טומוגרפיה ממוחשבת של בית החזה

בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography או CT, בקצרה) של בית החזה מבוססת על קרני רנטגן להדמיית בית החזה והבטן העליונה.

 
אופן ביצוע הבדיקה
 
המטופל מתבקש לשכב על שולחן צר, המחליק לתוך מרכז הסורק. בזמן שהנבדק נמצא בתוך סורק, קרן הרנטגן של המכונה מסתובבת סביבו ומחשב יוצר תמונות הדמיה נפרדות של אזורי הגוף (חתכים). ניתן לאחסן הדמיות אלו, לצפות בהן במוניטור או להדפיס אותן. עם שילוב החתכים ניתן ליצור מודלים תלת-ממדיים של אזור החזה.
 
חשוב להקפיד כי הנבדק לא יזוז במהלך הבדיקה, מאחר וכל תנועה תגרום לטשטוש של ההדמיות. ייתכן והמטופל יתבקש לעצור את הנשימה למשך פרק זמן קצר. סריקה מלאה אורכת מספר דקות בלבד. הסורקים החדשים יכולים לשמש להדמיית כל הגוף, מכף רגל ועד ראש, בתוך פחות משלושים שניות.
 
כיצד להתכונן לבדיקה?
 
בדיקות מסוימות דורשות חומר צבע מיוחד, הקרוי חומר ניגוד, המוחדר לגוף טרם התחלת הבדיקה. חומר הניגוד מסייע להדגים טוב יותר אזורים מסוימים בהדמיות רנטגן. חומר הניגוד יכול להינתן דרך הווריד בעירוי המורכב ביד או באמה. במידה ונעשה שימוש בחומר ניגוד, אזי חשוב להימנע מאכילה ושתייה במשך 4-6 שעות לפני הבדיקה. חומר הניגוד הניתן דרך הווריד עלול לעודד תחושת צריבה קלה, טעם מתכתי בפה ותחושת חום המתפשטת בגוף, מדובר בתופעות נורמאליות החולפות בתוך מספר שניות. יש לעדכן את הרופא אודות תגובות קודמות לחומר ניגוד ובחלק מהמקרים נדרש טיפול תרופתי טרם ביצוע הבדיקה, על-מנת שניתן יהיה לחשוף את הנבדק בבטחה לחומר הניגוד. כמו כן, יש לעדכן את הרופא בנוגע לטיפול בתרופה לסוכרת, מטפורמין (גלוקופאג') מאחר שתחת טיפול זה יש לנקוט משנה זהירות.
 
באנשים בעלי השמנת-יתר משמעותית חשוב לברר את סף המשקל של מכונת הבדיקה. במהלך הבדיקה ייתכן והנבדק יתבקש להסיר תכשיטים וללבוש חלוק של בית החולים.
 
 מטרות הבדיקה
 
בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של בית החזה משמשת להדגמה טובה יותר של מבנים בחלל בית החזה. הבדיקה מבוצעת לאחר חבלות חזה; במקרים בהם עולה חשד לגידול או מסה; במטרה לקבוע גודל, צורה ומיקום איברים בבית החזה ובבטן העליונה; או לבחון נוכחות דימום או צבר נוזלים בריאות או באזורים אחרים.
 
תוצאות הבדיקה
 
ממצאים חריגים בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של בית החזה עשויים להצביע על מומים בכלי דם, הצטברות דם או נוזלים, מפרצת של אבי העורקים, דימום, ברונכיאקטזיות, הגדלת קשריות לימפה, תפליט פלאורלי, דלקת ריאות, גידולי ריאה או ממאירות של הוושט וכן גידולים, קשריות, או ציסטות בבית החזה. מצבים נוספים הניתנים לאבחון בבדיקות אלו כוללים פגיעה בשריר הלב על-רקע אלכוהול, אזבסטוזיס, מיקסומה בפרוזדור הלב, טמפונדה לבבית, קוארקטציה של אבי העורקים, אי-ספיקת לב, היסטופלזמוזיס, מחלת לב על-רקע יתר לחץ דם, זיהום על מסתם הלב, אי-ספיקת לב שמאלית, מזותליומה, ממאירות גרורתית לריאות, אי-ספיקה או צניחה של המסתם המיטראלי, דלקת קרום הלב, בצקת ריאות, עמילואידוזיס או חסימת וריד נבוב עליון.
 
סיכונים
 
הסיכונים העיקריים של בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת נובעים מחשיפה לקרינה ואפשרות לתגובה אלרגית לחומר הניגוד. בדיקות אלו כרוכות בחשיפה גדולה יותר לקרינה, בהשוואה לצילומי רנטגן רגילים. השלמת מספר צילומי רנטגן או בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת לאורך זמן עשוי להביא לעליה בסיכון למחלות ממאירות. עם זאת, הסיכון הכרוך בבדיקה יחידה הוא נמוך. על הרופא והמטופל לשקול את הסיכון הנ"ל אל מול התועלת האפשרית בעקבות אבחון נכונה לבעיה רפואית.
 
יש נבדקים הרגישים לחומר ניגוד וחשוב לעדכן את הרופא בנוגע לתגובה אלרגית קודמת לחומר ניגוד שניתן דרך הווריד. חומר הניגוד הנפוץ ביותר בשימוש תוך-ורידי הוא יוד ומתן חומר הניגוד לנבדקים עם אלרגיה ליוד עשוי להוביל לבחילות או הקאות, התעטשות, גרד או פריחה. במידה וחייבים להשתמש בחומר ניגוד זה, אזי הרופא עשוי להמליץ על טיפול באנטי-היסטמינים או סטרואידים לפני הבדיקה. הכליות משמשות לסילוק יוד מהגוף ועל-כן בחולים עם מחלת כליות או סוכרת נדרשת תמיכת נוזלים לפני הבדיקה, במטרה לסייע לשטוף את היוד אל מחוץ לגוף.
 
במקרים נדירים, חומר הניגוד עלול לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים, הקרויה אנפילקסיס. במידה ובמהלך הבדיקה המטופל מתלונן על קשיי נשימה, יש לעדכן מיידית את אנשי הצוות.
 
בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה.