סרטן הוושט: מניעה, אבחון וטיפול

הוושט (Esophagus) אחראי על מעבר המזון והשתייה מבית הבליעה בגרון, לקיבה. אורכו של הוושט כ-30 ס"מ והוא למעשה שריר האחראי על דחיפת המזון כלפי מטה, אל הקיבה. לצינור הוושט תפקיד חיוני, במניעה של חזרת המזון מהקיבה אל הפה באמצעות המבנה המיוחד שלו המורכב משרירים.

הוושט מעביר את המזון לקיבה, בהתכווצויות קצובות (פריסטלטיקה) ובצורה גלית. כאשר קיימת פגיעה בפעולת הכיווץ, עלולה להיגרם הפרעה קשה במעבר המזון לקיבה וכל פגיעה בוושט עלולה לגרום לבעיות בבליעה ולהקאות.

בחלקו העליון של הוושט נמצא השוער - טבעת שרירית, המונעת מעבר מזון ושתייה אל קנה הנשימה, כאשר אנו נושמים, אוכלים או מקיאים. בחלקו התחתון של הוושט, לפני הקיבה נמצאת טבעת שרירית, המונעת מעבר של תוכן הקיבה אל הוושט.

לסרטן הוושט מספר סוגים. השכיחים שבהם הם:

1. קרצינומת תאי קשקש (Squamous): זוהי רקמה של תאים, אשר עוטפת את הוושט.

2. סרטן בלוטי, אדנוקרצינומה (Adeno): על שם התאים המצפים את הוושט, בעיקר בחיבור עם הקיבה.

מהם הגורמים לסרטן הוושט?

קיימים מספר גורמים אפשריים להתפתחות סרטן הוושט:

עישון: מעשנים נמצאים בקבוצת סיכון להתפתחות סוגי סרטן שונים, לרבות סרטן הוושט, בעיקר מסוג קרצינומה של תאי קשקש.

אלכוהול: צריכה מוגברת של אלכוהול מביאה אף היא לסיכון מוגבר להתפתחות סוגי סרטן שונים, לרבות סרטן הוושט, בעיקר קרצינומה של תאי קשקש.

ריפלוקס: אחד מגורמי הסיכון לסרטן הוושט מסוג אדנוקרצינומה, הוא ריפלוקס - חזרה של תוכן הקיבה החומצי לוושט, הגורם לצרבות חוזרות ונשנות. גירוי חוזר של הוושט על ידי מיצי הקיבה החומציים עלול לגרום לשינויים (התמרה), בתאים המצפים את הוושט, בעיקר בחלק התחתון בחיבור עם הקיבה. תופעה זו נקראת גם תסמונת בארט (Barrett's Esophagus), על שם התאים בחלקו התחתון של הוושט; וכאמור, היא מעלה את הסיכון להתפתחות גידול סרטני מסוג אדנוקרצינומה.

גיל: השכיחות עולה בגילאי 50 ומעלה.

מין: השכיחות גבוהה יותר בקרב גברים.

מוצא: סרטן מסוג קרצינומת תאי קשקש שכיח יותר במדינות מזרח אסיה ודרום אמריקה; ואילו סרטן מסוג אדנוקרצינומה שכיח יותר במדינות המערב.

אכלזיה: מצב בו השרירים בין הוושט לקיבה אינם מתכווצים כראוי וכתוצאה מכך מואט מעבר המזון לקיבה. מצב זה מגביר את הסיכון להתפתחות גידול סרטני בוושט.

כיצד ניתן לטפל בסרטן הוושט?

מספר גורמים משפיעים על "דירוג" סרטן הוושט ועל סוג הטיפול האפשרי: מיקום הגידול הסרטני לאורך הוושט, עומק החדירה שלו בדופן הוושט, האם הגיע לבלוטות הלימפה הסמוכות ומידת התפשטותו לאיברים מרוחקים.

שלב 0: התאים הסרטניים מצויים רק בשכבה הפנימית ביותר של דופן הוושט (רירית).

שלב 1: התאים הסרטניים נמצאים גם בשכבה הבאה שבדופן הוושט (תת-רירית).

שלב 2: הגידול נמצא גם בשכבת שריר הוושט.

שלב 3: הגידול התפשט דרך כל דופן הוושט ו/או התפשט גם לבלוטות הלימפה.

שלב 4: הגידול התפשט גם לאיברים רחוקים, כגון: כבד, צפק (הרקמה הפנימית המצפה את האיברים השונים בחלל הבטן ואת חלל הבטן עצמו), ריאות ובלוטות לימפה מרוחקות.

הטיפול המקובל ביותר בסרטן הוושט בשלב 0 ובשלב 1 הוא ניתוח, במסגרתו מסירים מהוושט את המקטע בו ממוקם הגידול הסרטני ולאחר מכן, מחברים את צינור הוושט שנותר לקיבה. בשלבים המוקדמים ביותר, הניתוח יכול להתבצע באופן אנדוסקופי (באמצעות אנדוסקופ (צינור דק וגמיש) הכולל תאורה ומצלמת וידאו זעירה בקצהו, המאפשר למנתח לראות את חלל הוושט - ולטפל בממצאים בלתי תקינים, כדוגמת גידולים מוקדמים יחסית). בשלבים 2 ו-3, הטיפול כולל בדרך כלל גם טיפול כימותרפי, טיפול קרינתי ורצוי אף שילוב של שניהם, על מנת לצמצם את הגידול, לטפל מוקדם במחלה מיקרוסקופית אפשרית - ולהגדיל את סיכויי הצלחת הניתוח.

בשלב 4, כאשר הגידול הסרטני מפושט ולא ניתן להסירו באמצעות ניתוח לכריתת הגידול, עיקר הטיפול הוא טיפול תרופתי סיסטמי (כלל-גופי), הניתן בעירוי לווריד או בכדורים. טיפול זה כולל תרופות כימיות (ולעתים גם תרופות ביולוגיות), המכוונות כנגד מטרות ספציפיות בתאי הגידול.

הדוגמה הבולטת ביותר לתרופה כזו היא הרצפטין (Herceptin, Trastuzumab) ששיפרה מאוד את יעילות הטיפולים בגידולים המבטאים ביתר את הקולטן Her2 (רמה גבוהה של Her2 גורמת להתפתחות מואצת של תאים סרטניים). גם בשלב 4 ניתן לעתים, להשתמש בטיפולים מקומיים כגון: קרינה, סטנט (מעין קפיץ, המאפשר הרחבת היצרות) או ניתוח, כדי לפתור או להקל על בעיות מקומיות, כדוגמת קושי בבליעה או דימום.

מהי התזונה המומלצת לחולי סרטן הוושט?

נושא ייחודי לסרטן הוושט הוא נושא התזונה. חולים אלה סובלים לעתים קרובות מתזונה חסרה בעקבות המחלה או בעקבות הטיפולים, ובעיקר לאחר ניתוח או קרינה. במצבים אלה, חשוב להקפיד על הזנה מספקת באמצעות תוספים; ולעתים, אפילו, באמצעים פולשניים, כהזנה בעירוי דרך הווריד, באמצעות צינור המועבר דרך האף לקיבה (זונדה) או אפילו דרך צינור המוחדר בניתוח למעי הדק (נקרא ג'ג'ונוסטום).

ולסיום, מהן דרכי המניעה המומלצות?

גמילה מעישון והגברת המודעות לסכנות הטמונות בעישון.
שתיית אלכוהול מתונה.
טיפול בריפלוקס.
תזונה נכונה.
פעילות גופנית.

פרופ' ברוך ברנר הוא מומחה באונקולוגיה של מערכת העיכול, מנהל המערך האונקולוגי ומרכז דוידוף לטיפול בחולי סרטן ולמחקר, בבית החולים בילינסון.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום טיפול בסרטן.