולי סוכרת נדרשים להיכנס למשטר של פעילות ספורטיבית, לטובת עצירת המחלה?

פעילות ספורטיבית מסייעת מאוד לאיזון הסוכרת וכן בהפחתת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. הפעילות הגופנית מפחיתה את התנגודת לאינסולין ברקמות המטרה - ובכך תורמת להורדת רמות הסוכר ולשיפור תפקוד הלבלב. הפעילות הגופנית המומלצת היא פעילות משולבת - אירובית ותנגודת. הפעילות האירובית המומלצת היא 150 דקות בשבוע, הכוללת הליכה במהירות בינונית (עדיף לבצע חמישה ימים בשבוע, אך ניתן להסתפק גם בשלושה ימים בשבוע) - וכל המרבה הרי זה משובח. הפעילות האירובית יכולה להיות גם בפרקי זמן קצרים, של עשר דקות בכל פעם. חשוב לשלב גם פעילות של תנגודת, כגון עבודה עם משקולות לא כבדות, למשך שעה בשבוע, אשר גם הן מפחיתות את התנגודת לאינסולין.

האם ניתן להחלים מסוכרת?

אצל אנשים אשר סובלים מהשמנה, ניתוח בריאטרי (כגון: שרוול קיבה, מעקף קיבה) - עשוי להביא להחלמה מהסוכרת, שאינה קשורה בהכרח לירידה במשקל, אלא לשינויים ברמות של הורמונים המופרשים על ידי המעי וכן לשינויים ברמות של מלחי/חומצות מרה; וכן לשינוי במצב חיידקי המעיים. מקרים של סוכרת שאינה ארוכת שנים, שבה קיימת "רזרבה לבלבית", ירידה במשקל ופעילות גופנית סדירה - עשויות להביא להחלמה מהסוכרת.

כל כמה זמן נדרש מחולי הסוכרת להיות במעקב אצל הרופא המטפל?

אם הסוכרת מאוזנת לפי היעד הרצוי, ניתן להגיע למעקב אחת לחודשים אחדים. בתקופה זו, חשוב להתמיד בנטילת הטיפול התרופתי, להקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית סדירה. כאשר הסוכרת איננה מאוזנת, מומלץ להגיע לביקורת לעתים קרובות יותר, לפעמים אף אחת לשבועיים עד חודש - תלוי בטיפול שניתן.

ד"ר מאיה איש שלום היא מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת - מרכז DMC והמכון האנדוקריני בבית החולים איכילוב.

בואו לדבר על זה בפורום סוכרת והשמנה.