סרטן השד: 1 מ-7

באופן עקרוני, אישה מוגדרת כנמצאת בקבוצת סיכון לסרטן שד, אם יש במשפחתה נשים שחלו בסרטן שד. אך הסיכון גבוה יותר כאשר החולות הן בדרגת קרבה ראשונה: אם, אחות או בת. בתוך קבוצה זו, יש תת-קבוצה אשר לה סיכון מוגבר עוד יותר - מדובר בנשים עם מוטציה בגנים 1 BRCA ו-BRCA 2.

האם המונח 1 מ-7 (המתייחס לשכיחות סרטן השד) רלוונטי לישראל של ימינו?

המונח 1 מ-7 (או 1 מ-6 או 1 מ-8 - תלוי לפי איזו סטטיסטיקה) הוא מונח נכון ורלוונטי לישראל ולשאר העולם, בעקבות העלייה בשכיחות מקרי סרטן השד, בעשורים האחרונים, במדינת ישראל.

כיצד נוכל לשים לב, בעצמנו, לשינויים בשד - העלולים להתפתח לסרטן שד?

כל שינוי בשד מחייב בדיקה, כדי לשלול אפשרות כי מדובר בסרטן שד. כל הופעת גוש בשד, הופעת שקע בעור השד, הפרשה מהפטמה שלא בזמן הנקה (ובמיוחד הפרשה דמית) וגרד כרוני בפטמה - דורשים בירור. גם שינויים כמו כאב, רגישות ותחושת כובד בשד - מחייבים בדיקת רופא כירורג.

כיצד מאבחנים את סרטן השד?

סרטן שד ניתן לאבחון במספר דרכים. בבדיקה ידנית אצל כירורג, ניתן לגלות גוש הניתן למישוש. בדיקות דימות יכולות לגלות ממצאים שאינם ניתנים למישוש, בשל גודל או מיקום; וכן יכולות לזהות שינויים בשלב מוקדם מאוד של שינוי סרטני. בדיקות אלה כוללות ממוגרפיה, בדיקת על-קול (אולטרסאונד) ו-MRI של השדיים. את בדיקת הדימות בוחרים לפי גיל הנבדקת, מרקם השד ועוד. לעתים יש צורך במספר בדיקות דימות, כדי להגיע לאבחון מדויק. האבחנה הסופית נעשית על ידי בדיקת רקמה (ביופסיה).

בדיקת ממוגרפיה. צילום: שאטרסטוק

מהם גורמי הסיכון לסרטן שד? האם יש דרך למנוע אותו מבעוד מועד?

גורם סיכון ברור הוא סיפור משפחתי של סרטן שד ו/או נשאות גנטית של מוטציה (או מוטציות) בגן BRCA. ישנן עוד מספר תסמונות גנטיות, בהן יש שכיחות גבוהה של סרטן שד (וסרטנים אחרים).

אין דרך מניעה מוחלטת (אפילו כריתת שדיים איננה מגינה במאה אחוזים, מפני התפתחות סרטן שד) - אך ניתן להניח כי לאורח חיים בריא, דיאטה דלת שומן, פעילות גופנית והנקה, יש השפעה מגינה מסוימת (לפחות סטטיסטית), מפני התפתחות סרטן שד.

מה עושים כאשר מגלים גוש בשד?

כאשר אישה מגלה גוש בשד, עליה לפנות בהקדם לבדיקת כירורג. הרופא יבדוק - ויתכנן את מסלול הבדיקות הרצוי (בדיקות הדימות והביופסיה). חשוב לזכור כי ברוב המקרים, הגוש אינו סרטני - אך כל גוש בשד מחייב בדיקה ואבחון.

מהם דרכי הטיפול המקובלות להתמודדות עם סרטן השד?

כאשר מאובחן סרטן בשד, מתאימים את הטיפול - בהתאם לסוג הסרטן בשד ולשלב שבו הסרטן התגלה. בחלק מהמקרים, יתקיים קודם טיפול ניתוחי להסרת הגוש הסרטני (לרוב ללא כריתת שד מלאה) ונטילת דגימה מבלוטות הלימפה בבית השחי. לאחר הניתוח, יש בדרך כלל השלמת טיפול אונקולוגי, תרופתי וקרינתי, הנקבע על ידי האונקולוג המטפל.

במקרים אחרים, הטיפול יתחיל בטיפול אונקולוגי כימותרפי - ורק בסיומו יהיה שלב כירורגי ולאחריו טיפול קרינתי. ההחלטה באיזה מסלול להתקדם תלויה בגורמים רבים: גודל הגידול, סוג הגידול, מאפיינים של תאי הגידול, נשאות גנטית ועוד. גם הטיפול התרופתי האונקולוגי מותאם לכל מקרה לגופו: יש שילובים שונים של תרופות אונקולוגיות, טיפולים הורמונליים ותרופות ביולוגיות.

בדיקות דימות יכולות לגלות ממצאים שאינם ניתנים למישוש, בשל גודל או מיקום. צילום: שאטרסטוק

מתי נדרש לגשת לניתוח?

כאשר הגידול מתגלה בשלב מוקדם יחסית - ולרוב בגודל קטן משניים עד שלושה סנטימטרים. במקרים כאלה, מקובל להתחיל בטיפול כירורגי, שבו כורתים את אזור הגידול מהשד - ונוטלים בלוטת לימפה מבית השחי לבדיקה. בחלק מהמקרים, ניתן כיום לבצע הקרנה תוך ניתוחית, כדי "לחסוך" את תוספת ההקרנה לאחר הניתוח.

במקרים שבהם הגידול אובחן בשלב מתקדם יותר, או כאשר מדובר בסוג אלים יותר של סרטן שד, מתחילים בטיפול אונקולוגי כימותרפי - ורק בשלב מאוחר יותר, כאשר משיגים הקטנה של הגוש - ממשיכים בטיפול כירורגי. ברוב המכריע של המקרים, ניתן לבצע ניתוח משמר שד - ורק במקרים מעטים, יש צורך בכריתת שד מלאה (זאת כאשר יש פיזור נרחב או רב מוקדי בשד או לפי בקשת המטופלת).

כל כמה זמן צריך להיות במעקב אצל כירורג שד - עבור מי שנמצאת בקבוצת סיכון ועבור מי שאיננה בקבוצת סיכון?

מומלץ כי כל אישה, החל מגיל מסוים (30-35) - תיבדק בדיקה ידנית אצל כירורג, אחת לשישה חודשים. כמובן שמי שנמצאת בקבוצת סיכון, עליה להקפיד הקפדה יתרה על בדיקות תקופתיות אלה. הרופא ידאג להפנות את המטופלות לבדיקות הדימות הרצויות - בזמן המתאים.

ד"ר אלון רפאל הוא כירורג שד המתמחה באבחון ובטיפול סרטן השד.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד.