קיצור קיבה? צנתור קיבה!

עליה במשקל היא בעיה רפואית, המובילה לעלייה בתחלואה וקיצור תוחלת החיים. במקרים של משקל חריג ( BMI>35) ולאחר כישלון בשינוי אורחות חיים, כולל הרגלי תזונה, הטיפול המקובל כיום הוא ניתוח.

מהם הניתוחים הקיימים כיום לטיפול בהשמנת יתר?

קיימים מספר ניתוחים (הקרויים ניתוחים בריאטריים) הכוללים יצירת מעקף לקיבה, היצרות הקיבה לצורת שרוול, השתלת טבעת סביב הוושט, סמוך לחיבורה לקיבה. בגלל מורכבות הניתוחים, בקרב בני אדם בעלי משקל יתר, קיימים סיבוכים ניתוחיים, הכוללים דליפות, חסימת מעיים ואפילו מוות. שיעור הניתוחים החוזרים נע בין 39%-81%!

כיום, ידוע שבנוסף להקטנת חלל הקיבה, נגרם שינוי נוירו-הורמונלי בגוף. לדוגמא: השינוי הכי משמעותי, לאחר ניתוח בריאטרי, הוא ירידה משמעותית בסוכר; ותיקון סוכרת, שינוי המתרחש עוד לפני ירידת המשקל. בשל עובדה זו, יש המכנים את הניתוחים הבריאטריים: ניתוחים מטאבוליים.

האם ניתן לחקות תוצאות נוירו-הורמונליות שגורם הניתוח, בלא ביצוע הניתוח?

קיימים 2 מסלולים נוירו-הורמונליים, המשפיעים על מערכת העיכול: קצרי טווח וארוכי טווח. המנגנונים ארוכי הטווח משפיעים על משקל הגוף, לאורך זמן; וקצרי הטווח משפיעים על התחלת ארוחות, דרך תחושת רעב; ועל סיום ארוחות, דרך תחושת שובע. גירויים אלה מועברים על ידי סיבי עצב או על ידי הורמונים המופרשים לדם.

כיצד פועל גרלין, הורמון הרעב?

ההורמון הגורם לתחושת הרעב קרוי גרלין ((Ghrelin. הוא פועל על איזור במוח (היפותלמוס) וגורם לתחושת רעב ועליה בתיאבון. רוב הגרלין מיוצר בעיקר בקיבה, בחלק הקרוב לוושט (אזור הקרוי פונדוס); יתרתו מיוצרת בתריסריון, לבלב, שחלות, יותרת הכליות והמוח. רמותיו גבוהות פי 10-20 בפונדוס, בהשוואה לרמתו בתריסריון. הגרלין מופרש בעתות צום ומדוכא לאחר ארוחות, על ידי הורמונים המופרשים לדם מהמעי הדק והגס; ומדכאים את פעולת הגרלין בהיפותלמוס.

האם ניתן לדכא את הפרשת הגרלין - ולהקטין את הרעב, בעזרת תרופה?

מחקרים רבים בוצעו כדי לפתח תרופה, אשר תדכא את הגרלין, אך ללא הצלחה.

עד היום, ירידה ברמות הגרלין מושגת בעזרת כריתת האזור בו הוא מיוצר ברובו: בניתוח בריאטרי ליצירת שרוול, כורתים את פונדוס הקיבה ומקטינים את הפרשת הגרלין, נוסף על הקטנת חלל הקיבה. עולה השאלה: האם ניתן לפגוע באספקת הדם לאזור זה ולגרום לפגיעה בייצור הגרלין, ללא צורך בכריתת הפונדוס?

לקיבה אספקת דם עשירה. רוב אספקת הדם מגיעה מעורק הקיבה השמאלי, אשר ענפיו המרוחקים קשורים לענפים, בעיקר מהטחול ומהתריסריון. חסימת העורק איננה מסובכת ומתרחשת בשכיחות גבוהה, על ידי רדיולוגים פולשניים בצנתור, כטיפול בעצירת דימומים בקיבה, שאינם נשלטים על ידי גסטרוסקופיה טיפולית.

כיצד מתבצע צנתור עורק הקיבה?

בצנתור זה, המתבצע בחדר צנתורים ביחידה לרדיולוגיה פולשנית, מוחדר צנתר דרך עורק המפשעה או הזרוע - ותחת צילומי רנטגן, מקודם הצנתר לתוך עורק הקיבה השמאלי.

לאחר הדגמת ענפיו, מזריק הרדיולוג הפולשני חלקיקים קטנים לתוך העורק. החלקיקים חוסמים את ענפי העורק בתוך הקיבה. הפעולה מתבצעת ללא הרדמה (למעט אלחוש נקודת הכניסה לעורק), בדומה לצנתורים אחרים.

במחשבה לבחון האם חסימת עורק הקיבה תוביל לירידה במשקל, בוצעו עבודות מחקר על חזירים, שהוכיחו ירידה ברמות הגרלין, הפחתה בכמות השומן התת עורי (ב-CT) וירידה במשקל. עבודה שנעשתה בקרב 19 חולים, שעברו סגירה בצנתור של פונדוס הקיבה, בגלל דימומים - והושוותה לקבוצת ביקורת (28 נבדקים), בהם חסמו בצנתור אזורים אחרים בקיבה, מצאו ירידה במשקל בשיעור 7.2%, מול 2% בקבוצת הביקורת.

נכון לעכשיו, פורסמה רק עבודה אחת פרוספקטיבית בבני אדם, אשר טופלו בצנתור לחסימת עורק זה, כטיפול במשקל יתר. בעקבות הצנתור, משקל גופם הממוצע ירד ב-21 ק"ג ורמות הגרלין ירדו ב-30%. ביקורת אנדוסקופית שבוצעה בכולם לא מצאה נזק ברירית הקיבה ולא נגרמו סיבוכים כתוצאה מהצנתור.

בעקבות עבודה זו, מתבצע בימים אלה בארה"ב מחקר תחת אישור ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי), לגיוס אנשים עם משקל יתר קיצוני לטיפול בצנתור.

ההשפעה המידית של חסימת העורק על תפקוד הקיבה והפחתת רמות הגרלין הוכחה, אולם עדיין לא ידועות התוצאות ארוכות הטווח של טיפול זה, על משקל הגוף. טיפול זה יכול להשתלב עם הניתוחים ויכול להיות גשר לפני ניתוח, או לשפר תוצאות ניתוחים בריאטריים, על ידי הורדת המשקל.

פרופ' אלי עטר הוא מנהל מחלקת דימות בבית חולים השרון וחבר איגוד הרדיולוגים בהסתדרות הרפואית.

בואו לדבר על זה בפורום שרוול קיבה וניתוחים בריאטריים - כירורגיה וגסטרואנטרולוגיה.