טיפולים חדשים באוסטאופורוזיס

אוסטאופורוזיס ("בריחת סידן") היא הסיבה השכיחה ביותר לשברים בגיל המבוגר, בקרב שני המינים, אך נפוצה יותר בקרב נשים. מעבר לאי הנוחות, ב-3 החודשים הראשונים שלאחר שבר בצוואר הירך, עולה הסיכון לתמותה מכל סיבה, פי 5-8 - בהשוואה לאוכלוסייה ללא שבר, בעיקר בקרב גברים.

מהי השפעת מחלת אוסטאופורוזיס על העצם?

אוסטאופורוזיס היא תהליך פירוק יתר של העצם, הגורם לכך שהעצם פחות צפופה, ויותר חלשה ושבירה, מה שעלול לגרום לשברים ספונטניים, או בעקבות חבלה קלה בלבד ואפילו כתוצאה מחיבוק או תנועה לא נכונה.

עוד מהרחם, מתרחשים בעצמות במקביל תהליכי בניה ופירוק. עם הגדילה, מתרחש יותר תהליך בניה מפירוק; ועם ההגעה לבגרות וסיום תהליכי הגדילה, יש איזון בין הבנייה לבין הפירוק. אוסטאופורוזיס היא למעשה מצב שבו מופר האיזון - ומתרחש יותר תהליך פירוק מתהליך בנייה.

היחלשות העצם עלולה לגרום לשברים. אילסוטרציה: שאטרסטוק

מהם הגורמים לאוסטאופורוזיס?

הגורם הראשון והעיקרי הוא הגיל. גורמים נוספים הם מחלות שונות ותרופות המעלות את הסיכון לאוסטאופורוזיס; ובנוסף, היסטוריה משפחתית, עישון ומשקל גוף נמוך. בחלק מהמקרים, מאובחנת אוסטאופורוזיס ללא סיבה ברורה.

תהליך הזדקנות טבעי: אצל נשים מתרחש פירוק עצם לרוב רק לאחר הכניסה לגיל המעבר; ואצל גברים, לרוב, לאחר גיל 60.

תרופות ומחלות: חלק מהתרופות ומהמחלות הכרוניות משפיעות על המטבוליזם של העצם.

היסטוריה משפחתית: שבר אוסטאופורוטי, בעיקר שבר צוואר הירך, בקרב בן משפחה מדרגה ראשונה, מגדיל את הסיכון לשבר.

חסרים תזונתיים: בעיקר סידן וויטמין D (ויטמין D חסר בקרב רוב האנשים).

חוסר טסטוסטרון אצל גברים: מעלה אף הוא את הסיכון שלהם לחלות. כמו גם הפסקת מחזור מוקדמת בנשים.

גורמים חיצוניים: עישון, אלכוהול, BMI נמוך/משקל גוף נמוך במיוחד וכו'.

שברים קודמים: הסיכון לשבר אוסטאופורוטי חוזר גבוה הרבה יותר, באדם שכבר חווה שבר אוסטאופורטי כלשהו
(שבר אוסטאופורוטי, משמע: שבר בצוואר הירך, חוליות עמוד שדרה, כתפיים, צלעות, או שורש כף היד, כתוצאה מחבלה לא משמעותית או נפילה מגובה עמידה).

צפיפות העצם עם ובלי אוסטיאופורוזיס. אילוסטרציה: שאטרסטוק

כיצד ניתן לאבחן אוסטאופורוזיס?

מכיוון שמדובר בתהליך איטי, שמתרחש הרבה לפני שנגרם שבר, בחלק גדול מהמקרים מגלים את המחלה רק לאחר שכבר יש שבר אוסטאופורוטי. על מנת לנסות לאתר את הבעיה, לפני השבר, יש לבצע בדיקת צפיפות עצם (DEXA).

בדיקת צפיפות עצם: מתבצעת באמצעות צילום פשוט ומעניקה אינדיקציה לגבי מידת הירידה בצפיפות העצם וקצב ההתקדמות. הבדיקה כלולה בסל הבריאות, לנשים וגברים מעל גיל 60, אחת ל-5 שנים - לצורך אבחנה (גם ללא גורמי סיכון); וכן לגברים ונשים, מעל גיל 50, שכלולים באחת מקבוצות הסיכון ובמצבים רפואיים מסוימים ללא הגבלת גיל או תדירות.

בדיקת סמני עצם: בדיקה נוספת, שאינה כלולה בסל הבריאות, המתבצעת באמצעות בדיקת דם (בבוקר בצום) - ומעניקה אינפורמציה, לגבי רמת הפירוק של העצם.

לצורך אבחון ראשוני עצמאי, ניתן להיעזר במחשבון FRAX (חינמי באינטרנט), אליו מזינים נתונים שונים - והוא מעניק הערכה של הסיכון המשוער לשבר אוסטאופורטי ב-10 השנים הקרובות. לינק?

כיצד מטפלים באוסטאופורוזיס?

ההחלטה על אופן הטיפול נקבעת על ידי הרופא, בהתאם לתוצאות הבדיקות לאנמנזה וגורמים נוספים כמו רקע רפואי אחר, רגישות לתרופות ועוד.

טיפול הורמונלי: אחד מהטיפולים הראשונים, שניתנים לנשים בלבד - הוא טיפול הורמונלי לגיל המעבר. כיום משתמשים בו בעיקר לטיפול בתופעות אחרות של גיל המעבר - ולא כטיפול ייעודי לאוסטאופורוזיס, בשל העובדה שמשערים כי הטיפול ההורמונלי החלופי עלול לגרום לבעיות רפואיות שונות. כמו כן, לא מדובר בטיפול עוצמתי במיוחד לעצם. היום חלק מרופאי הנשים כן ממליצים עליו, כאמור, כטיפול לתופעות גיל המעבר, כגלי חום ועוד, אך הוא לא מומלץ כטיפול הראשון לאוסטאופורוזיס. אצל גברים בהם הוכח חסר בטסטוסטרון (הורמון המין הגברי) הטיפול הוא בהורמון החלופי, במידה ואין התווית נגד.

טיפול תרופתי באוויסטה (רלוקסיפן) : תרופה שאיננה הורמון, אך פועלת על העצמות - בדומה להורמון אסטרוגן; ומונעת בעיקר שברים בעיקר בעמוד השדרה. התרופה חלשה יחסית, ניתנת ככדור פעם ביום - ומתאימה בעיקר לנשים צעירות, זמן קצר לאחר הפסקת המחזור. תופעות לוואי: התרופה עלולה לגרום לגלי חום וקרישיות יתר ואסורה במקרים עם רקע רפואי שכזה. התרופה יעילה גם במניעת סרטן השד עקב פעולתה על רקמת השד חשוב להפסיק את הטיפול לפני טיסה ארוכה ו/או ניתוח שמחייב שכיבה ממשוכת, בכדי למנוע הופעת קרישים.

טיפול ומניעה. אילוסטרציה: שאטרסטוק

טיפול תרופתי בתרופות ממשפחת הביספוספונטים: הטיפול הוותיק והנפוץ ביותר, בתרופות כגון פוסלן, מקסיבון, אלנדרונט, ריבון ואקטונל.(חלקן תרופות מקור וחלקן גנריקה). תרופות אלה נלקחות בכדור אחת לשבוע, או אחת לחודש, בהתאם להנחיות הרופא - ומטרתן למנוע שברים ולהפחית את מידת פירוק העצם. לרוב, תרופות אלה מוגבלות לתקופת טיפול של 5-7 שנים, שלאחריה הן ממשיכות לפעול ברקמת העצם- לשנים נוספות.

חשוב לדעת שבמקרים של טיפולי שיניים פולשניים, כגון שתלים ועקירות, יש סיכון נמוך שייגרם נמק של עצם הלסת; ולכן, חשוב לקבל הערכה של רופא שיניים - לפני תחילת הטיפול, ובכל מקרה מומלץ לדחות את הטיפול בתרופות אלו לאחר סיום טיפולי השיניים.

זריקה תוך ורידית ממשפחת הביספוספונטים (אקלסטה) : זריקה שהוכחה כיעילה במניעת שברים אוסטאופורוטים; הזריקה ניתנת במצבים בהם הכדורים גורמים לתופעות לוואי במערכת העיכול, או לאחר שבר בצוואר הירך - בתדירות של אחת ל - 1-3 שנים, לפי החלטת הרופא המטפל.

זריקת פרוליה: זריקת נוגדן מונוקלונלי, הניתנת אחת לחצי שנה - ופועלת כנגד חלבון שקשור לפירוק העצם. הטיפול בזריקה זו אינו מוגבל בזמן, ניתן לפחות ל-4 שנים - וכלול בסל, לאחר מיצוי טיפול קודם, או לאחר שבר צוואר הירך.

טיפול בונה עצם (פורטאו) : הטיפול היחיד, שלא רק מונע שברים, אלא גם בונה את העצם (טיפול אנאבולי). הטיפול ניתן בזריקה תת עורית עצמית, באופן יומיומי - למשך שנתיים; וכלול בסל הבריאות, לאחר שבר שהתרחש תחת טיפול אחר, או אם יש ירידה משמעותית בצפיפות העצם, תחת טיפול אחר. חלק מהביטוחים המשלימים מעניקים את הטיפול גם בהתוויות נוספות. לאחר שנתיים, אם לא עוברים לטיפול אחר, יש ירידה בכמות העצם שנבנתה, ולכן, ההמלצה היא לעבור לטיפול אחר מהטיפולים שפורטו.

ספריי קלציטונין- טיפול חלש שהיה נהוג בעבר. היום כמעט ולא בשימוש.

האם ניתן למנוע אוסטאופורוזיס?

ניתן לעכב את התפתחות המחלה, על ידי הימנעות מנטילת תרופות מסוימות - והקפדה על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית ותזונה עשירה בסידן ובוויטמין D. מדידת רמת ויטמין D והשלמתו בטיפות או כדורים ומניעת נפילות אצל קשישים וחולים.

כמו כן, חשוב לבצע מעקב שגרתי של בדיקת צפיפות עצם ורמת ויטמין D לפי הצורך וההתוויה הרפואית.

אם מתרחש בכל זאת שבר אוסטאופורוטי, חשוב להגיע בהקדם לאנדוקרינולוג, או לרופא המשפחה - על מנת לאבחן את מצב העצם ולקבל טיפול מתאים למניעת השבר הבא.

ד"ר נירית אבירן ברק היא אנדוקרינולוגית בכירה במכבי שירותי בריאות; ומנהלת פורום אנדרוקרינולוגיה וסוכרת מבוגרים באתר Zap Doctors.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.