בעיות גניקולוגיות: ניתוח לפרוסקופי

לפרוסקופיה היא שיטת ניתוח שבה ניתן לבצע את ההליך הנחוץ בבטן או באגן ללא פתיחה רגילה, אלא דרך כמה נקבים קטנים. לכירורגיה לפרוסקופית יתרונות משמעותיים לחולה בהשוואה לכירורגיה פתוחה, וביניהם פחות נזק לרקמה, דמם מופחת, קיצור משך האשפוז, הקטנת הכאב לאחר הניתוח והפחתת הצורך במשככי כאבים, חזרה מהירה יותר לפעילות יומיומית, ירידה בסיכון להידבקויות ותוצאה קוסמטית משופרת. יתרונות אחרים המוכרים פחות הם היכולת לסקור את הבטן העליונה בצורה מיטבית, הדגמה ברורה יותר (ויזואליזציה) של שדה הניתוח, יכולת חשיפה וניתוח של מקומות שקשה או לא ניתן להגיע אליהם בפתיחת בטן רגילה, יכולת ניתוח עדינה ומיקרוסקופית, ויחס קבוע בין העין והמכשיר.

קיימים גם חסרונות, כמובן, ביניהם זמן ניתוח ארוך יותר, עקומת למידה איטית, מכשור יקר ולא תמיד זמין וסיבוכי השיטה. היעדר יכולת הראייה התלת-ממדית ויכולת המישוש הוא חיסרון שעליו מתגבר המנתח הלפרוסקופי בעזרת מיומנותו ויכולותיו.

לפרוסקופיה נחשבת כיום טיפול הבחירה הניתוחי במקרים רבים, כגון טיפול בהריון חוץ רחמי, אנדומטריוזיס (נוכחות של רקמת רירית הרחם מחוץ לרחם), כריתת ציסטה שחלתית ועוד. ברור כי לפרוסקופיה שמבוצעת בידיים נכונות ומנוסות בטוחה לא פחות מפתיחת בטן, ודורשת זמן החלמה קצר יותר. במקרים אחרים, כגון כריתת רחם וטיפול בסרטן של איברי האגן, קיימת מחלוקת עדיין בנושא מקומה של הלפרוסקופיה.

הלפרוסקופ הוא מכשיר שמעביר אור אל חלל הבטן ותמונה ממנו החוצה אל הצוות הרפואי. העברת האור אל תוך הבטן נעשית על ידי מערכת סיבים אופטיים המצויים בהיקף המכשיר, והעברת התמונה מהבטן החוצה נעשית על ידי מערכת עדשות. המכשיר מוחדר דרך חתך קטן, בגודל 1 ס"מ, שנפתח בטבור. מספר חתכים קטנים נוספים, בגודל 5 מ"מ כל אחד, משמשים להחדרת כמה כלי ניתוח נוספים. ניתן להשתמש בניתוח הלפרוסקופיה למטרה אבחנתית, למשל, לצורך הערכה של האגן, כמו במקרים של כאבי בטן משמעותיים, חשד להריון חוץ רחמי, אנדומטריוזיס, תסביב שחלה או פתולוגיה אחרת באגן או בבטן.

כיום משמשת שיטת הלפרוסקופיה לניתוחים גינקולוגים שונים:

קשירת חצוצרות (למניעת הריון)

הפרדת הידבקויות - הידבקויות אגניות נוצרות כחלק ממחלות כמו אנדומטריוזיס וזיהומים בחלל הבטן, או בעקבות ניתוחים. הידבקויות הן גורם משמעותי מאוד בתחלואה ובתמותה, ואחראיות לרוב מקרי חסימת המעיים, כאב אגן כרוני ולמקרים רבים של עקרות משנית וסיבוכים ניתוחיים. לפרוסקופיה היא שיטת הניתוח המקובלת להפרדת ההידבקויות, הן בשל ההחלמה הקלה והן בשל הסיכון הנמוך יותר להיווצרות חוזרת שלהן.

טיפול באנדומטריוזיס - מוקדי אנדומטריוזיס וציסטות שחלתיות ( אנדומטריומות) ניתנים לצריבה וכריתה בלפרוסקופיה. במקרים של אנדומטריוזיס, לפרוסקופיה משפרת את סיכוי הפריון ומדגימה הטבה בכאב אגן כרוני.

כריתת ציסטה שחלתית - מקובל לכרות ציסטות שחלתיות גדולות מ-6 ס"מ שאינן נעלמות לאחר כשלושה מחזורי וסת.

כריתת שחלות - כריתת שחלות היא ניתוח הבחירה אצל נשים לאחר הבלות עם ציסטה שחלתית, או כטיפול מונע בנשאיות של הגן לסרטן שד או שחלה משפחתי (BRCA).

כריתת שרירן (מיומקטומיה) - כריתת שרירן היא אמצעי לטפול ניתוחי שמרני לנשים הסובלות מדימומים קשים, כאבי בטן, סימני לחץ או הפרעה לפריון. הנטייה לדחות את הפריון אל מעבר לעשור השלישי הביאה למצב שבו שרירנים הפכו לבעיה שכיחה אצל נשים הסובלות מאי פריון.

סיבוכים אפשריים: את אלה נהוג לחלק בין לפרוסקופיות ניתוחיות לבין לפרוסקופיות אבחנתיות. לשני הסוגים אחוז קטן יחסית של זיהומים והרניות. עם זאת, שכיחות סיבוכים מסוימים גדולה יותר בלפרוסקופיה מאשר בפתיחת בטן. לסוג הניתוח חשיבות רבה: כריתת רחם לפרוסקופית נקשרה באחוז הסיבוכים הגדול ביותר (עד 9%), כנראה בשל היותה פעולה מורכבת. פעולות אחרות שנקשרו באחוז סיבוכים נמוך יותר אך משמעותי הן כריתת חצוצרה, כריתת מיומה, וכריתת שחלה (5.3%, 3.5% ו-3.3% בהתאמה). דווח כי בלפרוסקופיה כמות הדמם במהלך הניתוח, משך ההחלמה ומשך האשפוז היו נמוכים הבאופן ניכר מאשר בפתיחת בטן.