מפרצת בטנית: רוצח שקט

עוד בנושא: הסתיידות עורקים, השתלת קוצב לב

מפרצת בטנית (Abdominal Aortic Aneurysm - AAA) היא התרחבות מקטע של אבי עורקים באזור הבטן. התרחבות זו נובעת מהיחלשות הדרגתית של דופן העורק והתנפחותו לכעין בלון, מקוטר נורמלי של כשני ס"מ לקוטר של ארבעה או חמישה ס"מ ויותר. מצב זה עלול להוביל למצב מסכן חיים של קרע באבי העורקים. המנגנון העומד בבסיס התהליך לא הובהר עד תום, אבל ברור שאחד הגורמים העקריים להתרחבות הוא איבוד האלסטיות של דופן העורק, הדומה באופיו הכללי לשינויים המתרחשים בעור עם הגיל. מפרצת אאורטה בטנית קיימת בקרב 3% מן הגברים מעל גיל 65, והיא מחלה מסוכנת שמהווה גורם משמעותי לתחלואה ולתמותה בעולם.

משמאל: מצב תקין, מימין: מפרצת בטנית. איור: שאטרסטוק

תשובות לשאלות נפוצות

האם מפרצת בטנית מסכנת חיים?

התרחבות מקטע אבי העורקים באזור הבטן לממדים של מפרצת גורמת לפקיעתו ולקריעתו של העורק ולדימום פנימי קטלני עם תמותה של כ-90%. בארה"ב מדווחים מידי שנה כ-30,000 מקרי מוות כתוצאה ישירה מהמחלה. מחצית מהחולים מתים באופן מיידי ללא כל סימני אזהרה, במקרים אחרים ניתן להפעיל נסיונות הצלה.

האם יש סימנים מקדימים?

התרחבות ההדרגתית של האאורטה עד לקוטר שמוגדר כמפרצת (3 ס"מ) היא תהליך שקט ונטול סימנים. גם מפרצות מאוד גדולות יכולות להתקיים ללא סימן כלשהו. קרע של המפרצת המלווה בדימום חריף הוא לעתים קרובות הסימן הראשון לקיומה. במצב זה, כאמור, הסכויים להישרדות נמוכים.

כמה אנשים בישראל חיים עם מפרצת בטנית?

הערכה היא כי בישראל חיים כ-10,000 איש עם מפרצת בטנית. על מספר האנשים המתים כתוצאה מפריצה של מפרצת בטנית אין מספרים מדויקים. בהערכה זהירה, מדובר ביותר מ-500 מקרי מוות בשנה. מידי שנה מטופלים בישראל כ-250 חולים עם מפרצת בטנית, למחציתם מושתל סטנט גרפט (תותב) באבי העורקים, והמחצית השנייה עוברת ניתוח בטן. יש מספר רב של חולים בישראל אשר אינם מאובחנים בזמן ומרבית האבחנות מתבצעות בהדמיה אקראית מסיבה אחרת.

מי נמנה על קבוצות הסיכון באוכלוסיה?

הסיכון להתפתחותה של מפרצת בטנית עולה עם הגיל והשכיחות גבוהה בקרב אנשים בני 65 ומעלה ובקרב גברים יותר מאשר נשים. גורמי סיכון נוספים כוללים עישון, מחלת לב, טרשת עורקים, מחלת עורקי צוואר ויתר לחץ דם. גורם סיכון משמעותי נוסף הוא סיפור משפחתי, כאשר מדובר בקרוב מדרגה ראשונה עם מפרצת אאורטה.

איזו בדיקה מבצעים לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית?

גילוי מוקדם של מפרצת אאורטה בטנית מתבצע בעזרת בדיקת אולטרה-סאונד בטן פשוטה ובלתי חודרנית. במידה שאין הרחבה של האאורטה בגיל 65, לא תתפתח מפרצת משמעותית גם בהמשך החיים, ועל כן מדובר בבדיקת אולטרה-סאונד בודדת לשלילה של המחלה. מתחילת שנת 2007 אושר בארה"ב חוק המאפשר בדיקה של אוכלוסיות הסיכון. תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה, והיא נכנסה לתוקף בינואר 2008.

מי מופנה לבדיקת אולטרה-סאונד?

לבדיקת אולטרסאונד לגילוי מוקדם של מפרצת אאורטה בטנית אמורים להיות מופנים גברים מגיל 65 ומעלה ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה. יוזמה פשוטה וברת יישום זו בישראל צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מידי שנה. מדובר בבדיקת סקר שנמצאה כבעלת יעילות רפואית וכלכלית גבוהה במחקרים מבוקרים רבים.

מהן שיטות הטיפול החדשניות במפרצת בטנית?

בשל התמותה הגבוהה הכרוכה בקרע ופריצה של מפרצת אאורטה בטנית, ועל מנת למנוע אירוע זה, יש צורך לטפל במפרצת בטנית כאשר היא מתגלה במצב השקט. שיטות הטיפול המקובלות למפרצת בטנית הן ניתוח בטני פתוח להחלפת המקטע המפרצתי באבי העורקים, או פעולה זעיר פולשנית אשר בה מוחדר תומכן (סטנט גרפט) דרך עורקי המפשעה ללא פתיחת הבטן. בשיטה זו תהליך ההחלמה קל ומהיר יותר. פעולה זו מתאימה ליותר מ-60% מן החולים, יכולה להתבצע גם בהרדמה חלקית, ומתאימה גם לאנשים עם מחלות רקע קשות.

פרופ' יהודה וולף הוא מנהל המחלקה לכירורגיית כלי דם במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ויו"ר האיגוד לכירורגיית כלי דם בישראל.

בואו לדבר על זה בפורום כלי דם ורידים.