ורידים ברגליים: לא לחכות לסוף ההריון

בניגוד למקובל לחשוב, ורידים ברגליים הם תופעה שגם נשים צעירות יכולות לסבול ממנה. הנטייה להתפתחות ורידים היא לרוב תורשתית, אך גם שינויים הורמונאליים, הריונות מרובים ועמידה ממושכת תורמים לתופעה.

ניתן לחלק את אוכלוסיית המטופלות לפי קבוצות גיל:

גיל צעיר: יש נשים הסובלות מנימים ואף בדליות שהופיעו כבר בגיל ההתבגרות. ברוב המקרים האלה יש מרכיב תורשתי, וההפרעה היא אסתטית בלבד.

גיל הפוריות: לאחר ההריון השני והשלישי מופיעה לעתים החמרה בוורידים שאינה נעלמת לאחר הלידה. למרבה הצער, רוב הנשים ממתינות לסיום ההריונות במקום לטפל בבעיה מיד כשהיא מופיעה. איחור מביא לטיפול בשלב יותר סבוך של הבעיה.

גיל 50 ומעלה: בגיל הבלות, עקב שינוי הורמונאלי ועלייה במשקל, קורה שוורידים שלא הפריעו עד אז הופכים להיות מטרד אסתטי ובריאותי המלווה בבצקות, בהתכווצויות ולעיתים גם בדלקות.

אחד האיברים החכמים בגוף

על פי ד"ר רם אברהמי, כירורג בכיר בבלינסון ומנהל המרכז הרפואי תל"מ ברמת החייל, "הוורידים הם כלי דם, הנחשבים לאחד האיברים החכמים בגוף. תפקידם הוא להעביר את הדם מהפריפריה לכיוון הלב. הוורידים מחזירים את הדם בניגוד לכוח המשיכה, בדרך למעלה. הם בנויים כך שיש בתוכם שסתומים חד כיווניים הגורמים לדם הוורידי לחזור לכיוון הלב ומונעים ממנו לרדת בחזרה".

במקרה של אי ספיקה ורידית, השסתומים החד כיווניים נפגמים ונוצר גודש במערכת הוורידית. הוורידים מתנפחים ומופיעות דליות (ורידים בולטים על פני העור). כחלק מהגודש הוורידי ייתכנו בצקות, כאבי רגליים בעמידה, שינוי צבע העור ועייפות בעמידה.

הרמת רגליים מעל גובה הלב בשינה, הקפדה על מנוחה בצהריים והליכה שעה ביום מסייעות להקלת הגודש הוורידי, אך לא יפתרו את הבעיה. מי שרוצה פתרון קבוע יותר צריכה להתייעץ עם רופא מומחה לכלי דם, על מנת שיציע לה הטיפול מתאים.

כיצד מאבחנים?

בדיקת דופלקס ורידי רגליים ממפה את מערכת הוורידים ומשמשת כסטטוסקופ של כירורג כלי דם. רצוי שאת הבדיקה ייבצע הרופא המומחה ולא טכנאי, על מנת שהרופא יוכל לראות בעיניו את קוטר הווריד, לאן הווריד מגיע וכדומה. כך מתאימים לאבחנה את הטיפול הנדרש.

השיטות לטיפול בבעיה

הטיפול צריך להיות מותאם באופן ספציפי לתלונות ולרצונות של המטופל. כאשר אישה מגיעה לטיפול בנימים ואין בצקות, אך הוורידים מפריעים לה מבחינה אסתטית ובדופלקס מופיעה הפרעה קלה, אין צורך לטפל בכל המערכת, אלא יש לבצע טיפול עדין בנימים. לעומת זאת, אם לאישה יש כאבי רגליים, בצקות או התכווצויות, אזי יש צורך לטפל בכל המערכת הפגומה. הכלל הוא לטפל בתלונות החולה הן מבחינה אסתטית והן מבחינה קלינית.

ד"ר אברהמי: "בעבר השיטה הרווחת הייתה התערבותית: הוצאת ורידים בניתוח תחת הרדמה כללית. שיטה זו הביאה לתוצאות מצוינות ועד היום, במקרים מסובכים של ורידים גדולים, הרופאים מעדיפים לבצע ניתוח. זהו פתרון טוב ורדיקלי. היום עברנו לשיטות פחות פולשניות. אפשר לבטל את הוורידים הבעייתיים בצורה מבוקרת תחת סונר".

ההליך מתבצע כך: נכנסים לווריד הקלוקל עם מחט דקה ומכניסים דרכה צנתר, דרכו צורבים את הווריד באמצעות חימום בלייזר, גלי רדיו או קיטור. כל ההליך מתבצע תחת הרדמה מקומית.

ההליך נמשך 40 דקות ולאחר מכן ניתן לחזור לפעילות מלאה ללא מגבלות. הפעולה עצמה אינה כואבת, אך יש לקחת בחשבון נפיחות מקומית, כאבים וקצת אי נוחות בימים עד שבועות לאחר ההליך. הווריד צריך להיעלם ולהיספג וזה לוקח זמן, למרות שאפשר לתפקד באופן מלא לאחר הטיפול.
בשנה האחרונה נכנסה לשימוש שיטה שלישית וטובה יותר, המביאה עמה בשורה חדשה.

"מדובר בשיטה חדשה של סגירת הווריד באמצעות דבק. בקצה הצנתר המוחדר לווריד יש אקדח דבק ובאמצעות לחיצות קצרות על האקדח ומשיכתו לאחור מדביקים את הווריד. הפעולה אינה דורשת הרדמה כלל ונמשכת 20 דקות בלבד. לאחר הטיפול המטופל יורד מהמיטה ולא צריך אפילו להשתמש בגרביים אלסטיים. כרגע ניתן לבצע את הטיפול רק באירופה והוא נמצא בשלבי אישור בארה"ב. לאחר מכן יאושר גם בישראל".

דוקטור, האם זה יחזור?

ד"ר אברהמי מודה כי "ורידים חוזרים. גם לאחר טיפולים או ניתוחים. מדובר בנטייה להתפתחות ורידים, אך הם לא חוזרים באותה מידה ותמיד אפשר לטפל בהם שוב ועם הזמן ההליך נעשה פשוט יותר. השיקול לחכות לאחר הריונות כדי לטפל בוורידים ברגליים הוא לא תמיד נכון, כי מי שמבקשת לעצמה איכות חיים צריכה לעשות את זה ללא דיחוי. במדינה חמה כמו שלנו, גרב אלסטי לטיפול בבעיית ורידים לא תמיד מהווה פתרון הולם ולכן כדאי לשקול דרכים אחרות".

בואו לדבר על זה בפורום כלי דם ורידים.