הפרעות קצב: שימו לב

הלב, שבנוי ברובו משריר, זקוק לגירוי חשמלי בעוצמה נמוכה, על מנת שיוכל להתכווץ - ולהזרים את הדם בגוף. במקרים מסוימים, עקב פעילות חשמלית בלתי תקינה, קצב הלב מופרע - והופך נמוך או מהיר מדי. פעילות לא סדירה זו של פעימות הלב עלולה להיות אפיזודה חולפת וחסרת משמעות, אך לעתים משמעותה הקלינית חשובה - והיא עלולה לסכן את בריאות האדם.

קצב פעימות הלב איננו קבוע, אלא משתנה בהתאם לצורכי הגוף. כך, למשל, בזמן מאמץ או התרגשות - קצב הלב מואץ; ובזמן מנוחה ושינה הקצב מואט. קצב לב תקין במנוחה נע בין 60 ל-100 פעימות לדקה. כאשר קצב זה חורג מעלה או מטה, עקב שינויים פיזיולוגיים, נחשב הדבר לתקין - אולם כאשר ישנן חריגות, שלא על רקע צורך גופני ,הן נחשבות הפרעת קצב.

קצב לב איטי מ-60 פעימות לדקה נחשב להפרעת קצב הנקראת "ברדיקרדיה" (Bradycardia); וקצב לב מהיר מ-100 פעימות לדקה נחשב להפרעת קצב הנקראת "טכיקרדיה" (Tachycardia). ישנן מגוון הפרעות קצב לב איטיות (Bradyarrhythmias) ומגוון הפרעות קצב לב מהירות (Tachyarrhythmias).

מהן הפרעות קצב לב איטיות?

הפרעות קצב לב איטיות כוללות מספר מצבים, בהם קצב הלב נמוך מ-60 פעימות לדקה. מצב זה מצריך טיפול כאשר הוא גורם לתסמינים (חולשה כללית, עייפות, קוצר נשימה, ירידה באנרגיה וביכולת הפיזית, סחרחורות, איבוד הכרה או סכנת חיים) - כי הוא נובע מירידה בתפוקת הלב. היעדר התסמינים מעיד שההפרעה איננה פוגעת בתפקוד הכללי של הלב ובדר"כ אינה מצריכה התערבות.

הגורמים לקצב לב איטי מגוונים וכוללים, בין היתר: גיל מבוגר, שימוש בתרופות מסוימות, חוסר איזון במשק המלחים בדם, זיהומים, תת פעילות בלוטת התריס, לחץ תוך גולגולתי מוגבר, מחלות לב (דוגמת איסכמיה וקרדיומיופתיה - מחלות בשריר הלב), או מחלות אחרות הפוגעות במערכת ההולכה החשמלית בלב (כגון: סוכרת ויתר לחץ דם).

מהן הפרעות קצב לב מהירות?

ישנם שני סוגים עיקריים של הפרעות קצב לב מהירות.

האחד, טכיקרדיה חדרית (Ventricular tachycardia) שמקורה בחלקים התחתונים של הלב (חדרים); והשני, טכיקרדיה על חדרית (Supraventricular tachycardia) - שמקורה בחלקים העליונים של הלב (עליות - על חדריות).

ההפרעות החדריות הן הפרעות קצב לב מהירות, שמקורן בחדרי הלב - והן יכולות להוות סכנת חיים ולגרום לדום לב. הסיבה השכיחה ביותר לקיומן בגיל המבוגר היא מחלה טרשתית של עורקי הלב, הגורמת לאיסכמיה (חוסר אספקת דם וחמצן לשריר הלב) והיווצרות צלקות בלב (כתוצאה מאוטמים בלב).

גורמים אפשריים נוספים כוללים מחלות ראשוניות של שריר הלב (קרדיומיופטיות), בעיות מסתמיות בלב, הפרעות קשות במשק המלחים בדם, מחלות גנטיות - תורשתיות, הקשורות לפעילות החשמלית בלב, תופעות לוואי של תרופות ועוד.

ההפרעות העל חדריות הן הפרעות קצב לב מהירות, שמקורן בעליות הלב - ולרוב הן לא מהוות סכנת חיים, אך יכולות להיות מטרידות מאד ולשבש את חיי החולה. קצב לב מהיר עלול לגרום להרגשת דופק מהיר, אי נוחות, חולשה כללית, תעוקת חזה, קוצר נשימה, סחרחורות והזעה קרה - והן נמשכות שניות בודדות או שעות ולעתים אף ימים.

כיצד מאובחנות הפרעות בקצב הלב?

האבחון של הפרעות קצב לב נעשה ע"י תשאול החולה, בדיקה גופנית וביצוע תרשים א.ק.ג; לעתים יש צורך בבדיקות נוספות, על מנת לאבחן את הפרעת קצב הלב - ובהן בדיקות דם, מבחן מאמץ, ניטור קצב הלב לזמן ממושך על ידי "הולטר לב" ו/או שימוש ב-loop recorder.

אלה מכשירים המנטרים את קצב הלב לתקופות ממושכות (בין מספר שבועות למספר שנים).

בחלק מהמקרים, מבוצעת גם בדיקה אלקטרופיזיולוגית (Electrophysiology study - EPS), שבעזרתה בודקים באופן ישיר את תפקוד מערכת ההולכה של הלב - בגישה צינתורית.

מהו הטיפול בהפרעות קצב לב?

הטיפול בהפרעות קצב לב איטיות הגורמות לסימפטומים, במידה ולא קיים גורם הפיך שבהסרתו מתקנים את בעיית הפרעת קצב הלב, הטיפול יהיה בדר"כ ע"י השתלת קוצב לב שהינו מכשיר קטן המושתל תת עורית בבית החזה של החולה ועי" אלקטרודה אחת או יותר המגיעות ללב מקצב את הלב לפי הצורך ושומר על קצב לב תקין.

הטיפול בהפרעות קצב לב מהירות כולל טיפול בגורמים להפרעות קצב לב, טיפול תרופתי או טיפול פולשני. במקרים מסוימים, מבצעים אבלציה (Ablation). זהו הליך טיפולי, שנעשה באמצעות צנתור - במסגרתו צורבים את המוקד או האזור האחראי להפרעת הקצב.

במקרים מסוימים, בהם יש חשש להתפתחות של הפרעות קצב לב חדריות מסכנות חיים, מתעורר הצורך בהשתלת דפיברילטור (ICD - Implantable Cardioverter Defibrillator). זהו מכשיר המושתל בחזה ומבצע את פעולת הדפיברילציה ("שוק" חשמלי) באופן אוטומטי בזמן הפרעת הקצב.

הטיפול בהפרעות קצב על חדריות נע בין מעקב בלבד - אם ההפרעות נדירות מאד ואינן גורמות לסימפטומים חריגים במיוחד, לבין טיפול תרופתי או פולשני - אבלציה.

ד"ר רון סלע הוא מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבים, מרכז הרפואי לגליל.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors