אורתופדיה: עקב בצד אגודל

עם יד על הלב, כשאתן קונות נעלים מה קודם למה - הלוק או הבריאות? מחקר שבדק את השאלה הזו אצל 356 נשים שסבלו מבעיות בכף הרגל מצא ש-90% מהן נועלות נעליים קטנות יותר ממידת הרגל, רובן עם נעליים קטנות יותר במידה אחת או שתיים.

"קיימים שני אלמנטים עיקריים הגורמים לבעיות ועיוותים בכף הרגל, כתוצאה מנעילת נעליים", מסביר ד"ר איל מלמד, אורתופד בכיר ומומחה לכף הרגל בקריה הרפואית רמב"ם. "האחת - כשהולכים על עקבים והשנייה - כשהולכים עם נעל צרה. לכן, אין זה מפתיע שבעיות ועיוותים כתוצאה משימוש בנעליים לא בריאות, אופיינים בעיקר אצל נשים. כי פרט לשימוש בנעליים שטוחות, גברים הולכים בנעליים שהן בד"כ גם יותר רחבות ולכן מן הסתם, גם יותר ידידותיות לכף הרגל. אגב, באוכלוסיות בהן לא נועלים נעליים, כמו באזורים כפריים של הודו וסין, אין כמעט עיוותים שכאלה ומספרם עומד על כ-2% מהאוכלוסייה, לעומת כ-70% מהנשים הסובלות מכך בחברה המערבית".

ה'שיק' הצרפתי היה זה שרתם את הרפואה לשירות אופנת ההנעלה ונתן את התנופה לתחום הניתוחים לתיקון עיוותים בבהונות ובכף הרגל. הרופאים בצרפת הגיעו למסקנה כי אין טעם לנסות לחנך את הנשים שלא לנעול נעלי עקב ולהטיל עליהן איסור שאינן יכולות לעמוד בו, וצריך לחפש פתרונות רפואיים לתיקון העיוותים. יש הקוראים לכך "האסכולה הצרפתית".

ד"ר מלמד: "גם אני חושב, שלמרות שיש נזק מסוים בשימוש בנעל אופנתית, אי אפשר להתעלם מכך שיש דרישות אופנתיות בחברה שלנו. לדעתי, אין צורך להפחיד יותר מידי משימוש בנעלי עקב. נשים צריכות לדעת שרוב הנזקים הם ברי תיקון, והרפואה מסוגלת כיום לתקן את העיוותים, כך שאחרי ניתוח מוצלח אפשר להמשיך ללכת עם נעליים אופנתיות.

"כיום, הניתוחים לתיקון עיוותים קלים ומוצלחים יותר מבעבר. הם מאפשרים דריכה על הרגל המנותחת מיד לאחר הניתוח, ולכן ניתן גם לנתח שתי רגליים בבת אחת. המנותחים כיום לא זקוקים לגבס, ההחלמה בד"כ מהירה ובזכות האמצעים המתקדמים לשיכוך כאבים התהליך הרבה יותר קל למנותחים".

אבל זאת יש לדעת - השפעתם הרעה של העקבים לא מתמצה בתחום כפות הרגליים בלבד. היא יכולה להיות מורגשת במקומות רבים בגוף - בשוקיים בברכיים ויתכן גם בגב.

העקבים משנים את האנטומיה והפיזיולוגיה של עמוד השדרה. כשנועלים נעלי עקב, החלק האחורי של האגן בולט לאחור ומגביר את הקימור בגב. הגוף מפעיל את השרירים המייצבים בצורה שונה. הרקמות בחלקים האחוריים של הברך ובחלק הקדמי של הירך מתקצרות והמכניקה הרגילה של המפרקים נפגעת. בטווח הקצר הגוף מסתגל וזה לא מורגש, אבל בגיל מתקדם עלולות להיות לכך השפעות שליליות.

בנוסף, ההגבהה שיוצרות נעלי עקב גורמת לקיצור הרקמות הטבעיות של הגוף. כך לדוגמא, הפרשי הזווית בין הרגל לעקב גורמים לכך שגיד אכילס, המחבר את שרירי השוק אל העקב, מתקצר עם הזמן והוא מועד יותר לדלקות. נוסף לכך, בשל הזווית הגבוהה של העקב לעומת הבהונות, נגרם לחץ תמידי על ראשי עצמות המסרק בכף הרגל, וגם שם מתפתחים כאבים.

ד"ר מלמד: "מספר הניתוחים לתיקון עיוותים בכף הרגל בעולם המערבי עולה בהתמדה. אף שלא כל הנשים הסובלות מכך נזקקות לטיפול ניתוחי, עלות הניתוחים לבעיות קטנות בכף הרגל, כמו 'הלוקס ולגוס' או 'אצבע פטיש', מגיעה בארה"ב לכ-3.5 מיליארד דולר וגורמת לאובדן של כמיליון ימי עבודה בשנה".

בין העיוותים השונים באצבעות כפות הרגליים המיוחסים לנעליים אופנתיות, הנפוצים הם בעיקר 'הלוקס ולגוס' ו'אצבע פטיש'.

^^'הלוקס ולגוס' (הלוקס - בוהן גדולה; לגוס - סטייה החוצה)^^

השכיח מבין עיוותי כף הרגל הוא 'הלוקס ולגוס', מצב שבו הבוהן של הרגל סוטה הצידה ויוצרת בלט גרמי בצד הפנימי של כף הרגל, סמוך לבסיס הבוהן. הבוהן, גורמת ללחץ מתמיד על האצבע השכנה ודוחקת אותה, עד כדי כך שלעתים לא נדירות היא עולה מעל לבוהן הגדולה, או שהאצבע השנייה נדחפת הצידה וסוטה במקביל לבוהן הגדולה. לעתים העיוות מתקדם כמו דומינו גם לאצבעות האחרות בכף הרגל. מעבר לפגם האסתטי, עיקר הבעיה היא שבסיס הבוהן הגדולה המתבלט, נלחץ ומשתפשף כנגד הנעל וגורם לכאב ואי-נוחות בהליכה, ולהתקפים של דלקת, המכאיבה גם במנוחה לאחר שהנעל נחלצה.

הגורמים ל'הלוקס ולגוס' הם רבים ומגוונים. יש הנולדים עם העיוות, בחלקם כתוצאה מסיבות גנטיות, אך ידוע שנעל צרה היא אחד הגורמים המאיצים את התפתחות העיוות, ולראיה - בחברות בהן לא נועלים נעליים זוהי תופעה נדירה.

הטיפול בבעיה תלוי בדרגת הסטייה של הבוהן ובעוצמת הכאב. בשלבים המוקדמים, כאשר העיוות עדיין קל, ניתן לעצור את התקדמות התהליך על ידי נעילת נעליים רחבות, אשר לא לוחצות על כף הרגל והבוהן או באמצעות שימוש במדרסים. ישנם מכשירים הדוחקים את הבוהן הגדולה בחזרה למקום, אך אלו, בד"כ, לא נוחים לשימוש.

פיתרון פשוט יחסית ומקובל הוא שימוש במפריד בין האצבעות (העשוי, על פי רוב, מסיליקון). קיים גם טיפול ניתוחי, שמטרתו ליישר את הבוהן, להוריד את הבליטה הפנימית, ולטפל גם בבעיות היסודיות שגרמו להתפתחות העיוות (מקובל שעצם הפגם האסתטי אינו סיבה לניתוח אם אינו מלווה בכאב או בהחמרה של העיוות).

^^אצבע פטיש^^

התופעה הנקראת 'אצבע פטיש' מתייחסת לעיוות שבו אמצע האצבע בולט כלפי מעלה ואין אפשרות ליישר את המפרק המרכזי שבאצבע הזו (האצבע נהיית במנח של משולש, או מעין פירמידה). עיקר ההפרעה ב'אצבע פטיש' נובע מהילחצות של מפרק אמצע האצבע כלפי החלק הקדמי העליון של הנעל - החלק הקרוי 'קופסת הבהונות'. העור משתפשף (פסגת הפירמידה) ומתפתחת יבלת קשה ומכאיבה. בעיה נוספת צצה משום שהאצבע המעוותת לוחצת את ראש המסרק כלפי הסולייה, ובכך גורמת לעור קשה ומכאיב בכרית כף הרגל.

הסיבות: "אף שעיוות זה נגרם בגלל חוסר איזון בין השרירים השונים שתפקידם לאזן את מפרקי האצבע", מסביר ד"ר מלמד, "ניתן לקבוע ששימוש ממושך בנעל עם עקב גבוה יכול להתחיל את התהליך. הסיבה לכך היא, שהעקב גורם לכף הרגל להיות מוטה כלפי מטה, האצבע מונחת במקביל לרצפה. מכאן שבאופן מתמיד קיימת זווית בין כף הרגל לאצבע, אשר גורמת להתכווצות הרצועות המייצבות את מפרק בסיס האצבע בצד אחד ולמתיחה של הרצועות הנגדיות בצד הנגדי - מצב של חוסר איזון בין מייצבי האצבע".

הטיפול הראשוני בבעיה הוא שימוש בנעל עם קופסת בהונות גבוהה ורכה (שגם תכיל את האצבע המורמת וגם לא תלחץ חזק על היבלת). ניתן להניח או להדביק רפידה באזור הכואב. מקרים קשים מטופלים בניתוח. את העור הקשה בכרית כף הרגל אפשר להפחית בטיפול פדיקוריסטי וכן להשתמש במדרס שמעביר את הלחץ מראש המסרק לאזור רחב יותר.

1. עדיף למדוד ולקנות נעליים בשעות אחה"צ והערב - אחרי יום שלם של הליכה ועמידה, מצטברים ברגל נוזלים, נוצרת בצקת והרגל מתרחבת.

2. אם אינך יכולה להניע את האצבעות בחופשיות - סימן שהנעליים צרות מידי.

3. יש להבדיל בין נעל שנועלים לאירוע חד פעמי לבין נעל שנועלים באופן קבוע (לעבודה) - נעל לאירוע חד פעמי לא תגרום לנזק משמעותי.

4. אם בחרתן לקנות נעלי שפיץ, אז שימו לב שהאצבעות לא נכנסות לתוך אזור השפיץ, אלא נעלים שאזור השפיץ בהן נשאר ריק.

5. על פי רוב, לנעל אופנתית אין כמעט ריפוד, רק סולייה. כדאי לקחת זאת בחשבון ולקנות נעל שעדיין יישאר בה מקום להכניס סוליית ריפוד, שתבלום זעזועים ותוסיף לנוחות. המלצה זו תקיפה בעיקר לאלו הזקוקות למדרס.

6. נעלי ספורט הרבה יותר בריאות מנעליים אופנתיות - הן רחבות ונוחות, יש להן תמיכה לזעזועים ותמיכה לקשת כף הרגל. מומלץ ללכת איתן בשעות הפנאי.

7. עדיף לבחור נעל העשויה מחומר נושם, המאפשר אוורור והפחתת הלחות ברגל.

אם בכל זאת החלטת לקנות נעלי עקב, אז מומלץ להקפיד על הדברים הבאים:

1. גובה העקבים בנעליים לשימוש יום-יומי יהיה פחות מ-5 ס"מ.

2. יש להעדיף עקבים רחבים ועשויים מגומי, המסוגלים לבלום זעזועים ולא מעץ נוקשה.

3. חשוב שגם הסוליה תהיה עבה ועשויה מחומרים רכים, כמו גומי או פולימר, כדי לאפשר גמישות ובלימת זעזועים.

4. מומלץ להפחית את משך השימוש בנעלי עקב, היות שלתדירות השימוש יש השפעה מרכזית על הנזקים והתוצאות לטווח הארוך. ככל שתלכו יותר על נעלי עקב, השינויים בשלד יופיעו מוקדם יותר. בנקודה זו ניתן לקחת דוגמה ממלאני גריפית, בתפקיד אותו גילמה בסרט נערה עובדת. הנשים העובדות שם, מגיעות בבוקר אל המשרד בנעלי התעמלות נוחות, ואילו במשרד מחכה להן זוג נעליי עקב גבוהות ואופנתיות, להשלמת התחפושת של אשת קריירה.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום אורתופדיה - בעיות כף רגל וקרסול.