הורמוני מין: מה קורה כשאין איזון?

הורמוני המין האחראים על ההתפתחות המינית ומערכת הרבייה, מיוצרים כבר בשלב העוברי (החל מהשבוע השביעי להריון, לערך) - ומאפשרים התפתחות תקינה של מערכת אברי המין של העובר. בנוסף לכך, יש עדויות מוצקות בבעלי חיים, שהורמוני המין משפיעים כבר אז גם על המוח, באופן שעשוי לבוא לידי ביטוי בשוני התנהגותי, בין נקבות לזכרים.

מערכת הורמוני המין ממשיכה להיות פעילה עד מספר חודשים לאחר הלידה; ולאחר מכן, היא מתעוררת שוב - עם תחילת גיל ההתבגרות.

כיצד פועלת מערכת הורמוני המין?

הפרשת הורמוני המין מורכבת - ואיננה תלויה רק בייצור ההורמונים בשחלות (אצל בנות) ובאשכים (אצל בנים). הפקודה להפרשת הורמוני המין מגיעה מגבוה - מאזור ההיפותלמוס במוח, אשר מפריש בין שאר ההורמונים גם את ההורמון Gonadotropin Releasing Hormone - GnRH, הגורם לשחרור ההורמונים הגונדוטרופינים מבלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) הנמצאת מתחתיו.

בהשפעת ההיפותלמוס, מפרישה בלוטת ההיפופיזה מהחלק הקדמי שלה את ההורמונים הגונדוטרופינים LH ו-FSH - והם אלה שמפעילים את ציר ההורמונים בגונדות, שהן השחלות והאשכים.

בשחלות, מיוצרים הורמוני המין "הנשיים" אסטרוגן ופרוגסטרון; ובאשכים מיוצר ההורמון "הזכרי" טסטוסטרון. גם בלוטת יותרת הכליה (האדרנל) מפרישה הורמוני מין - בעיקר אנדרוגנים שהם הורמונים בעלי פעילות דומה לטסטוסטרון (אנדרוסטנדיון, 17 הידרוקסי-פרוגסטרון ו- DHEA).

האסטרוגן, הטסטוסטרון וההורמונים האנדרוגניים מיוצרים גם אצל בנים וגם אצל בנות, אולם אצל בנים רמות האסטרוגן נמוכות יותר, בעוד אצל בנות האנדרוגנים מיוצרים ברמות נמוכות יותר.

בלוטת יותרת המוח, ההיפופיזה - מייצרת מספר הורמונים חשובים לתהליך הגדילה ולפעילות המטאבולית בגוף: כאמור, את ההורמונים הגונדוטרופינים LH ו-FSH ; את הורמון הגדילה ( GH - Growth Hormone); הורמון ה-TSH המפעיל את בלוטת התריס; ACTH, הגורם לבלוטת יותרת הכליה ליצור את ההורמון קורטיזול; ופרולקטין - שתפקידו לגרום לייצור חלב בעת הנקה, אולם הוא מיוצר אצל כל אדם (גם אצל ילדים וילדות וגם אצל גברים).

מהם השינויים החלים בגוף בגיל ההתבגרות?

כאמור, לקראת גיל ההתבגרות, מתעוררת מערכת הורמוני המין בציר היפותלמוס - היפופיזה -שחלות או אשכים ואדרנל; ומתחיל ייצור והפרשה של הורמוני המין השונים.

מהם השינויים האופייניים לבנים בגיל ההתבגרות?

גדילת האשכים והפין; צמיחת שיער הערווה; בהמשך, צמיחת שיער על הפנים והגוף; שינויים במערכת השלד - צמיחה מהירה לגובה והגדלת מסת העצם; הגדלת מסת השריר; שינויים בבלוטות הזיעה, המתבטאים בהופעת ריח זיעה "בוגר"; ואצל חלק מהבנים - בפצעי אקנה; עלייה בהמוגלובין (הורמון הטסטוסטרון גורם לייצור מוגבר של כדוריות דם אדומות); שינוי מבנה הגרוגרת; שינויים בקול; חשק מיני ותפקוד מיני. כמו כן, שינויים רגשיים והתנהגותיים.

ומה באשר לשינויים האופייניים לבנות בגיל ההתבגרות?

צמיחת השדיים; שינויים במערכת השלד - צמיחה מהירה לגובה; שינוי מבנה הגוף - כך שהאגן מתרחב; הצטברות רקמת שומן באזורים שונים בגוף; הופעת שיעור בערווה ושיעור בית השחי (בהשפעת ההורמונים האנדרוגנים); הופעת הווסת; הבשלה של מערכת הרבייה - הרחם גדלה, רירית הרחם מתעבה ומכינה עצמה להחזיק הריון והשחלות גדלות. כמו כן, גם הבנות חוות התעוררות מינית ושינויים רגשיים.

מהן ההשלכות של חוסר איזון בהפרשת הורמוני מין בגיל ההתבגרות?

כאשר הורמוני המין אינם מופרשים ברמות מספיקות, תהליך ההתבגרות לא יתחיל או שהתהליך יתחיל וייעצר. במקרה כזה, נבחין שהילד/ה התחילו את גיל ההתבגרות - אבל לא סיימו אותו. לדוגמה, הביטוי לכך יכול להיות חזה שלא התפתח אצל נערה, או נער ללא שיעור באברי המין או ללא צמיחה מלאה לגובה. המשמעות של תהליך התבגרות מינית שלא הסתיים במלואו היא אי פריון.

הטיפול במקרה כזה הוא מתן הורמונים, על מנת להשלים את תהליך ההתבגרות.

במצב ההפוך - אם הורמוני המין מופרשים ביתר - אצל בנות עודף של אסטרוגן לא יגרום לתופעות לוואי, אולם הפרשת יתר של ההורמונים האנדרוגנים תגרום לתסמינים כגון שיעור יתר, פצעי בגרות (אקנה), וסת בלתי סדירה ובעיות פוריות. ייתכן גם מבנה גוף גברי יותר והתקרחות אנדרוגנית - היווצרות "מפרצים" גבריים. מצב כזה קיים לדוגמא אצל בנות הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות, אצלן יש יצור עודף של הורמונים אנדרוגניים ע"י השחלות.

הפרשת יתר של הורמונים אנדרוגנים אצל בנים איננה גורמת לתופעות לוואי, אולם עודף של אסטרוגן עלול להתבטא בגינקומסטיה - רקמת שד מעובה אצל גברים. תופעה זו די נפוצה בתחילת גיל ההתבגרות, כאשר עדיין אין איזון בין הפרשת אסטרוגן לטסטוסטרון. אצל כ-30% מהבנים תתפתח גינקומסטיה בתחילת ההתבגרות, כאשר אצל רובם, התופעה "תסתדר" בהמשך.

רק מיעוט מהבנים יישאר עם רקמת שד מעובה, בעיקר בנים הסובלים מהשמנת יתר. יש לכך שתי סיבות. הראשונה: בשל העובדה שברקמת שד יש גם רקמת שומן; השנייה: קשורה לכך שרקמת שומן הופכת טסטוסטרון לאסטרוגן - באמצעות אנזים הנקרא Aromatase.

מהן הסיבות העיקריות למחזור בלתי סדיר אצל בנות?

הסיבה הנפוצה ביותר היא חוסר בשלות של המערכת ההורמונלית, בשנה עד שנתיים ראשונות - להופעת הווסת.

דיאטות בלתי מאוזנות והפרעות אכילה, הגורמות להפסקת המחזור.

פעילות גופנית אינטנסיבית מאד, ללא תפריט מאוזן בהתאם.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות.

מהם הטיפולים המוצעים כיום לוויסות הורמוני המין?

הטיפול בחוסר בשלות של המערכת ההורמונלית כולל מתן הורמונים - בעיקר לילדים אשר גופם אינו מייצר את הורמוני המין בעצמו ויש לסייע להם להתחיל את גיל ההתבגרות או להשלים אותו.

מנגד, כאשר ההתבגרות המינית היא מוקדמת - אצל בנות לפני גיל 8 ואצל בנים לפני גיל 9, יינתן טיפול לעיכוב ההתבגרות המינית המוקדמת.

האם כיום יש מגמה כללית של התבגרות מינית מוקדמת?

הנתונים במדינות המפותחות מצביעים על כך שבעשורים האחרונים, גיל ההתבגרות המינית יורד בהדרגה. ההנחה היא כי שינויים סביבתיים מאיצים את ההתבגרות המינית, אם כי הסיבה הספציפית איננה ידועה.

ייתכנו מגוון סיבות - ובהן: צריכת מזון מתועש; שימוש בכימיקלים ובאריזות מזון עשויות מפלסטיק; שימוש במרכיבים מסוימים המצויים במוצרי קוסמטיקה, אשר נספגים בעור; חשיפה לחומרי הדברה ועוד.

מה הם המקרים המחייבים פנייה לרופא?

הופעת סימני התבגרות מינית בגיל מוקדם:

o אצל בנות הופעת ניצני שד או שיעור בבתי השחי או באיזור הערווה לפני גיל 8 שנים.

o אצל בנים הגדלה של האשכים או של הפין או הופעת שיעור בבתי השחי או באזור הערווה לפני גיל 9 שנים.

אי הופעת סימני התבגרות מינית בבנות מעל גיל 12 שנים או בבנים מעל גיל 13.

אי הופעה של מחזור הווסת ליותר מ-3 חודשים, כאשר חלפה יותר משנה מאז מחזור הווסת הראשון.

אצל בנות אקנה ("פצעי בגרות") המצריך טיפול תרופתי, שיעור יתר על הפנים (פאות וסנטר), הגב, בית החזה והבטן.

אצל בנים - גינקומסטיה (התפתחות חזה) המופיעה לפני תחילת גיל ההתבגרות.

לסיכום: הורמוני המין משפיעים על ההתפתחות המינית, הפוריות, הגדילה ועל שינויים התנהגותיים ורגשיים. חסר בהפרשת ההורמונים עלול לגרום לבעיות בהתפתחות אברי המין, אי פריון ובעיות גדילה. הפרשת יתר של הורמוני מין, בעיקר הורמונים אנדרוגנים בבנות, עלולה לגרום להופעת תסמינים "גבריים" ולפגוע בפוריות. הטיפול בחסר בייצור הורמוני המין או בעודף הורמונים הינו טיפול הורמונלי, בהתאם למקור הבעיה ולמידת החריגות של ערכי ההורמונים בדם.

פרופ' דלית מודן היא מומחית באנדוקרינולוגיה של ילדים, מנהלת השירות למחלימים ממחלה ממאירה ביחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת נעורים, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים.