סרטן הלבלב - אבחון ודרכי טיפול

הסטטיסטיקה מלמדת כי 500 מקרים חדשים של סרטן הלבלב נוספים במדינת ישראל מדי שנה. הנתון הזה רק הולך וגדל. הסטטיסטיקה אינה עושה חסד עם יהודים, בהם נרשמת שכיחות גבוהה יותר של המחלה, וגם לא עם אלו המתגוררים באזור חיפה. בעקבות רמות גבוהות של זיהום סביבתי, שיעור כלל מקרי הסרטן באזור הזה גדול בכ-20% מהממוצע הארצי וזה כולל גם את סרטן הלבלב. אגב, לעתים ימצא לסוג זה של סרטן בסיס גנטי ולא אחת ימצא במשפחתם של המטופלים, קרוב שלקה במחלה או לוקה במחלות המוכרות כקשורות באותו פגם גנטי, המביא להתפתחות סרטן בלבלב.

עלייה בשכיחות השימוש בסריקות CT בטניות. צילום: שאטרסטוק

סוגי הגידולים בלבלב

"כיום נמנים 15 סוגים שונים של גידולים", אומר פרופ' יורם קלוגר, מנהל המחלקה לכירורגיה כללית ב', הקריה הרפואית רמב"ם. "חלקם נדירים, כמו גידולים שמקורם מהתאים מייצרי ההורמונים בלבלב (ישנם ארבעה סוגי תאים שכאלה). לעומת זאת, גידולים ממקור צנרת הלבלב (זו המובילה אנזימים מעכלים למערכת העיכול) שכיחים הרבה יותר. אלה הגידולים שמרביתם ממוקמים בראש הלבלב (למעלה מ-70% מהגידולים), והשכיח מכולם הוא גידול מסוג 'אדנוקרצינומה'.

"בשנים האחרונות אנו מזהים יותר ויותר גידולים בשלבים מוקדמים להתפתחותם. הסיבה לכך נעוצה בעלייה בשכיחות השימוש בסריקות CT בטניות, המבוצעות לבירור תסמונות אחרות. הבדיקות הללו מגלות גם גידולי לבלב מסוגים שונים. חלק מהגידולים הללו שפירים אך חלקם ממאירים. זיהוי מוקדם של גידול בלבלב וטיפול כירורגי בו, עשויים לשנות את מהלך המחלה ולשפר עד מאוד את סיכויי ההחלמה.

"תהליך המזוהה כיום בתדירות עולה הוא גידול הנובע מצנרת הלבלב, הראשית או המשנית, המכונה IPMN, ולו פוטנציאל ממאירות גבוה. ב-40% מהחולים הלוקים ב-IPMN, מתפתחים גם גידולים נוספים במקומות אחרים. לכן, כל חולה המשתחרר מבית החולים לאחר שאובחן כלוקה במחלה זו, מודרך להמשך בדיקות מעקב".

"לעומת זאת, אם הגידול מופיע בענפים צדדיים של צינור הלבלב, וניתן לאבחן זאת לעתים כבר בבדיקות ההדמיה, אנו יודעים כי הסיכוי להשתנות ממאירה נמוך יותר. לעיתים, יקשה על הרדיולוג המאבחן להבחין בין נגע של הצנרת הראשית לבין זו המשנית והחולה יופנה לניתוח".

מי נמצא בקבוצת סיכון ללקות בסרטן הלבלב?

פרופ' קלוגר: "ישנם גידולים ששכיחים יותר בגברים וכאלה השכיחים יותר בנשים. סרטן מסוג אדנוקרצינומה לדוגמא, שכיח יותר בגברים ביחס של 1:2 ואף 1:3 לעומת נשים. הגידולים הציסטים, שחלקם בעלי פוטנציאל ממאיר, שכיחים יותר בנשים ואף בנשים צעירות. לעומת זאת, הגידולים ממקור הצנרת ובעיקר מסוג IPMN, שכיחים יותר בגברים בגיל העמידה.

"רוב החולים המגיעים לכדי ניתוח הם אנשים בגיל העמידה, אך איננו פוסלים חולים בשל גיל אם מצבם הגופני איתן ומאפשר להם לעמוד בניתוח, המוגדר כניתוח גדול. החולה האחרונה שנותחה ברמב"ם הייתה בת 84, והיא עמדה בניתוח בכבוד".

"בילדים גידולי הלבלב מאוד נדירים, אך העוסקים בכירורגיה של הלבלב יתקלו במהלך הקריירה שלהם במופע גידול גם בצעירים ובעיקר אצל נשים צעירות. הנערה הצעירה ביותר שנותחה ברמב"ם היתה חולה בת 18".

תסמיני המחלה

"מה שקובע את סוג התסמינים הקליניים הוא מיקום הגידול", מסביר פרופ' קלוגר. "תחקור מפורט של החולים מלמד כי חלקם סבלו כאבי בטן לא ספציפיים, ירידה במשקל, כאבים שקורנים לגב או סוכרת חדשה שהופיעה מספר חודשים לפני אבחון המחלה".

"ההסתמנות העיקרית של גידולים בראש הלבלב היא צהבת חסימתית, מכיוון שהגידול חוסם את דרכי המרה. בסרטן בגוף הלבלב, התסמינים מופיעים מאוחר, משום שמערכות חיוניות כמו דרכי המרה או מוצא צינור הלבלב אינם נחסמים".

כיצד מאבחנים סרטן בלבלב?

פרופ' קלוגר: "הכלי האבחוני החשוב ביותר הוא סריקת CT, המאפשר בחינת מספר פרמטרים חשובים: מיקומו של הגידול, אופיו של הגידול (סולידי או ציסטי), והאם יש מעורבות מקומית של כלי דם, שתחייב אותנו לאסטרטגיה טיפולית שונה, כמו אולי מתן כימותרפיה לפני ניתוח.

"אם אכן נמצא ממצא ב-CT, מבצעים בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי דרך הקיבה (EUS). הבדיקה הזאת נותנת הערכה מקומית נוספת של הגידול והאינטימיות שלו לכלי הדם באזור, ובאמצעותה ניתן גם לקחת ביופסיה מהגוש בלבלב. לא בכל חולה יש צורך בבדיקה זו, וההחלטה היא בידי הצוות המטפל. אמצעי הערכה נוסף היא בדיקה מתחום הרפואה הגרעינית, הנקראת PET scan. אך זו עדיין לא נכנסה כבדיקה שגרתית ולא נמצאת בסל הבריאות לחולים הלוקים בגידול בלבלב".

הטיפול בסרטן הלבלב

פרופ' קלוגר: "הטיפול הטוב ביותר הוא כירורגי - ניתוח לכריתת הלבלב הנושא את הגידול. זאת על ידי כריתת כל הלבלב או חלקו (בהתאם למיקום וסוג הגידול), תוך שחזור מערכת העיכול מחדש. אם משיקים (מחברים) את הלבלב הנותר, הבריא, חזרה למערכת העיכול, ימשיך האיבר לתפקד למרות שכורתים חלק ממנו. אולם, בחלק לא מבוטל מהחולים, כעבור זמן מה יפגעו תפקודי הלבלב כאיבר מייצר הורמונים או כמייצר אנזימים. אז יידרש טיפול חלופי לתפקודי הלבלב.

"לאחר הניתוח, על פי קריטריונים מוגדרים, חלק מהחולים יטופלו בכימותרפיה ולעיתים בהקרנה או שילוב של השניים. במצבים בהם הגידול מאוד גדול או כשהוא נושק למערכת כלי הדם הסמוכים לראש הלבלב, נותנים לעיתים כימותרפיה לפני הניתוח, בניסיון לצמצם את הגידול. אולם, רק אצל כ-10% מצליחים לצמצמו. לשאר החולים יינתן טיפול תומך בלבד".

סיכויי ההחלמה מסרטן הלבלב

פרופ' קלוגר: "סיכויי ההחלמה מסרטן הלבלב הם הרבה יותר גבוהים מאשר היו בעבר. לגידולים השונים סיכויי החלמה שונים. לדוגמא, סיכויי ההחלמה מגידול מסוג אדנוקרצינומה באזור הפפילה, שבה דרכי הלבלב והמרה נכנסים לתוך התריסריון, גבוהים יותר מאשר גידול בראש הלבלב".

כיום, 30% מהחולים עם גידול בראש הלבלב שעברו ניתוח, יחיו למעלה מחמש שנים. ללא ניתוח, חציון החיים (נקודת הזמן בה ימותו מחצית מהחולים) הוא תשעה חודשים בלבד.

"מספרים אלה אינם מעודדים במיוחד", מסכים פרופ' קלוגר, "אבל יש להדגיש שזה תלוי מאוד בשלב האבחון, בסוג הגידול, בגודלו, במיקומו וגם בתעוזה הכירורגית של הרופאים. האבחון המוקדם כתוצאה מהשימוש הנרחב ב-CT, השימוש בכימותרפיה ספציפית לגידולים של הלבלב והתעוזה הכירורגית הבאה כיום לידי ביטוי בניתוחים גדולים יותר מבעבר, משפרים את סיכויי ההחלמה מהמחלה. אנו עוקבים כיום אחרי חולים שנותחו גם לפני 10 ו-12 שנים ונותרו בחיים.

"העתיד נראה עוד יותר מבטיח כי כיום מתפתחים טיפולים ביולוגיים במחלה ותשלובות כימותרפיות נוספות. אלה, ללא ספק, יצליחו לשפר את הנתון הקיים היום.

"הפקטור החשוב ביותר בהחלמה הוא זיהוי מוקדם. אם הרופא בקהילה מזהה סימנים קליניים או ער להיסטוריה המשפחתית של החולה וקשוב לתלונות, שחלקן מלמד עוד חודשים רבים טרם זיהוי המחלה כי משהו משובש, כמו כאבים לא ספציפיים, ירידה במשקל, יציאה רכה בעלת גוון שומני או סכרת חדשה - רמת החשד חייבת לעלות ולעורר מהלך שיביא את החולה לבדיקות אבחון במטרה להגיע לזיהוי מוקדם של המחלה.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.