ללא אזהרה: על מפרצת בטנית

מפרצת אאורטה בטנית נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מתגלה ללא סימנים מקדימים, ולעיתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, ובעקבותיו דימום ומוות. לא בכדי אישרו הרשויות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש המחייב סריקה של אוכלוסיית הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול (אולטרה-סאונד) בטנית חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת למאות אלפי אנשים הנמצאים בקבוצות הסיכון לעבור ללא תשלום את תהליך האבחון הלא-פולשני ולהציל את חייהם.

מפרצת אאורטה בטנית, אנוריזמה בלעז, הינה התרחבות של מקטע של אבי העורקים (אאורטה, כלי הדם הראשי שיוצא מהלב) באזור הבטן. התרחבות זו נובעת מהחלשות הדרגתית של דופן העורק והתנפחותו (כעין בלון) מקוטר רוחבי נורמלי של כ-2 ס"מ לקוטר של 4 או 5 ס"מ ויותר, אשר מתקדמת עד לקרע ופריצה. קרע של מפרצת כזו כרוך בדימום פנימי מאסיבי אשר מוביל למוות במרבית המקרים (90%), כפי שקרה למשל לאלברט איינשטיין אשר נפטר מקרע של מפרצת בטנית לפני כ-50 שנה. בארה"ב מדווחים מדי שנה כ-30 אלף מקרי מוות מהמחלה, מחציתם מאובחנים ומחציתם מקרי מוות פתאומי.

ההתרחבות ההדרגתית של האאורטה והגדילה של מפרצת בטנית היא בדרך כלל שקטה ואינה נותנת סימנים כלשהם. קרע של המפרצת ופריצה עם דימום חריף הוא לעתים הסימן הראשון לקיומה, ואז פעמים רבות מאוחר מדי מכדי לעזור.

בשל התמותה הגבוהה הכרוכה בקרע ופריצה של מפרצת אאורטה בטנית, ועל מנת למנוע ארוע זה, יש צורך לטפל במפרצת בטנית כאשר היא מתגלה במצב השקט. עד לפני כ-10 שנים הטיפול היחיד היה ניתוח בטני גדול, אשר כולל החלפה של האאורטה הבטנית על ידי שתל. זהו ניתוח מורכב אולם הוא יעיל מאוד בתיקון המפרצת ומניעת הפריצה בהמשך, ולאחריו יש למעשה ריפוי מלא. בעשור האחרון נכנס לשימוש ניתוח חלופי, זעיר פולשני, אשר במהלכו מבוצע התיקון דרך כלי הדם (שיטה אנדו-וסקולרית) ללא פתיחת הבטן. בפעולה זו מחדירים את השתל הקרוי סטנט-גרפט (שתל על גבי תומכן) לעורקים דרך המפשעה, בדומה לצינטור ונעזרים בשיקוף רנטגן. ניתוח בשיטה הזו הוא קל בהרבה וההתאוששות ממנו מהירה. הוא מתאים ל-60% ויותר מן המקרים, ומאפשר טיפול גם בחולים שמצבם מוגדר קשה.

מפרצת אאורטה בטנית מתפתחת על ידי התרחבות הדרגתית של האאורטה. מנגנון התהליך לא הובהר עד תום אבל ברור שמדובר באיבוד האלסטיות של דופן העורק, בדומה לשינויים אשר מתרחשים בעור עם הגיל. מפרצת בטנית שכיחה יותר בקרב אנשים מבוגרים (מעל גיל 65), גברים, מעשנים ואנשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת, יתר לחץ דם ומחלות כלי דם.

אבחון של המחלה נעשה בדרגת דיוק גבוהה על ידי בדיקת על-קול (אולטרה-סאונד) בטנית פשוטה. מאחר ומדובר במחלה קטלנית, ברת טיפול אשר מתפתחת לאט ובאופן שקט, נבדקה במספר ארצות האפשרות של סריקת אוכלוסייה בסיכון, במחקרים רחבי-היקף (יותר מ-140 אלף נבדקים). באנשים אלו נעשו בדיקות על-קול בטניות וניתוח של מפרצות אשר נתגלו. המחקרים הובילו לממצאים ברורים: חלה ירידה משמעותית בתמותה ממפרצות בקבוצות אשר נבדקו ואשר בהן טיפלו במפרצות הבטניות.

נתונים אלה וההתקדמות הניכרת בטכנולוגיה המאפשרת תיקון מפרצות בשיטה פשוטה יותר, הביאו, כאמור, את רשויות הבריאות בארה"ב לחוקק ולאשר חוק מיוחד. חוק זה מחייב סריקה של אוכלוסייה בסיכון לגילוי מוקדם של מפרצת אאורטה בטנית באמצעות בדיקת על-קול בטנית חד-פעמית חינם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון אי פעם ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטלית. איגוד כירורגים כלי דם בארה"ב פועל להחיל את החוק על כל הגברים מעל גיל 65 ועל כל הנשים עם גורמי הסיכון הידועים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה.

מספר החולים בארץ החיים עם מפרצת בטנית מוערך ביותר מ-10,000. באשר למספרים של פריצה ומוות ממפרצת בטנית אין בארץ מספרים מדויקים, ובהערכה זהירה מדובר על יותר מ-500 מקרי פטירה בשנה. מדי שנה מטופלים בארץ כ-250 מקרים, כאשר ליותר ממחציתם מושתל סטנט-גרפט באבי העורקים. בהקבלה למספרים מארצות אחרות (עוד לפני החלת תכניות לגילוי מוקדם) וגם בהשוואה לנתוני מחלת לב, היה צפוי שמספר הניתוחים יהיה גדול פי 2 עד 4.

לאור הערכות אלו ניתן לקבוע, כי בארץ קיים תת-טיפול במחלה זו. כיום, בארץ, עדיין מרבית המקרים של מפרצת אאורטה בטנית אשר מאובחנים לפני פריצה מתגלים בהדמיה לבעיה אחרת באופן אקראי לגמרי. כל זאת כאשר בדיקת על-קול בטנית רגילה נמצאה כיעילה ביותר לאבחון מפרצות אלו ולמעשה נטולת תופעות לוואי.

על מנת לתקן את תת-האבחון ותת-הטיפול בארץ ולהפחית את התמותה המקומית ממפרצות אאורטה בטנית, מומלץ לבצע בדיקות סריקה לגילוי מוקדם באוכלוסיית סיכון גם בארץ. מדובר בבדיקת על-קול חד-פעמית באנשים מעל גיל 65. כדי לפשט ולהוזיל תכנית כזו, במקביל למה שנעשה בארצות אחרות, רשויות הבריאות בארץ יכולות להגדיר קוד לבדיקת על-קול בטנית ממוקדת וקצרה לגילוי מפרצת בטנית. לבדיקה זו יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה. יוזמה פשוטה וברת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה.

האיגוד לכירורגית כלי דם אכן הגיש לאחרונה בקשה להכליל בסל הבריאות את הבדיקה המדוברת כבדיקת סקר, כדוגמת בדיקות הסקר המאושרות היום ברבות ממדינות העולם המערבי, לאחר שנמצאו כבעלות יעילות רפואית וכלכלית גבוהה.

פרופ' יהודה וולף הוא מנהל המחלקה לכירורגית כלי דם במרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום ורידים וכלי דם
פורום כירורגיה