רוצים לרדת במשקל? כל הפתרונות

כבר שנים שחקר תהליכי ההשמנה ובחינת מנגנוני הרעב, השובע, ניצול האנרגיה ומשקל הגוף - נמצא בחזית המחקר בעולם. מגפת ההשמנה ממשיכה להתפשט בעולם המערבי ולגבות קורבנות; וכולם עמלים על מציאת דרכים ואמצעים שיסייעו לבלום את התופעה.

המחקר המקיף בתחום מניב כל הזמן מידע חדש ותובנות, שאת חלקן ניתן לרתום כבר עכשיו למאבק במשקל העודף. אמנם הדרך למציאת פתרון שיאפשר לנו לאכול מה שנרצה מבלי להשמין - עוד ארוכה; ואין באופק טיפול בעודף משקל, שהינו יעיל באופן גורף. אבל ישנו מספיק מידע שיכול לסייע.

מה אפוא התחדש במאבק נגד ההשמנה? במאמר זה נסקור את החידושים המרכזיים בתחום.

מי נחשב אדם "שמן"? מדוע עודף המשקל מסכן את הבריאות?

כיום כל אחד כבר יודע שעודף משקל מסוכן: מעבר לפגיעה אסתטית, בעולם בו רזון הוא חלק מאידיאל היופי, משקל עודף גורר גם פגיעה בבריאות. עם זאת, לא כל משקל מיותר הוא בבחינת משקל עודף מסוכן; ולא כל מי שנראית בעיני עצמה גרוע בביקיני - מסכנת בהכרח את בריאותה. כדי לבחון קיומו של משקל עודף, יש לחשב את מדד מסת הגוף שמכונה BMI - ותלוי ביחס שבין משקל הגוף לגובה (ניתן למצוא ברשת מחשבונים). מדד ה-BMI מסייע לקבוע האם האדם מצוי בתת משקל, במשקל תקין או במשקל עודף (והאם הוא מצוי בסכנה בריאותית). ככל שעודף המשקל גבוה יותר, בעיקר ב BMI 35 ומעלה, כך מתגברות הסכנות הבריאותיות, הכוללות: סיכון מוגבר למחלות מטבוליות וסוכרת, קשיי פריון, סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, סיכון מוגבר לבעיות אורתופדיות וסיכון מוגבר לפתח מחלות סרטן מסוימות. כמו כן, להשמנה עשויה להיות השפעה על תפקוד חברתי, משפחתי ומקצועי - בשל השפעתה על הדימוי העצמי.

מהן ה"תגליות" האחרונות בנוגע להתמודדות עם עודף משקל?

המחקרים בתחום זה רבים ומגוונים; וכל פעם ישנן מסקנות שממשיכות להיחקר ולהיבדק. יחלפו לא מעט שנים, עד שהמחקרים בתחום יולידו מהפכה של ממש. אולם, לעת עתה ישנן מספר תגליות מרכזיות ראויות לציון - וכולן קשורות לזיהוי הגורמים להשמנה וכן לטיפולים בהשמנה.

מהם הגורמים לעודף משקל? איזה מהם נחשפו רק לאחרונה?

כבר זמן רב ידוע כי שילוב של נטייה גנטית עם אורח חיים יושבני, השגור בעולם המערבי, והאוכל המהיר המעובד עתיר השומן ונעדר הערך התזונתי - הם הגורמים המרכזיים למגפת ההשמנה. רוב בני האדם בימינו אינם עובדים עבודה פיסית מאומצת - ולכן הם מוציאים פחות אנרגיה וצוברים יותר שומן.

כיום יש יותר ידע לגבי הקשר שבין גנטיקה להשמנה - ובשנים הבאות, יושלם תהליך זיהוי גנים הגורמים להשמנה. סביר שמידע זה יירתם בדרך כלשהי להתמודדות עם התופעה. ידע חדש נוסף, חשף גם קשר בין הורמונים לבין השמנה.

בשנים האחרונות, זוהו ההורמונים גרלין, GLP1 ולפטין, אשר מופרשים במערכת העיכול - וידוע שהם משפיעים על תחושות של רעב ושובע ועל משקל הגוף. עוד ידוע כי הורמונים אלה מופרשים ומתנהגים באופן שונה אצל כל אחד מאתנו; ואולי הם אלה שגורמים להשמנה בקרב אנשים מסוימים. ישנם גם מחקרים הבודקים את הקשר בין השפעת החיידקים במערכת העיכול על הרעב, השובע וההשמנה - ונראה כי מידע זה גם כן ישפיע על ההתמודדות עם השמנה. כמו כן, ישנם שלל מחקרים הבודקים את פעילות המוח סביב רעב, אכילה ושובע. הידע שנצבר עד כה נרתם לפיתוח תרופות המשפיעות על קולטנים במוח, באופן שמשפיע על תחושת הרעב ומסייע לדיכוי התיאבון.

מעבר לגורמים הללו, ישנם גם מצבים רפואיים הגורמים להשמנה. לרוב, אלה מחלות הורמונליות, לרבות תת פעילות של בלוטת התריס, תסמונת השחלות הפוליציסטיות ויתר פעילות של בלוטת יותרת הכליה (אדרנל) או בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) עקב גידול שפיר אשר מפריש קורטיזול.(שני האחרונים נדירים מאד)

מהן שיטות הטיפול בהשמנת יתר חולנית? איזה מהן נחשבות חדשניות?

מאז ומתמיד היה ידוע שאדם שיצרוך יותר אנרגיה, יחסית לכמות האנרגיה שיוציא - יצבור שומן ויעלה את משקל גופו. תפיסה זו ניצבת גם היום בבסיס הטיפול באנשים הסובלים מעודף משקל. הטיפול האולטימטיבי במצבם יכלול צריכה מופחתת של קלוריות, שיגיעו מתזונה מאוזנת ושילוב פעילות גופנית, בחיי היום יום.

הנחיות טיפוליות אלה היו בעבר שיטת הטיפול המרכזית בעודף משקל, אך כיום ישנן גם שיטות אחרות - ואלה כוללות טיפולים תרופתיים וטיפולים כירורגיים, שאינם מחליפים את הצורך באורח חיים בריא - אלא משולבות בו.

מהם הטיפולים הכירורגיים להשמנת יתר?

הכוונה היא למה שמכונה "ניתוח לקיצור קיבה". ישנם כמה ניתוחים כאלה, שנקראים בשם כללי ניתוחים בריאטריים. הנפוץ מבין הניתוחים הוא ניתוח "שרוול קיבה". בניתוח זה, נכרת חלק מהקיבה - ונשארת קיבה פעילה בגודל קטן באופן משמעותי.

עקב הגבלת המקום וכנראה גם בשל ירידה בהורמונים המופרשים במערכת העיכול ואחראים לתחושת הרעב והשובע, אנשים מאבדים ממשקל גופם. ניתוח זה נחשב מאד יעיל, הוא מבטיח ירידה במשקל ולעיתים קרובות גם החלמה ממחלות נלוות להשמנה (עודף כולסטרול, סוכרת, יתר לחץ דם). למרבה הצער, כחמישים אחוז מהמנותחים יחזרו למשקלם טרם הניתוח, אם לא ירתמו את הניתוח כדי לסגל אורח חיים בריא, שיכלול פעילות גופנית ושינויים תזונתיים.

לצד ניתוח השרוול, ישנם ניתוחים בריאטריים נוספים, פחות שכיחים: ניתוח טבעת, ניתוח מעקף קיבה וניתוח מעקף תריסריון.

מהם הטיפולים התרופתיים הקיימים כיום לטיפול בהשמנת יתר?

הטיפולים התרופתיים מתחדשים כל הזמן; תרופות המסייעות לעודף משקל באמצעות דיכוי התאבון (רדוקטיל, אקומפליה) ונעשה בהן שימוש נרחב - הורדו מהמדפים; את מקומן של התרופות האלה תפסו תרופות אחרות. כיום, ישנן מספר תרופות המסייעות לירידה במשקל. עם זאת, חשוב לציין כי בניגוד לניתוח שרוול קיבה, יעילותן מוגבלת: לרוב הן מסייעות לירידה של 5%-10% בלבד ממשקל הגוף.

ישנה התרופה הוותיקה "קסניקל", אשר מפחיתה את ספיגת השומן במעי - ומתאימה בעיקר למי שצורך הרבה מזון שומני. תופעת הלוואי העיקרית לתרופה היא שלשול מסריח שנגרם מהפרשת עודף השומן לצואה. ישנה התרופה "רזין", המשפיעה על קולטנים במוח - ומדכאת תאבון. השימוש בה מוגבל לשלושה חודשים בלבד. יש תכשיר נוסף בשם בלוויק - תרופה שעובדת על ידי השפעה על הקולטנים לסרוטונין במוח - דיכוי תאבון. דומה באופן פעולתה לרדוקטיל, שיצאה משימוש. היא אינה כלולה בסל הבריאות. וישנה גם תרופה חדשה, שנמצאת רק מספר שבועות בישראל, ששמה "סקסנדה" - והיא זכתה לכינוי "זריקת הדיאטה החדשנית". הזריקה מיועדת לאנשים עם BMI 30 ומעלה או 27 ומעלה ומחלות נלוות כמו סוכרת - וכוללת את ההורמון GLP-1, המופרש מהמעי ומשפיע על מרכז השובע במוח, והיא בעצם נגזרת של התרופה לסוכרת "ויקטוזה" במינון גבוה יותר 3 מ"ג. נטילת התרופה תורמת לשתי השפעות המעודדות ירידה במשקל: דיכוי תיאבון והאטה בקצב התרוקנות הקיבה. רבים המטופלים מדווחים גם על בחילות, מה שככל הנראה מגביר את הקושי לאכול - ותורם לתהליך ההרזיה. הבחילות חולפות לרוב תוך זמן קצר.

חשוב לקחת את התרופה בדיוק לפי ההוראות. מדובר בזריקה תת עורית אחת ליום בשעה קבועה כאשר יש להעלות את המינון בצורה מאד הדרגתית, בעיקר על מנת להימנע מתופעות הלוואי שכוללות כאמור בעיקר בחילות. עלות התרופה לחודש גבוהה אך חלק מהקופות כבר הכניסו אותה במסגרת הביטוחים המשלימים בהתווית מסויימות.

ד"ר נירית אבירן ברק היא מומחית לאנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית וסוכרת.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה מבוגרים וסוכרת.