תסמונת הגמילה בסמים ביילוד

אפידמיולוגיה

בשנים האחרונות הולך וגובר הצורך להכיר את התסמונת של גמילה מסמים ביילודים, בעקבות העלייה בשיעור השימוש בסמים בקרב האוכלוסיה בארץ ובעולם לרבות זו של נשים הרות, והעלייה החדה בעולם המערבי. בפרסום מ-2009 של חוקרים מאוסטרליה על תסמונת גמילה מסמים ביילודים, שהוא הרחב ביותר בהיקפו (נערך בקרב 637,000 יילודים), נמצאו 906 יילודים עם תסמונת זו. במחקר מדווח על עלייה דרמטית בשיעור הנשים המשתמשות בסמים, עם עלייה בשיעור המקרים של גמילה מסמים ביילודים, מ-1 ל-10,000 ב-1980 עד ל-42 ל-10,000 ב-2002. בישראל עד כה יש פרסום אחד בלבד על תסמונת גמילה מסמים ביילודים מבית החולים סורוקה בבאר שבע, ובו דווח על 24 יילודים לאמהות שהיו מכורות לסמים במהלך ההיריון, שב-23 מהם ( 96%) נמצאה תסמונת של גמילה מסמים.

הסמים השכיחים ביותר בתסמונת גמילה מסמים ביילוד הם אופיאטים כגון הרואין, וכן מתדון הניתן לנשים המשתפות בתוכניות גמילה מסמים. אפשר לאבחן תסמונת גמילה מסמים גם ביילודים לנשים שצרכו בעת ההיריון פנוברביטל, קוקאין, אלכוהול וסמים אחרים. התסמונות הקשות יותר נובעות משימוש בהרואין, במתדון ובפנוברביטל.

הערכה קלינית

הביטוי הקליני של תסמונת גמילה מאופיאטים הוא רעידות, פעילות-יתר וסימני עצבנות ביילוד. תיתכן נוקשות בגפיים, התינוק נמצא באי-שקט, היפראקטיביות, ערות לזמן ארוך מהרגיל, קושי בשינה, נשימות מהירות, שלשול הקאות ובכי צורם וקושי רב באכילה ובעלייה במשקל. תופעות נוספות הן: התעטשות, פיהוק, שיהוקים, גודש באף, ולעתים גם פרכוסים, עור סמוק שמדי פעם הופך להיות חיוור, וריבוי דמעות.

תופעות אלו הן היפוכן של ההשפעות הידועות של שימוש באופיאטים: בעת השימוש הם גורמים למצב של ירידה במתח, לישנוניות ולרגיעה, ואילו בתהליך הגמילה נצפות תופעות הפוכות - של אי- שקט, פעילות-יתר וקושי בשינה.

תסמונת הגמילה ממתדון היא בדרך כלל מצב מבוקר יותר, במקרים שבהם המתדון ניתן במרפאות לגמילה מסמים עם מעקב רפואי. במקרים אלה, התופעות דומות לאלו של גמילה מהרואין, אך זמן הופעתן מאוחר יותר בגלל קצב הפינוי הארוך יותר של מתדון. זמן ההופעה של התסמונת יהיה בדרך כלל כשבוע או שבועיים לאחר הלידה, שלא כמו המקרה של גמילה מהרואין, הדורשת ימים ספורים בלבד. הקושי הרב שבאבחון תינוקות עם תסמונת גמילה מסמים נעוץ בכך שהמידע המתקבל מהאמהות על השימוש בסמים אינו שלם תמיד. אמהות רבות מתכחשות למצב, וחשוב לוודא בכל מקרה. אצל אמהות עם גורמי סיכון בריאותיים וחברתיים יש לשאול ספציפית לגבי שימוש בסמים בהיריון.

בישראל, משך האשפוז של יילוד בריא לאחר הלידה הוא כיום שלושה ימים בממוצע. לכן יש סיכון שאם לא יימסר המידע, תתחיל הגמילה מהסמים רק שלושה או ארבעה ימים אחרי הלידה ולאחר השחרור מבית החולים, ואז יתפתחו התופעות העלולות לסכן את חייו.

אבחנה

יש לקחת אנמנזה ולתשאל את האם המגיעה לחדר הלידה לגבי השימוש בסמים. האבחנה נעשית על סמך תצפית בתופעות הקליניות, ואימותה - על ידי בדיקת הסמים בשתן של התינוק כדי לוודא שאכן מדובר בסם ולקבוע את סוגו.

מצבים רפואיים נלווים

אחת הבעיות העיקריות של תסמונת זו היא שיבושים באכילה ותת-תזונה. התינוק עם תסמונת הגמילה מסמים מתקשה לינוק, למצוץ ולאכול, ובד בבד יש לו דרישה קלורית מוגברת בגלל תנועתיות- יתר. כבר במהלך ההיריון, עצם החשיפה לסמים גורמת לסיכון גבוה יותר לתינוק להיוולד בלידת פג או במשקל לידה נמוך. במחקר מאוסטרליה שצוטט לעיל נמצא, כי הסיכון לפגות היה גבוה פי שלושה בתינוקות עם תסמונת גמילה מסמים בהשוואה לתינוקות אחרים. גם הסיכון ללדת תינוקות במשקל לידה נמוך היה גבוה יותר משמעותית. משך האשפוז לאחר הלידה היה ארוך ביותר אצל תינוקות אלה, ממוצע של 7.6 ימים לעומת 2.5 ימים אצל האחרים.