מחלות לב: חידושי טיפול ומניעה

בתחום הקרדיולוגיה, גם השנה נישאו העיניים להמשך התבססותן ופיתוחן של התמורות האחרונות בתחום המניעה, האבחון והטיפול במחלות הלב וטרשת העורקים - מחלות הנמנות עם גורמי התחלואה והתמותה המובילים בעולם המערבי. לדברי פרופ' דוד רוט, רופא בכיר במכון לשיקום הלב, במרכז הלב של בית החולים שיבא, תל השומר, ראוי לציין בראש ובראשונה, את הדור החדש של התרופות להורדת הכולסטרול, בשל חשיבותן הרבה למניעת מחלות לב:

"הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה של המחלה. בתחום הטיפול התרופתי, יש לציין את התרופות החדשות להורדת הכולסטרול - מעכבי PCSK9, שמתאימות לאלה שאינם יכולים לסבול את תופעות הלוואי הנלוות לנטילת הסטטינים (למשל: כאבי שרירים). תרופות אלה מיועדות גם למי שסובלים מרמות כולסטרול גבוהות במיוחד, מסיבה גנטית. התרופה הניתנת בזריקה, אחת לשבועיים, יעילה מאוד ומצליחה להוריד את רמות הכולסטרול בכ-60%. בטיפול באי ספיקת לב, בולטת גם אנטרסטו, התרופה החדשה נמצאה כיעילה יותר מאנלדקס, שהייתה מקובלת לטיפול באי ספיקת לב, בעשור האחרון. התרופה החדשה מפחיתה את מספר האשפוזים עקב אי ספיקת לב, אך עדיין אינה כלולה בסל התרופות ומעניין לראות אם תיכלל בסל התרופות החדש".

בתחום זה, בולטים החידושים המרשימים בתחום המכשירים: בשנים האחרונות, נכנסו לשימוש קוצבי CRT - המשפרים את תפקוד הלב. הם בולטים בכך שהם כוללים שלוש אלקטרודות. זאת, לעומת הקוצבים הרגילים, בעלי שתי האלקטרודות המסדירים רק את קצב פעולת הלב. הקוצבים החדשים מסוגלים לשפר ממש את תפקוד הלב, על ידי שיפור הסנכרון בין העבודה של שני חדריו. הקוצבים הללו מיועדים לאחוז מסוים של החולים הסובלים מאי ספיקת לב ומתפקוד לב בלתי תקין.

חידוש נוסף בתחום המכשירים הוא המיקרה (MICRA): קוצב לב ללא אלקטרודות בכלל. הקוצב הקטן מוחדר לתוך חדר הלב הימני, מפעיל אותו ללא אלקטרודות וניתן לתכנת אותו מבחוץ (כמו קוצב רגיל).

מהו לב מלאכותי ולמי הוא מתאים?

קיים מכשיר שמתפקד כלב מלאכותי מלא, כלומר: מתפקד במקום שני חדרי הלב. אולם, מכיוון שבדרך כלל החדר השמאלי הוא הפגוע, לרוב משתמשים במכשיר שמתפקד כתומך של חדר הלב השמאלי בלבד. המכשיר מיועד לאנשים המועמדים להשתלת לב, מכיוון שהזמינות של לב להשתלה מוגבלת, מכשיר זה מאפשר חיים לחולים אלה. המכשירים הללו כוללים בטרייה, הנמצאת מחוץ לגוף והחולה נושא אותה לכל מקום. יצרני המכשירים הולכים ומשתכללים והמכשירים נעשים קטנים ונוחים יותר לשימוש, משנה לשנה.

בין החידושים המשמעותיים ביותר בתחום, ניתן לציין את החידושים בתחום ההדמיה של הלב, בצורה לא פולשנית. לדברי פרופ' דוד רוט, בטכנולוגיית האקו (האולטרסאונד), יש כיום יכולת לקבל תמונות בתלת-ממד של הלב והמסתמים; ומתאפשרת אבחנה של הפתולוגיה המסתמית, המשמשת בידי המנתח ככלי לתכנון הניתוח: "זהו פיתוח משמעותי במיוחד, נוכח הגישה לפיה עדיף לנסות לתקן את המסתם הקיים -במקום להחליף אותו", מסביר פרופ' רוט ומפרט: CT" של העורקים כליליים (ולא צנתור וירטואלי, כפי שנהוג לכנות אותו) - מאפשר להדגים את העורקים הכליליים, כמו שעושים בצנתור אבחנתי, לפני ניתוח מסתם בלב. בכך למעשה, נחסכת מהחולה פעולה פולשנית נוספת לפני הניתוח. במקרים אחרים, רק כאשר מאובחנת היצרות של העורקים, החולה יופנה לצנתור. ב-MRI ניתן להדמות את הלב והמסתמים ולראות את התפקוד שלו. הדמיות משוכללות אלה נעשות מקובלות ושכיחות יותר ויותר".

ומה חדש בתחום הפרוצדורות הפולשניות?

גם הפרוצדורות הצנתוריות לטיפול במסתמי הלב משתכללות בהתמדה, כפולשניות פחות מהשיטות המסורתיות. באופן כללי, הטיפול ברוב המכריע של בעיות מסתמים היה כירורגי. כיום, היצרות של המסתם האורטלי מטופלת פעמים רבות על ידי התקנת מסתם תותב בצנתור. המחקר בכיוון טיפולי זה ממשיך להתפתח וייתכן שבעתיד הלא רחוק, ניתן יהיה לטפל בשיטה צינתורית גם במסתם המיטראלי. יש מחקר רב בנושא ולא מעט חברות המייצרות מסתמים מקוות שיוכלו לממש זאת.

בתחום הפרוצדורות הפולשניות, ניתן לציין גם את החידושים בתחום הסטנט (התומכן), המשמש בצנתורים להרחבת העורק. תפקידו של הסטנט הוא לשמור על העורק מורחב. ולמעשה, תפקידו מסתיים לאחר מספר חודשים כשהעורק "הסתגל" לצורתו המורחבת, אך התומכנים המתכתיים של היום נותרים בעורק לנצח. כיום נעשים מאמצים לפתח תומכנים מחומרים מתכלים, שהגוף מפרק באטיות, עד להיספגות מוחלטת, תוך 3-4 חודשים. עדיין לא מדובר במוצר מדף, אך נעשו מספר ניסיונות מוצלחים בבני אדם וגם בתחום זה, העתיד נראה מבטיח.

חזון תאי הגזע להתחדשות הלב - מדע בדיוני?

לסיום, פרופ' רוט אינו ממהר להצטרף אל עדת הספקנים, באשר להיתכנות המחקר הפורה בשנים האחרונות, בארץ ובעולם, השואף לגדל תאי גזע שיובילו לריפוי הרקמה הצלקתית, לאחר התקף לב. פרופ' רוט: "רקמת הלב, בדומה למוח, אינה מסוגלת להתחדש; ועל כן, התקף לב גורם להחלפה של רקמת הלב ברקמה צלקתית שאינה משתתפת בתפקוד הלב. על כן, האתגר הגדול בתחום הוא להצליח לגדל רקמת לב באופן מלאכותי, שתחליף אזור פגוע בלב. אמנם הרעיון עדיין רחוק מיישום, אך זו תקווה מרתקת לעתיד והמחקר בתחום זה ענף ביותר".

פריצת דרך בתחום זה תתחיל עידן חדש ומרתק ברפואה שמשמעויותיו האתיות והאנושיות טרם נדונו.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה.