עיוותים בבית החזה

עצם חזה שקועה (Pectus Excavatum) יוצרת שינוי בדופן החזה הקדמית שבה היא שקועה לעומת הצלעות. זהו מצב שכיח ביותר שאין לו משמעות רפואית ושאינו פוגע בריאות או בלב. מצב זה יכול להופיע כבר בלידה או בהמשך הגדילה עד להתבגרות. חזה שקוע נחשב בעיקר לבעיה אסתטית שיכולה להיות קלה מאוד או בולטת יותר. מצב זה לרוב אינו מלווה בבעיות רפואיות נוספות. נפחי הריאה נוטים להיות נמוכים במעט אך עדיין בתחום הנורמה. יש עדות לירידה בסיבולת למאמץ בעיקר עקב מגבלה לבבית, אך גם היא בתחום הנורמה. בחזה שקוע עשויות להופיע מחלות כגון תסמונת מרפן )Marfan Syndrome( מחלות ניוון שרירים ורככת.

הסיבה לחזה שקוע אינה ברורה. שינויים בגדילת רקמת החיבור של הצלעות והחזה גורמים לעיוות הצלעות בחלקן הקדמי לאחור ושקיעת עצם החזה לכיוון עמוד השדרה. בקרב שליש מהסובלים מחזה שקוע יש היסטוריה משפחתית של אחר ההורים או של אחים.

טיפול

קיימות כמה שיטות ניתוח לתיקון החזה השטוח, אם כי כאמור אין זה מחויב מבחינה רפואית. הסכנות שבתיקון בניתוח דורשות שיקול התועלת מול הסכנות. הניתוחים הישנים שבהם פתחו את בית החזה הוחלפו כמעט לחלוטין בניתוח הכנסת מוט תומך מתחת לעצם החזה הדוחפת אותו לפנים. פעולה זו מתבצעת בעזרת הסתכלות בעזרת טורקוסקופ בווידאו )Nuss procedure(. משיכת עצם החזה מותחת את הסרעפת ומקטינה את יכולתה לנוע, ובכך פוגעת בתפקודי הריאה. הירידה בתפקודי משתפרת משמעותית אך לא לגמרי. אף לא נצפה שיפור בתפקוד הלב לאחר הניתוח.

חזה בולט - חזה יונה

למצב שבו עצם בית החזה בולטת לפנים )Pectus carinatum( כשל חזה יונה )Pigeon Chest( גורמים שונים. חזה יונה יכול להיות שינוי מבני בודד או חלק מתסמונת גנטית, או חלק ממחלה נרכשת. בדרך כלל מדובר בבעיה אסתטית בלבד, אך לעתים זה ביטוי של מחלה סיסטמית נרכשת או מולדת שיכולה אף להיות קשה. המחלות הגנטיות שבהן שכיחות ^Pectus Carinatum גבוהה הן תסמונת מרפן, תסמונת מורקיו, תסמונת נונן )Noonan Syndrome( תסמונת דאון, אוסטיאוגנזיס אימפרפקטה תסמונת Jeune (Asphyxiating Thoracic Dystrophy( ועוד. מצב זה שכיח יותר בחולים במחלות ריאה חסימתיות כגון אצל מעשנים, אסתמה וסיסטיק פיברוזיס. בחלק מהחולים המצב מלווה בירידה בגמישות בית החזה, בהגבלה ביכולת למאמץ ובשכיחות גבוהה של זיהומים חוזרים במערכת הנשימה. ב-25% מהסובלים מעצם חזה בולטת נמצא תמונה דומה בבני המשפחה. בסך הכול שכיחות התופעה היא כ-1:400 והיא יותר שכיחה )4X( בקרב זכרים. לרוב, עצם חזה בולטת מתפתחת בשנים הראשונות לחיים ונצפית כבר בגיל 15-11 חודשים. הבליטה גדלה עם השנים, אך עם ההגעה להתבגרות היא מפסיקה לגדול. למרות שכיחות התופעה, רק בשנים האחרונות החלו להתפרסם עבודות על המשמעות הגופנית של Pectus carinatum. כאמור, אצל מרבית הנבדקים לא נצפו הפרעות בתפקודי הריאה או במאמץ. רק במקצת הנבדקים נמצא שבית החזה מאבד מגמישותו והוא קשיח מדי, עם ירידה בנפחי הריאה ולעתים גם עם חוסר חמצן כרוני עד אי ספיקת לב )Cor pulmonale(.

הבירור שיש לבצע כולל הדמיה של בית החזה עם צילום חזה CIM לחישוב קוטר בית החזה והמרחק בין עמוד השדרה ועצם החזה. יש לבדוק גם תפקודי ריאה במנוחה ובמאמץ. אם יש חשד למום לבבי, יש להוסיף בירור קרדיולוגי הכולל אק"ג ואקו-לב.

במקרה של עקמת יש לצלם את עמוד השדרה לכל אורכו. לחולים החשודים בתסמונות גנטיות יש להרחיב את הבירור המטבולי והגנטי.

טיפול

הטיפול חייב להתחשב בסיבה המקורית לעצם החזה הבולטת, וטיפול במחלה המטבולית או הגנטית יינתן במידת האפשר.

בחולי תסמונת Jeune הצליחו להגדיל את בית החזה בעיקר בשנים מאוחרות יותר (אחרי גיל ארבע), כי כנראה מדובר בחולים קלים יותר, שאצלם אפשר לדחות את הניתוח.

פעילות גופנית כהתעמלות, הרמת משקולות ובניית מסת שרירי חזה מאפשרת לחפות על העיוות ואינה מזיקה.

טיפול במחוך (Brace) אפשר להתחיל עוד בשלבי הגדילה לפני גיל ההתבגרות. בסדרה אחת שבה טופלו 29 ילדים עם עיוות קל של עצם החזה נצפו תוצאות טובות, כך שהם לא נזקקו לניתוח בהמשך. בכל מקרה, כשלון טיפולי אינו מונע טיפול ניתוחי בהמשך.

תיקון ניתוחי אפשר לבצע עם סיום הגדילה אחרי גיל ההתבגרות. כיום הניתוח נעשה בטכניקה לפרוסקופית, שבה הריפוי מהיר יותר ויש פחות כאב לאחר הניתוח - בהצלחה לא פחותה מהניתוחים עם בית חזה פתוח. מנותחים אלה יכולים לחזור לפעילות מלאה ולפעילות ספורטיבית אחרי כשישה חודשים.

ד"ר דוד שוסיוב, מחלות ריאה בילדים, בית חולים הדסה הר הצופים

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים - הלל יפה.