תפיחות רקמת שד

יש להפריד בין שתי תופעות: האחת, שגשוג של רקמת שד אצל יילודים, הנגרמת ככל הנראה מחשיפה לאסטרוגן בתקופה העוברית. היא מאובחנת אצל בנים ובנות כאחת, וחולפת באופן עצמוני עד גיל חודשיים-שלושה. השנייה היא הופעת רקמת שד אצל בנות אחרי גיל שישה חודשים, והיא בדרך כלל הבעיה שעמה מתבקש רופא הילדים להתמודד. פרק הזה מתמקד בתופעה השנייה.

אטיולוגיה ופתופיזיולוגיה

הסיבה להופעת רקמת שד אצל בנות אינה ברורה. בין ההשערות שהועלו: חשיפה לגורמים סביבתיים או תזונתיים המדמים פעילות אסטרוגן, ייצור אסטרוגן ברמה נמוכה בזקיקים בשחלה ורגישות-יתר של רקמת השד לאסטרוגן. אף לא אחת מההשערות הוכחה.

אפידמיולוגיה

כ-60% מהבנות יפתחו רקמת שד בדרגה כלשהי בין גיל שישה חודשים לשנתיים.

מצבים רפואיים נלווים

רקמת שד שפירה אינה קשורה לתסמונות כלשהן. לעומת זאת, רקמת שד המתפתחת עקב התבגרות מינית קשורה לתהליכים מוחיים הגורמים להתבגרות מוקדמת ולתסמונת מקון-אולברייט (-MacCune Albright Syndrome).

אנמנזה

כדי להפריד בין רקמת שד שפירה אצל תינוקות ובין רקמת שד המעידה על פתולוגיה יש להתרכז בהיסטוריה הרפואית בנקודות הבאות:

• אפשרות לחשיפה לאסטרוגן ממקור חיצוני, כגון משחות, פיטואסטרוגנים (שמן עץ התה, שמן לבנדר, סויה, כבד עוף)
• הערכה, יחד עם ההורים, של שיעור ההתקדמות בגדילת רקמת השד
• הערכה של קצב הגדילה - האצה בגדילה יכולה להעיד על התבגרות מוקדמת
• בירור לגבי הופעת דימום וגינאלי
• היסטוריה משפחתית של התבגרות מוקדמת

בדיקה גופנית

יש להתרכז בנקודות הבאות כדי להפריד תופעה הזקוקה לבירור נוסף או המשך מעקב בטיפת חלב:

• גודל השדיים - מומלץ למדוד ולרשום את קוטר רקמת השד
• שינויים בהיקף הראש
• בדיקת העור - כתמי קפה בחלב על העור, הופעת אקנה
• שיעור מיני
• הגדלת הנרתיק (קליטוריס)

פתולוגיות אפשריות

• תהליך מוחי כלשהו, כגון גידול הידרוצפלוס וכדומה, הגורם להופעת התבגרות מרכזית אמתית
• התבגרות אמתית אידיופתית (ממקור לא ידוע)
• חשיפה חיצונית לאסטרוגן
• ציסטה שחלתית
• תסמונת מקון-אולברייט

הפניה לייעוץ

הפניה לייעוץ תיעשה במקרים הבאים:

• הופעת רקמת שד אצל בנים מעל גיל שישה חודשים
• האצה בגדילה
• התקדמות מהירה של גדילת רקמת השד
• דימום וגינלי
• שיעור במפשעה או בבתי השחי

טיפול

ברוב המקרים רקמת השד היא שפירה ואין צורך בכל התערבות.. אם אין התקדמות משמעותית בגודל השד ואין סימנים מלווים המעידים על פתולוגיה, אפשר לעקוב אחר התינוקות בטיפת חלב לאחר כשלושה חודשים ולבצע מדידה חוזרת של רקמת השד. חשיפה לאסטרוגנים חיצוניים יש להפסיק, ולעקוב. בכל מקרה של הופעת סימני התבגרות דרוש טיפול על ידי אנדוקרינולוג לעצור זאת )מתן אגוניסט של GNRH(.

פרוגנוזה

אצל תינוקות שהתפתחה בגופם רקמת שד שפירה, התופעה תחלוף ללא התערבות ביותר מ-90%. ב-10% הרקמה תישאר ללא שינוי ולא תלווה בהתבגרות מינית. אם אין התקדמות משמעותית בגודל השד ואין סימנים מלווים המעידים על פתולוגיה, די לעקוב אחר התינוקות בטיפת חלב.

תפקידו של צוות טיפת חלב

להסביר להורים את משמעות הממצא ולהדריכם כיצד לשים לב להפרעה אפשרית הקשורה בו. בחשד להתבגרות מוקדמת יש להפנות לייעוץ.

הכותב הוא אנדוקרינולוג ילדים, המרכז הרפואי סורוקה, שירותי בריאות כללית

בואו לדבר על זה בפורום אנדוקרינולוגיה והפרעות בגדילה בקרב ילדים.