נקעים ופריקות של מפרק הירך DDH בילוד

Developmental Dysplasia of the Hip, או DDH, הינו מצב בו פרק הירך בילוד אינו תקין. באופן רגיל, ראש עצם הירך הינו עגול ונמצא במגע עם שקע תואם באגן. אם הצורה או המגע בין שתי העצמות נפגם, התפתחותן איננה תקינה, ופרק הירך שאמור לשאת את מירב משקל האדם לא יתפקד באופן נורמלי. בעבר נהוג היה לחשוב שהמצב הפתולוגי הזה קיים בהכרח כבר בלידה אולם בהמשך הראו מחקרים שגם אם מפרק הירך בילוד תקין, יכולים להתפתח נקע או פריקה בשנות הגדילה הראשונות.

קיימות תיאוריות רבות לגבי הגורמים ל - DDH וביניהן המנח (תנוחת העובר) והצפיפות ברחם, היבטים תורשתיים ועוד. למרות שהגורם למצב אינו ידוע בוודאות, ידועים מספר גורמי סיכון:
1. השכיחות בנקבות, בלידה ראשונה ובלידת עכוז הינה גבוהה.
2. השכיחות גבוהה בקרב משפחות בהם להורים או לילדים קודמים היו בעיות בפרק הירך.
3. רמת אסטרוגן גבוהה באם קשורה לשכיחות יתר של DDH - ככל הנראה בשל השפעת האסטרוגן המגדילה את גמישות הרקמות.

תינוקות אינם סובלים מכאב כתוצאה מ - DDH ולהורים אין לרוב דרך לדעת שמפרק הירך אינו נורמלי. רק כשהתינוק גדל מופיעים הסימנים כגון אי שיוויון באורך הרגליים, קפלים לא סימטריים בירכיים, ולקראת גיל שנה הליכה לא נורמלית והבדל בטווח התנועה של הירכיים.

המצב מאובחן בבדיקה פיזיקלית על ידי הרופא המטפל ולעיתים בעזרת אולטרא סאונד. צילום הרנטגן לרוב אינו נחוץ מכיון שרוב מפרק הירך מורכב מסחוס בחדשים הראשונים לאחר הלידה וסחוס אינו מודגם היטב בצילום . בהמשך, בגיל 4 חדשים לערך הסחוס מתחיל להיות מוחלף בעצם וצילום הרנטגן יכול להדגים את מבנה הפרק.

הטיפול ב - DDH נקבע לפי גיל הילד:

1. עד גיל 6 חדשים - אם ניתן להחזיר את הפרק למקומו, התינוק מושם בריתמת פבליק (Pavlik Harness ) שהינה ריתמה המורכבת מסידרת רצועות, המחזיקה את הפרק במקומו עד שהרקמות הרכות סביב הפרק חזקות דיין ומספקות יציבות לפרק. הריתמה מאפשרת לילד להזיז את רגליו בעודו בריתמה וההורים יכולים להסירה בכל עת לצורך הטיפול בילד. אם לא ניתן להחזיר את הפרק למקום הרי שיש לעשות זאת בניתוח ולאחר מכן להמשיך בטיפול בעזרת הריתמה.

2. גיל 6-18 חדשים - בשלב זה הריתמה כבר איננה יעילה ולאחר שמתבצעת החזרה של הפרק למקום (תחת הרדמה - ואם יש צורך אף בניתוח) הילד מושם בגבס מהחזה ועד הרגליים.

3. בגילאים מבוגרים יותר, יש לרוב צורך בהחזרה בניתוח ושיחזור של הפרק תוך שינוי המבנה הגרמי על ידי חיתוך העצם וחיבורה בעמדה המקנה לפרק יציבות.

כפי שניתן להבין, ככל שהתינוק צעיר יותר בזמן שנעשית האבחנה, הטיפול קל יותר והתוצאה במרבית המקרים טובה יותר. לכן חשובה האבחנה המוקדמת שלרוב מתבצעת על ידי רופא הילדים או האורטופד לאחר הלידה. גם אם הבדיקה הראשונית תקינה, על רופא הילדים להמשיך ולעקוב אחרי התינוק ובמקרה של חשד גם בשלבים מאוחרים יותר להפנות את התינוק לבירור אורטופדי.