הפרעות תנועה שפירות

הגדרה

הפרעות תנועה שפירות הן תנועות בלתי רצוניות שאין להן השפעה מזיקה.

אטיולוגיה

לא ידועה. בחלק קטן מהמקרים יש היסטוריה משפחתית.

פתופיזיולוגיה

כפי הנראה מדובר בהפרעה התפתחותית חולפת. ייתכן שהיא קשורה למערכות ויסות ולבקרת תנועה המבשילות בגיל זה.

הפרעות תנועה שפירות חולפות

Benign Neonatal Sleep Myoclonus. קפיצות של הידיים יותר מהרגליים, חד-צדדיות או דו-צדדיות המופיעות בזמן שינה. לרוב מדובר בכמה תנועות ברצף, זו אחר זו. כשמעירים את הילד התנועות פוסקות (מגע אינו מפסיק אותן) והן אינן מופיעות בזמן ערנות. תרשים ה-EEG תקין. התנועות מתחילות להופיע זמן קצר לאחר הלידה וחולפות בגיל 7-2 חודשים. יש לשלול Infantile Spasms (ראו באבחנה מבדלת).

Benign Myoclonus of Infancy. התקשות רגעית של הידיים או/ו הרגליים בזמן ערנות, בעיקר בזמן עצבנות או התרגשות. התנועות יכולות להופיע ברצף, זו אחר זו. הן אינן מופיעות בזמן שינה. תרשים ה-EEG תקין. התנועות מתחילות להופיע בגיל 15-3 חודשים וחולפות כעבור כשלושה חודשים. יש לשלול Infantile Spasms (ראו באבחנה מבדלת).

Shivering Shuddering Spells. תנועות חזרתיות מהירות, לעתים דמויות רעד ונפנופי ידיים בזמן התרגשות. בזמן ביצוע התנועות יש לעתים התקשות של הגו והרגליים. התנועות אינן מפריעות לפעילות הילד. התנועות יכולות להופיע מגיל שלושה חודשים עד גיל שלוש שנים והן חולפות בגיל הילדות המאוחרת. בחלק מהמקרים יש ברקע הפרעה התפחותית תקשורתית, אך תנועות אלו יכולות להופיע גם בילדים בעלי התפתחות תקינה לחלוטין. טיפול תרופתי יישקל במידת הצורך.

Transient Idiopathic Dystonia of Infancy. תנועה שיש בה מנח לא תקין של גפה היכול להימשך כמה שעות ואפילו ימים. התינוק אינו נראה סובל, כאוב או מנותק. המנח הלא תקין של הגפה יכול להופיע בשינה ופוחת בזמן תנועה רצונית. הדיסטוניה מתחילה להופיע בדרך כלל בחצי השנה הראשונה לחיים וחולפת עד גיל שנתיים. יש לשלול חשיפה לתרופות או לרעלים.

Paroxysmal Tonic Upgaze. אירועים של בהייה כלפי מעלה עם כיפוף של הצוואר היכולים להימשך שעות. תנועות העיניים לצדדים תקינות, אך במבט כלפי מטה יכול להופיע ריצוד של העין (ניסטגמוס). מוקל בשינה ומוחמר בעת מחלת חום ובעייפות. מתחיל לפני גיל שנה. עם השנים המשך והתדירות פוחתים, אך חזרות יכולות להופיע כמה שנים. לעתים מלווה בליקויי למידה ובקשיים קוגניטיביים אחרים. יש לשלול תהליך תופס מקום במוח (גידול, דימום, אוטם וכוי) על ידי הדמיה מתאימה. אם ההפרעה מפריעה אפשר לשקול טיפול תרופתי (בדופמין), אם כי יעילותו מוגבלת.

Spasmus Nutans. רעד אטי של הראש ("כן-כן׳׳) בקצב של כשני מחזורים בשניה. מלווה בפיתול צוואר ו/או בריצוד של העין (ניסטגמוס). הריצוד מוחמר כאשר מחזיקים את הראש. יש לציין כי Spasmus nutans יכול להופיע רק בעין אחת. ההפרעה חולפת בדרך כלל עד גיל שלוש. נדרשת הפניה לרופא עיניים כדי לשלול בעיה ראשונית בראייה.

Benign Paroxysmal Torticolis. הטיית צוואר שיכולה להמשך מכמה דקות ועד שבועיים. ההטיה יכולה להופיע פעם לצד אחד ופעם לצד השני. מתרחשת יותר לאחר שינוי תנוחה ולעתים הילד נראה עצבני וסובל לפני ההתקף. מופיע בדרך כלל בגיל 8-2 חודשים, אך יש דיווחים על התחלה בגיל שבוע או בגיל שנתיים וחצי. ההפרעה חולפת בדרך כלל, ואין טיפול תרופתי שהוכח כיעיל. נחוצה הדמיית מוח לשלילת נגע מוחי וכן EEG לשלול הפרעה פרכוסית. יש לשאול את ההורים לגבי חשיפה לתרופות או לרעלים.

תנועות סטראוטיפיות

הפרעת תנועה נפוצה המתבטאת בפעילות חזרתית לא תפקודית, כגון נפנופי ידיים או ניעור רגליים. הפעילות חוזרת תמיד באותו אופן ומופיעה לרוב במצבי התרגשות, שעמום ומבוכה. ייתכן שהתנועתיות גורמת לילדים תחושה "טובה". קל להבחין בין תנועות סטראוטיפיות לפרכוס, מפני שהילד לא נראה מנותק ואפשר להפסיק את התנועות הסטראוטיפיות על ידי פעולה אחרת, כגון דגדוג. התנועות מופיעות לפני גיל שש שנים וברוב המקרים יש הפרעות נירולוגיות נלוות, החל מליקויי למידה קלים ועד אוטיזם. הטיפול הוא התנהגותי במידת הצורך.

אוננות

תופעה שכיחה בעיקר בקרב בנות צעירות ויכולה להופיע אצל תינוקות צעירות מאוד, אפילו בנות כמה שבועות. באופן טיפוסי, הילדה שוכבת ברגליים משוכלות ומתוחות, לעתים עם נדנודי אגן. האירוע מדאיג את ההורים מפני שהוא מלווה לעתים בהתנשמות, בהזעה, באנקות או/ו בהסמקה. כמו כן הילדה לא מגיבה לסובב אותה. יכול להתקבל הרושם שמדובר בהתקף אפילפטי, מפני שלא פעם הילדות נרדמות אחרי האוננות. אפשר להבחין בין אוננות להתקף אפילפטי, מפני שהאירוע של אוננות פוסק כשמרימים את הילדה. יש להסביר להורים שמדובר בהתנהגות תקינה של הפקת הנאה בדומה למציצת אצבע.

טיקים

תנועות מהירות בעיניים, בפנים או באזורים אחרים בגוף, המחמירות בעת התרגשות ולחץ. טיקים נדירים אצל תינוקות, אך יכולים להופיע בגיל הצעיר. מתחת לגיל שנה מומלץ לשקול הדמיית מוח לשלילת נגע מוחי.
קיים טיפול תרופתי לשימוש בעת הצורך.

הערכה קלינית

אנמנזה: היריון, לידה והתפתחות בדרך כלל תקינים.

בדיקה גופנית: תקינה לחלוטין ללא סימנים נירולוגיים.

בדיקות עזר: לעתים יש צורך בביצוע תרשים EEG עם וידאו כדי להראות שהתנועות אינן ממקור של פעילות חשמלית מוחית לא תקינה.

אבחנה מבדלת

Infantile Spasms: הפרעה אפילפטית קשה אצל תינוקות. מסתמנת כתנועות של קפיצה או כיפוף ידיים ורגליים זה אחר זה. מופיע בדרך כלל בנמנום או בעירנות והילד לא נראה מתקשר בזמן האירוע ולעתים גם בוכה לפני הפרכוס או אחריו. ברוב המקרים מלווה באיחור התפתחותי או בהידרדרות התפתחותית. תרשים ה-EEG אינו תקין.

הפרעות אפילפטיות נוספות: אם התנועות הן דו-צדדיות, תמיד יהיה שינוי במצב ההכרה והילד לא יגיב כהרגלו בזמן הופעת התנועות. פרכוס אפילפטי המערב צד אחד של הגוף או גף אחת יהיה בדרך כלל עם מאפיינים טוניים (מתיחה וסיבוב של הגף) או קלוניים (רעידות חזקות קצביות).

תהליך תופס מקום במוח (גידול, דימום, אוטם ופו׳): במצב זה יש כמעט תמיד סימנים נירולוגיים נלווים, כגון: אי-שקט, קושי בתנועות העיניים כלפי מעלה, העדפת צד בולטת.
מצבים רפואיים נלווים: לא ידוע על מצבים כאלה.

טיפול: בדרך כלל אין צורך בטיפול - ההפרעות חולפות.

מעקב: אין צורך.

פרוגנוזה: טובה.

תפקידו של צוות טיפת חלב

יש להפנות בדיקות ולייעוץ לצורך אישוש האבחנה ושלילת מצבים נירולוגיים שאינם שפירים. לאחר האבחנה יש לתת הסבר להורים כדי להרגיע, שכן כאמור ההפרעה חולפת ואיננה דורשת טיפול.

ד"ר הלה בן פזי, המרפאה להפרעות תנועה, היחידה לנוירולוגיה של הילד, המרכז הרפואי שערי צדק

בואו לדבר על זה בפורום התפתחות הילד.