אי ספיקה של בלוטת האדרנל: מדריך

בלוטת יותרת הכליה (אדרנל) היא בלוטה אנדוקרינית קטנה מאד, במשקל כ-6 גרם, הממוקמת בחלק העליון של כל אחת מהכליות - כמעין "כתר". לשתי בלוטות יותרת הכליה יש תפקיד חיוני, בקיום החיים: בלוטות אלה מפרישות מספר סוגים של הורמונים, בעלי תפקיד חשוב ביותר, כולל הורמונים חיוניים לחיים, המאפשרים לגוף לתפקד בזמן סטרס; הורמונים המווסתים את לחץ הדם בגוף, חילוף החומרים ורמות הסוכר בדם; והורמוני המין "הגבריים" המופרשים גם בנשים ועוד. פגיעה בבלוטות האדרנל יכולה להתבטא בתסמינים קשים - וללא טיפול, הפגיעה עלולה גם להסתיים במוות.

מהו המבנה של בלוטות האדרנל?

שתי בלוטות האדרנל בנויות ממעטפת - קורטקס - המהווה שני שליש מגודל הבלוטה; ומחלק פנימי - מדולה - המהווה את ליבת הבלוטה.

המעטפת מחולקת לשלושה חלקים - ובכל חלק, התאים מפרישים הורמונים חיוניים אחרים: שכבה אחת מפרישה בעיקר את ההורמון אלדוסטרון - הורמון המשפיע על פעילות הכליות ואחראי על משק המים והמלחים בגוף; וכתוצאה מכך, שומר על נפח תקין של נוזלים בכלי הדם ושומר על איזון לחץ הדם.

השכבה האמצעית מפרישה הורמונים סטרואידיים; החשוב ביותר מבין הורמונים אלה, הוא ההורמון קורטיזול - שיש לו תפקידים רבים: משתתף בתהליכים מטבוליים - חילוף החומרים בגוף, משק השומן, חלבון והסוכר בדם. הפרשת ההורמון עולה במצבי סטרס או מחלה חריפה, כדי לייצר אנרגיה - על מנת שהגוף יתגבר (באמצעות פירוק של שומנים והעלאת רמות הסוכר).

התאים בשכבה השלישית מפרישים את ההורמונים האנדרוגניים ה"גבריים", המופרשים גם אצל נשים - וגורמים להופעת חלק מסימני ההתבגרות המינית: שיעור בערווה ובבתי השחי וחשק מיני.

ליבת האדרנל - המדולה - מפרישה בעיקר את הורמוני האדרנלין והנוראדרנלין, המעלים את לחץ הדם ומגבירים את קצב הלב, כדי להתמודד עם הסטרס; וכמו כן מעלים את רמות הסוכר בדם.

כיצד מתפקדת בלוטת יותרת הכליה במצבי סטרס?

כאשר אדם נמצא במצב של סטרס, מסיבות שונות: תאונה, חרדה, זיהום, מחלה עם חום ועוד - מועבר מסר מההיפותלמוס במוח, אל בלוטת יותרת המוח (היפופיזה), המווסתת את הפרשת ההורמונים בגוף - וממנה אל שתי בלוטות האדרנל.

ההיפותלמוס מפריש את ההורמון CRH, שמגרה את בלוטת ההיפופיזה להפריש את ההורמון ACTH - המגיע דרך זרם הדם, אל בלוטות האדרנל. בדרך זו, ההיפופיזה מעבירה לאדרנל מסר שהגוף נמצא בסטרס - והיא מגרה אותן לייצר ולהפריש קורטיזול ואדרנלין אל זרם הדם.

הקורטיזול מפרק שומנים וחלבונים ומעלה את ייצור האנרגיה; האדרנלין מעלה את לחץ הדם ואת קצב הלב - על מנת לשמור על תפקוד הלב. לכן, במצב של סטרס, חווים תסמינים כגון: דופק מואץ והזעה מוגברת.

מהי אי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה?

כאשר מתנוונים התאים בבלוטת האדרנל, שתפקידם להפריש הורמונים, חלה ירידה בהפרשת ההורמונים - וכל התפקודים עליהם משפיעה הבלוטה נפגעים: לחץ הדם עלול לרדת מאד; תפקוד הכליות נפגע; קצב הלב עלול לרדת; רמות הסוכר בדם יורדות; ייצור האנרגיה יורד.

ראוי לציין כי ברוב המקרים, הירידה בהפרשת ההורמונים לא תהיה מוחלטת, היות שבדרך כלל לא כל שכבות בלוטת האדרנל נהרסות. מספיק כי רק 25% מהבלוטה תישאר במצב תקין, על מנת שהבלוטה תתפקד.

כמו כן, כאמור, יש לנו שתי בלוטות אדרנל - וגם אם אחת נפגעת לחלוטין, הבלוטה השנייה תפריש הורמונים, במידה שתפצה על חוסר התפקוד של הבלוטה הפגועה.

הבעיה העיקרית היא כאשר שתי בלוטות האדרנל נהרסות לחלוטין או ברובן.

מהי אי ספיקה ראשונית של בלוטת יותרת הכליה?

במצב של אי ספיקה אדרנלית ראשונית, הבעיה נגרמת כתוצאה ממחלה בבלוטת האדרנל עצמה, הגורמת להרס של הבלוטה.

הגורמים להרס של בלוטת האדרנל:

1. הגורם השכיח ביותר להרס של בלוטת האדרנל הוא תהליך אוטואימוני: כאשר הגוף מייצר נוגדנים נגד הבלוטות - והורס אותן. חולים אלה מאופיינים בכך שהם סובלים גם ממחלות אוטואימוניות אחרות, כגון: אי ספיקה שחלתית אצל נשים, על רקע אוטואימוני; ירידה בתפקוד בלוטת התריס (תת-תריסיות) על רקע אוטואימוני; סוכרת מסוג 1 ועוד.

2. דיכוי של הציר היפותלמוס - היפופיזה - אדרנל: סיבה שכיחה יחסית לדיכוי של בלוטות האדרנל אצל חולים אשר קיבלו טיפול ממושך, במינונים גבוהים - של תרופות מקבוצת הסטרואידים. בדרך כלל, מדובר בחולים במחלות אוטואימוניות, כגון לופוס או במקרים של אסתמה כרונית. המינונים הגבוהים של הסטרואידים מדכאים את פעולת בלוטות האדרנל, מכיוון שהם מעבירים מסר למוח - שהבלוטה יכולה "לנוח". כאשר הטיפול מתמשך, הבלוטה מתנוונת בהדרגה. זוהי אחת מתופעות הלוואי של טיפול בסטרואידים, לאורך שנים. אולם במקרים בהם מדובר בחולים במחלות אוטואימוניות מסוימות, אין טיפול חלופי - ועדיף לטפל במחלה עצמה; ובהמשך לטפל גם בהשלכות של אי ספיקת בלוטת האדרנל, באמצעות טיפול הורמונלי.

חשוב לציין כי אין סיכון בנטילת סטרואידים לתקופות קצרות. במקרה כזה, תפקוד הבלוטות יורד לפרק זמן קצר - ומיד בתום הטיפול, הבלוטות חוזרות לתפקד באופן תקין.

3. זיהום קשה - סיבה פחות שכיחה להרס של בלוטת האדרנל.

4. סיבוך נדיר של הטיפול בתרופה נוגדת קרישת דם, הפרין - כתוצאה מהטיפול, נגרם דימום בבלוטת יותרת הכליה, הגורם להרס שלה.

5. גידולים שונים, השולחים גרורות אל בלוטת האדרנל - וגורמים להרס שלה.

6. בעקבות תאונה או חבלה בראש או באדרנל.

7. סיבוך של ניתוח בטני או ניתוח במוח.

8. וירוסים, כגון HIV (הגורם למחלת האיידס). במקרה כזה, הווירוס עלול לתקוף את בלוטת האדרנל - ולהרוס אותה.

9. תרופות המדכאות את הפרשת ההורמונים (כגון: תרופות לטיפול בפטרת). עם זאת, במקרה שמדובר בטיפול זמני - גם דיכוי פעילות הבלוטה יהיה זמני.

10. הסרת שתי בלוטות האדרנל, כטיפול לייצור יתר של ההורמונים (כגון במקרה של תסמונת קושינג).

11. מחלת השחפת - בעבר, שחפת היוותה גורם שכיח להתפתחות אי-ספיקה של יותרת-הכליה; כיום, במדינות המפותחות, שחפת כמעט איננה קיימת.

ומה בנוגע לאי ספיקה שניונית של בלוטת יותרת הכליה?

בעיות בבלוטת יותרת המוח - היפופיזה - אשר מובילות לירידה בהפרשת הורמון ה-ACTH, המגרה את בלוטות האדרנל להפריש הורמונים.

קיימות סיבות רבות, לפגיעה בבלוטת יותרת המוח. כך, לדוגמא: פגם מולד, הגורם לחסר בהפרשה של ההורמון ACTH ; טיפול בקרינה, הניתן במקרה של גידול במוח - ופוגע בבלוטת יותרת המוח; חבלה או תאונה, שגרמה להרס של בלוטת יותרת המוח; גידול בתוך בלוטת יותרת המוח, שגרם להרס של הבלוטה או לוחץ על הבלוטה.

מהם המאפיינים של אי ספיקה אדרנלית כרונית?

אי ספיקה אדרנלית כרונית נקראת במקור גם מחלת אדיסון (Addison Disease), על שם הרופא שתיאר לראשונה את המחלה, שמקורה בבלוטת יותרת הכליה עצמה.

אי ספיקה אדרנלית כרונית מאופיינת בהתפתחות איטית של התסמינים:

ירידה בלחץ דם.
ירידה בתיאבון ואיבוד משקל.
חולשה.
עייפות.
סחרחורות.
נטייה להתעלפויות.
התכהות העור.
אצל נשים - הפרעות במחזור ובביוץ.
ירידה בתשעורת באזורים גניטליים ובבתי השחי.
אנמיה.
ירידה בחשק המיני.

מה עשוי לגרום אי ספיקה אדרנלית חריפה או חדה? מה מאפיין מצבי אי ספיקה חריפה או חדה?

אי ספיקה אדרנלית חריפה או חדה נגרמת בשל ירידה מהירה בתפקוד בלוטות האדרנל, בעקבות בעיה חריפה, כגון: זיהום, ניתוח, תאונה; ובקרב חולים המאובחנים כסובלים מתת-פעילות של הבלוטה - ולא העלו את מינון הסטרואידים בזמן שהגוף נמצא במצב של סטרס.

התסמינים הם אותם התסמינים של אי ספיקה כרונית, אולם הירידה בלחץ הדם מהירה - עד למקרים של אלח דם, הגורם לסיכון לתמותה.

בנוסף, ייתכנו התסמינים הבאים:

היפוגליקמיה - ירידה חדה ברמות הסוכר בגוף.
בחילות, הקאות ושלשולים.

יצוין כי אי ספיקה אדרנלית חריפה חייבת להיות מטופלת באופן מידי, על מנת למנוע תמותה.

כיצד מבוצע אבחון של אי ספיקה אדרנלית?

במקרים בהם על סמך התסמינים עולה חשד לאי ספיקה של בלוטת האדרנל, מבוצעת בדיקת דם - למדידת ערכי הורמון הקורטיזול; אם רמתו בדם נמוכה מאד - זוהי אינדיקציה לחסר פעילות של האדרנל.

אם רמתו בדם גבולית, מבצעים גם סינקטן טסט - במסגרת בדיקה זו, מזריקים לווריד הורמון סינתטי של ה-ACTH, כדי לגרות את בלוטת האדרנל להפריש קורטיזול. אם רמת הקורטיזול בדם עולה היטב, פעילות האדרנל הינה תקינה; אולם אם רמתו לא עולה מספיק, האבחנה תהיה אי ספיקה של האדרנל. לאחר מכן, יתקיים בירור בנוגע לסיבה לכך.

מהו הטיפול באי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה?

חשוב מאד כי חולים הסובלים מאי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה, יהיו תמיד מצוידים בכרטיס או צמיד - עליו מצוין שהחולה מטופל בסטרואידים; וכן שהוא סובל ממחלה זו - על מנת שבמקרים דחופים (חבלות, תאונות או אשפוז בבית חולים), במהלכם הצוות הרפואי איננו מכיר את החולה - ניתן יהיה להעניק לו את הטיפול הנכון, בזמן הנכון.

אי ספיקה כרונית של האדרנל מטופלת בעזרת סטרואידים פיזיולוגיים (כגון: פרדניזון). כאשר החולה נמצא במצב סטרס (לדוגמא: בעקבות זיהום, שפעת או תאונה) - מינון הסטרואידים יועלה בהתאם.

אי ספיקה אדרנלית חדה מטופלת באמצעות מתן נוזלים לווריד, במטרה להעלות את נפח הדם; ומתן סטרואידים - כתחליף להורמונים שאמורים להיות מופרשים, במצב סטרס. בנוסף, מטפלים גם בגורם שהוביל לאי ספיקה של האדרנל.

לסיכום: אי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה, עשויה להתפתח כתוצאה ממחלה של בלוטת האדרנל עצמה - אי ספיקה ראשונית; או כתוצאה מפגיעה בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) - אי ספיקה שניונית. בשל ההשלכות הרבות והקשות של ירידה בהפרשת ההורמונים מבלוטת יותרת הכליה, הטיפול כולל מתן הורמונים סינתטיים (סטרואידים). אי ספיקה חריפה של האדרנל מתרחשת במהירות ומסכנת את החולה. לכן, חשוב לייצב את מצבו במהירות, באמצעות מתן נוזלים וסטרואידים. מכיוון שהתסמינים השכיחים הינם: ירידה בלחץ הדם וברמות הסוכר ועילפון - חשוב שהחולה יישא תמיד כרטיס או צמיד, המעיד על כך שהוא סובל מאי ספיקה של האדרנל וזקוק לטיפול בסטרואידים, על מנת שיקבל טיפול מהיר ומציל חיים, במצבי חירום.

ד"ר פיאד עדווי הוא מומחה באנדוקרינולוגיה וסוכרת; מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, במרכז הרפואי "זיו" בצפת.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה מבוגרים וסוכרת.