ורידים ברגליים: יסודות הטיפול

ורידים בולטים ברגליים או דליות מופיעים בכ-30%-50% מהנשים ובכ-10%-20% מהגברים.

הופעת ורידים בולטים על פני העור ומתחתיו מתבטאת בשני אופנים:

1. נימים: ורידים קטנים, שטחיים, בגדלים שונים, מופיעים כבודדים או בקבוצות מעל העור בגווני כחול-סגול ואדום. במקרים אלה, הבעיה נחשבת לבעיה אסתטית בלבד.

2. דליות: ורידים בצבע כחול בדרך כלל, גדולים, מורחבים ומפותלים.

תפקיד הוורידים במצב תקין הוא להחזיר את הדם הלא מחומצן לכיוון הלב והריאות לשם חמצונו מחדש. הדם זורם מהרגליים כלפי מעלה תוך שהוא נדחף על ידי תנועת השרירים המשמשים כמשאבה. כדי למנוע את חזרת הדם למטה בשל כוח הכבידה, קיימים בוורידים מסתמים חד-כיווניים המאפשרים לדם לעלות אך לא לרדת. כאשר מסתמים אלה חדלים מלתפקד, הדם זורם כלפי מטה, וכך הלחץ בתוך הווריד גובר, גורם להתרחבותו ובהמשך גם להתרחבותם של "ענפים" הקשורים אליו. ורידים מורחבים אלה נקראים דליות והם מתרחבים בעיקר בזמן עמידה ממושכת. תופעת חוסר התפקוד של המסתמים נקראת אי-ספיקה.

1. תורשה: בעיית הנימים נגרמת בעיקר עקב סיבות גנטיות ומוחמרת על ידי כל מה שמצוין בסעיפים הבאים.

2. עמידה ממושכת: יוצרת לחץ יתר על המסתמים, הגורם לאי ספיקתם. גורם זה מסביר את שכיחות מחלת הוורידים בקרב בעלי מקצועות הדורשים עמידה ממושכת.

3. טיפולים הורמונאליים: גורמים להרפיה של דופן הוורידים והתרחבותם.

4. היריון ולידה: במיוחד אם מדובר בריבוי הריונות ולידות. בהריון יש לחץ של הרחם על ורידי האגן, דבר המעקב את החזר הדם הוורידי ולכן הלחץ עולה וגורם לאי ספיקה של המסתמים. גם עליית רמת ההורמונים בדם בזמן ההיריון גורמת להתרחבות הורידים.

5. פקקת קודמת במערכת הוורידים העמוקה: מעכבת את ההחזר הוורידי ותורמת לעליית הלחץ בוורידים שטחיים ולהתרחבותם.

להבדיל מבעיית הנימים שעיקרה הוא הפרעה אסתטית, אי ספיקה ורידית (דליות) היא בעיה רפואית שעלולה להיות כרוכה בתחושת אי-נוחות, לחץ, כבדות וכאבים ברגליים לאחר עמידה ממושכת ולנפיחות (בצקת) בחלק התחתון של הרגליים בעיקר בסוף היום או לאחר עמידה ממושכת; במקרים חמורים יותר מופיעה הנפיחות זמן קצר לאחר הירידה מהמיטה בבוקר.

תופעות לוואי אפשריות נוספות הן שינויים בצבע העור לגוון חום כהה, תחושת גירוד, זיהומים, כיבים, פקקת ורידים ודלקות בוורידים.

מומלץ שלא להקל ראש בבעיית הדליות ולהתייעץ עם רופא מומחה בכירורגיית כלי דם אשר יעריך את המצב בבדיקה פיסיקאלית וכן בעזרת בדיקת דופלקס - US של מערכת הוורידים. הרופא יאתר את הוורידים הלוקים באי ספיקה ומהווים מקור לכל הדליות השטחיות. כך ניתן יהיה לתכנן את הטיפול המתאים והמומלץ ביותר במקרה הספציפי.

טיפול שמרני: הטיפול הוא מניעתי: יש להימנע מעמידה או ישיבה ממושכות ולהרבות בהליכה. כמו כן, מומלץ לגרוב גרביים אלסטיים מהבוקר ולאורך כל היום. הטיפול השמרני מיועד למניעת סימפטומים ומטרתו לעצור את הידרדרות המחלה, אך אינו מעלים את הוורידים שכבר לוקים באי ספיקה.

ניתוח: הניתוח מבוסס על שליפת הוורידים החולים וכריתתם, כולל ורידים ראשיים גדולים במערכת השטחית. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית או מקומית בהתאם לחומרת הבעיה. לפני הניתוח יש לבצע בדיקת דופלקס US כדי לזהות את הוורידים הדורשים טיפול. לאחר הניתוח נוצרים שטפי דם סביב האזור המנותח וייתכנו כאבים והגבלה קלה בתפקוד. כמו כן יוותרו צלקות במקום בו נעשים החתכים למרות שמשתדלים לבצע חתכים קטנים ככל הניתן.

טיפול בסקלרותרפיה (הטרשה) בהכוונת אולטראסאונד (US): זהו טיפול חדש יחסית (מהעשור האחרון) המהווה תחליף לניתוח ובמהלכו מזריקים חומר מטרש המוכן בצורת קצף, לתוך הוורידים החולים. ההזרקה מבוצעת בהנחיית אולטראסאונד המאפשרת הגעה לוורידים חולים פנימיים המצויים בעומק הרגל ואינם נראים מבחוץ. הוורידים נסגרים, מתקשים ובהדרגה מתכווצים ונעלמים. הטיפול נעשה לאורך כמה דקות ללא הרדמה או חתכים. הטיפול מתרחש במרפאה ואינו מצריך חדר ניתוח. מיד לאחריו ניתן לחזור לתפקוד כרגיל. בשיטה זו יש בדרך כלל צורך ב-2-3 מפגשים להשלמת הטיפול.

היתרון בשיטה זו הוא בקלות שבה ובעובדה שניתן לטפל באמצעותה בכל סוגי הדליות ובכל מיקום ברגליים: ניתן להגיע לוורידים בעומק הרגל ובכל היקף הרגל. התוצאות טובות מאוד ונשמרת לאורך זמן.

הטיפול מתאים לכל סוגי החולים, כולל מבוגרים, אנשים בעלי משקל עודף או עם מחלות רקע שונות, וכן חולים שאין באפשרותם לעבור הרדמה. כמו כן, הטיפול מאוד מתאים לחולים עם הישנות של דליות לאחר ניתוחים קודמים.

לייזר, גלי רדיו, קיטור: בטכניקות אלה הטיפול נעשה באמצעות החדרת קטטר לתוך הווריד, שצידו האחר הוא מכשיר לייזר, גלי רדיו או קיטור הפולט חום בטמפרטורות גבוהות. באמצעות החום הנפלט מקצה הצינור צורבים את דפנות הווריד ו"סוגרים" אותו. הקטטר מוחדר מתחת לגובה הברך או באמצע השוק ועד למפשעה. הטיפול נעשה תחת הרדמה מקומית לאורך הירך וחלק מהשוק או בהרדמה כללית.

טכניקת הטיפול דומה בשלוש השיטות הנ"ל, וההבדל הוא רק בסוג המכשיר או הטכנולוגיה המהווים את מקור האנרגיה המספק את החום. הטיפול בלייזר מתאים רק לווריד אחד מסוים שנמצא לאורך הרגל (וריד הספון). טיפול זה אינו פותר בעיית דליות או ורידים חולים אחרים, ויש להשלים את הטיפול בהם באמצעי נוסף - על ידי ניתוח, סקלרותרפיה (הזרקות) או שניהם.

כאמור, הנימים הם ורידים קטנים בעלי צבעים וגדלים שונים המצויים על פני שטח העור ומפוזרים לאורך כל הרגל. הם מופיעים מאותן סיבות בגללן מופיעים ורידים גדולים יותר, ומטרידים מהפן האסתטי בלבד.

לעיתים מופיעים נימים במקומות אחרים בגוף מלבד הרגליים: כמו דופן הבטן, העכוזים והגב התחתון, מתחת לשדיים ובדופן בית החזה. כמו כן, מופיעים לעתים נימים קטנים מאוד בצבע אדמדם המופיעים בעיקר באזור הפנים.

סקלרותרפיה: הזרקת חומר מטרש נוזלי לנימים, אם כי בכמות קטנה וממוקדת יותר ובאמצעות מחט עדינה. הטיפול גורם לסגירת הווריד המטופל, להתפרקותו ובהמשך לספיגתו וכך הוא נעלם. התוצאות אינן מידיות כי כל התהליך אורך מספר שבועות כאשר בכל טיפול מזריקים כמות מסוימת של החומר. לפיכך נקבע מספר הטיפולים בהתאם למספר הנימים. בסופו של דבר מגיעים לתוצאות טובות מאוד.

לייזר: הטיפול מבוסס על צריבת הנימים מבחוץ באמצעות אנרגית לייזר, מה שגורם להם להתפרק ולהיספג. היעלמותם אורכת אותו זמן כמו בסקלרותרפיה. הלייזר משמש בעיקר לטיפול בנימים שטחיים וקטנים ביותר מאחר שלנימים גדולים יותר נדרשת עוצמה יותר גדולה של אנרגית לייזר - דבר שעלול לגרום לכוויות בעור ונזקים נוספים.

מחט חשמלית: מיועדת לטיפול בנימים באזור הפנים בלבד.

ד"ר ראבי עיסאם הוא מומחה לכירורגיה כללית וכלי דם, רשת מרפאות כללית אסתטיקה.

בואו לדבר על זה בפורום טיפול בוורידים, דליות ונימים.