הפרעות קצב: חשוב לשים לב
הלב מדלג על פעימה? ככל הנראה מדובר בהפרעת קצב שכיחה ובלתי מסוכנת. עם זאת, חלק מהפרעות הקצב עלולות להיות קטלניות. רצים מרתון? כדאי להיזהר
בלב יש מערכת קיצוב והולכה חשמלית, שקובעת באופן טבעי את קצב פעימות הלב, בהתאם לצרכי הגוף השונים (מנוחה ומאמץ). המשמעות של הפרעת קצב היא שיבוש מנגנון הקיצוב הטבעי, יש הפרעות קצב לב שעלולות לגרום למות.
מהם הסוגים השונים של הפרעת קצב לב?
ישנם מספר סוגים של הפרעות קצב, מקובל לחלקן לשתי קבוצות עיקריות: הפרעות קצב איטיות והפרעות קצב מהירות.
הפרעות קצב איטיות (הפרעות הולכה): קיצוב איטי של הלב, שנגרם כתוצאה מחסם במערכת ההולכה הטבעית. הפרעות הקצב האיטיות עלולות לגרום סימפטומים (לרוב כאשר קצב הלב יורד מתחת ל-40 פעימות בדקה) כגון חולשה, סחרחורת ולעתים אף התעלפות.
הפתרון הטיפולי במצב זה, הוא התקנת קוצב לב שמחליף את הקוצב הטבעי - ויודע לשמור על קצב הפעימות לב מינימלי, בהתאם למה שתוכנת.
הפרעות קצב מהירות: קיצוב מהיר של הלב, שנגרם כתוצאה מכך שאזור אחר בלב (בחדרים או בפרוזדורים) מקצב בקצב מהיר. כאשר יש מוקד קיצוב מחוץ לקוצב הלב הטבעי, שמקצב בקצב מהיר יותר מהקוצב הטבעי הוא משתלט ונוטל על עצמו את קביעת הקצב, הקוצב הטבעי מדוכא במצב זה ואינו מקצב.
מחלקים את הפרעות הקצב המהירות להפרעות על-חדריות (האזור שנותן את הקצב נמצא בפרוזדורים, שמעל חדרי הלב); ולהפרעות חדריות, שהן המסוכנות יותר.
פעימות מוקדמות: תופעה שכיחה- קיימת אצל כ-60% מהאוכלוסייה. מדובר בפעימות שמקורן על חדרי או חדרי והן מופיעות מדי פעם בין פעימות הקוצב הטבעי.
התלונות השכיחות ביותר במקרים אלה הן תחושות של דפיקות לב: "דילוג על פעימה" הלב עוצר. תחושות אלה מורגשות בעיקר בזמן מנוחה. פעימות מוקדמות הן תופעה שפירה וכאמור שכיחה, ואין הכרח לטפל בהן.
הפרעות קצב על חדריות
הפרעות שמקורן בפרוזדורים שמעל חדרי הלב. הפרעות אלה עלולות לגרום להרגשה לא טובה, אך ברובן אינן מסכנות חיים.
פרפור פרוזדורים
הפרעת קצב על חדרית שכיחה הינה פרפור פרוזדורים. במצב זה הקוצב הטבעי מדוכא עקב מאות אזורים בפרוזדורים שמקצבים כל אחד בקצב משלו. התוצאה - קצב לב מהיר ולא סדיר. הסיבות להפרעה זו יכולות להיות: לחץ דם גבוה, שאינו מאוזן; מחלת לב כלילית (למשל מצב לאחר התקף לב); סוכרת; מחלות מסתם; מחלות שריר לב (קרדיומיופתיות); שתיית אלכוהול מופרזת; יתר תריסיות (פעילות מופרזת של בלוטת התריס); מחלת חום כמו דלקת ריאות או דלקת קרום הלב; ואף נמצא קשר בין פעילות גופנית "אקסטרים" (כמו מרתון ותחרויות איש ברזל) - לעלייה בשכיחות פרפור פרוזדורים.
חלק מהסובלים מפרפור פרוזדורים מצויים בסיכון לאירוע מוחי עקב הפרפור, אלה צריכים לקבל טיפול נוגד קרישה במטרה למנוע סיבוך זה. בפרפור עצמו ניתן לטפל באחת משתי דרכים:
1. החזרת החולה לקצב תקין (קצב סינוס) על ידי היפוך חשמלי או תרופתי, והמשך טיפול תרופתי שמטרתו למנוע חזרה של הפרפור. אפשרות נוספת היא פרוצדורה צנתורית - אבלציה, שמטרתה להחזיר את הקצב התקין.
2. בקרת קצב הפרפור: בשיטת טיפול זו החולה בפרפור קבוע והוא מקבל טיפול תרופתי שמטרתו לשמור על דופק בתחום התקין כלומר למנוע דופק מהיר.
לאף אחת משתי דרכי טיפול אלה אין יתרון מובהק על השניה לכן שתיהן לגיטימיות.
מהי הפרעת קצב מסוג SVT?
SVT הינה הפרעת קצב על חדרית מהירה, שכיחה למדי. בניגוד לפרפור פרוזדורים הפרעת קצב זו גורמת להתקפי קצב לב מהיר אך סדיר. היא נובעת מכך שהקוצב המשני בלב (קשרית ה AV) מתחיל לתת קצב מהיר. ניתן לטפל בה ביעילות באמצעות פרוצדורה צנתורית (אלבציה), שקוטעת את המעגל החשמלי שגורם להפרעה.
הפרעות קצב חדריות
נתאר כאן שתי הפרעות קצב מהירות שמקורן בחדרי הלב - טכיקרידה חדרית ופירפור חדרים. אלה הפרעות מסכנות חיים. התופעה הקרויה דום לב נגרמת בחלק מהמקרים עקב הפרעות קצב אלה.
טכיקרדיה חדרית (VT)
הפרעת קצב מהירה וכאמור המהווה סכנת חיים; ויכולה להיגרם כתוצאה:
1. מבעיה בתפקוד או מבנה הלב , למשל כתוצאה מהתקף לב, מחלות שריר הלב (קרדיומיופתיה) או דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס).
2. במצבים בהם הלב בעל מבנה ותפקוד תקינים למשל תסמונת ה-QT הארוך, תסמונת ברוגדה ועוד מספר מצבים, כולם לא שכיחים ונובעים ממוטציות בגנים האחראיים ליצור חלבונים מוליכי יונים בלב חלבונים אלה משתתפים בהולכת החשמל בלב ומוטציה בהם עלולה לשבש את פעולתם ולגרום לפרעות קצב.
לעיתים מאבחנים קיום מוטציות כאלה באנשים אסמפטומטיים על ידי בדיקת א.ק.ג שגרתית (למשל: בעת בדיקה של ספורטאים, שצריכים לקבל אישור, בבדיקות סקר שגרתיות, או בבדיקה לצורך ביטוח חיים); ניתן כמובן לאבחן בעלי מוטציות כאלה בבדיקות שנעשות בשל הופעת סימפטומים שנגרמים עקב הפרעות קצב: למשל דפיקות לב או סינקופה (איבוד הכרה זמני).
כיצד ניתן למנוע הפרעות קצב, שאינן על רקע גנטי?
כדי למנוע הפרעות קצב, שאינן נובעות מסיבות גנטיות - יש לטפל, מוקדם ככל האפשר, בגורמי הסיכון לטרשת עורקים ומחלה כלילית, כי מחלה זו (הגורמת להתקפי לב) היא הגורם העיקרי להפרעות קצב מסכנות חיים (דום לב);
כדי למנוע פרפור פרוזדורים יש לאזן היטב לחץ דם גבוה שלאורך זמן עלול לגרום להרחבת הפרוזדורים וכתוצאה מכך לפרפור. (לאחר שהפרוזדורים התרחבו, לא ניתן לכווץ אותם חזרה; ולכן, יש חשיבות - לטיפול בלחץ דם גבוה, מוקדם ככל הניתן). טיפול בתזמון הנכון במסתם מוצר או דולף עשוי למנוע גם כן פרפור פרוזודרים. כיון שמחלה כלילית היא אחד הגורמים לפרפור הרי שטיפול מונע בגורמי הסיכון למחלה כלילית יעזור גם במניעת פרפור פרוזדורים.
כיצד ניתן לטפל בהפרעות קצב מסכנות חיים?
כאשר חולה עובר הערכה ומתברר כי הוא בסיכון גבוה להפרעת קצב מסכנת חיים (דום לב) נכון להיום הטיפול שעשוי להציל את חייו הוא קוצב דפיברילטור פנימי. מכשיר המושתל מתחת לעור (נראה כמו קוצב רגיל) ומחובר בקצהו לאלקטרודה שמוחדרת לחדר הימני בלב. המכשיר מסוגל לאתר הפרעת קצב חדרית בזמן אמת - ולתת מכת חשמל, שתחזיר את הלב לפעילות תקינה - ותציל חיים.
יש אמנם קבוצות של תרופות שמקטינות את מספר אירועי הפרעת הקצב, אך לא את הסיכון לדום לב. לכן, במקרים כאלה, לא ניתן להסתפק בטיפול תרופתי ומתקינים לחולה קוצב דפיברילטור.
האם קוצב לב מחייב החלפה?
השתלת הקוצב מתבצעת בניתוח פשוט יחסית - ודורשת החלפה של גוף הקוצב והסוללה, אחת ל-7-10 שנים, בהתאם לתכיפות הפעילות שלו. לאחר ההשתלה, ניתן לחזור לשגרה רגילה, לרבות פעילות גופנית סבירה. ההגבלות היחידות הן שלא ניתן לעבור במגנומטר (עמדות בידוק ביטחוניות) ולעבור בדיקות MRI (קיימים היום קוצבים שמאפשרים ביצוע MRI אך עדיין קיים חשש להפרעה בפעילות הקוצב - ולכן עדיף במידת האפשר לבצע בדיקות הדמיה אחרות, לאנשים עם קוצב).
לסיכום: עדיף כמובן לסגל הרגלי חיים בריאים ולמנוע את הופעת הפרעות הקצב הניתנות למניעה. במידה ויש סכנה להפרעת קצב מסכנת חיים השילוב בין התרופות שמפחיתות את מספר האירועים - לבין דפיברילטור, שמטפל בהפרעת הקצב בזמן אמת (לאחר שהתרחשה), הינו השילוב המוצלח ביותר כיום למניעת דום לב.
פרופ' דוד רוט הוא רופא מומחה בכיר, במכון לשיקום לב במרכז הלב של בית החולים שיבא, בתל השומר.
סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.