בדיקת C-Reactive Protein

(0)
לדרג

מדריך בדיקות רפואיות: בדיקת C-Reactive Protein היא בדיקה לנוכחות דלקת בגוף. איך עושים אותה? 

מאת: ד"ר עמית עקירוב



חלבון CRP (C-Reactive Protein) מיוצר בכבד ורמתו עולה במצבי דלקת ברחבי הגוף. 

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת CRP מבוססת על דגימת דם מוריד פריפרי, הנשלחת לבדיקת מעבדה.

כיצד להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת הבדיקה.

מטרות הבדיקה

בדיקת CRP היא בדיקה כללית להערכת נוכחות דלקת בגוף ואינה ספציפית לאבחון זו או אחר. המשמעות היא כי ניתן לזהות תגובה דלקתית בגוף, אך לא ניתן לזהות את המיקום המדויק.

הרופא המטפל עשוי לבקש את הבדיקה בכדי להעריך מצבי התלקחות של מחלות דלקתיות שונות, דוגמת דלקת מפרקים שגרונית, לופוס או וסקוליטיס ו/או לקבוע את התועלת של טיפול תרופתי נוגד דלקת.

עם זאת, רמות CRP נמוכות אינן שוללות בהכרח מצבי דלקת. לדוגמה, רמות CRP אינן בהכרח מוגברות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית או לופוס (הסיבה לכך אינה ידועה).

בדיקת CRP רגישה יותר, הקרויה hs-CRP (High-Sensitivity C-Reactive Protein), זמינה במטרה לקבוע את הסיכון של נבדק למחלות לב. רבים סבורים כי רמת CRP גבוהה הינה גורם סיכון למחלות לב. עם זאת, לא ניתן לקבוע אם CRP הוא סימן למחלות לב וכלי דם או שמשחק בפועל תפקיד מסוים בהתפתחות בעיות לבביות.

תוצאות הבדיקה

הטווח התקין של רמות CRP משתנה בין מעבדות שונות.

כאשר הרופא המטפל מבקש להשלים בדיקת hs-CRP במטרה לסייע בהערכת הסיכון של המטופל למחלות לב, אזי לפי הגדרות ה-AHA (American Heart Association), במידה ורמות hs-CRP נמוכות מ-1.0 מ"ג לליטר הסיכון למחלות לב נמוך, במידה והערכים בטווח 1.0-3.0 מ"ג לליטר מדווח בסיכון ממוצע להתפתחות מחלות לב וכלי דם ועם ערכי hs-CRP העולים על 3.0 מ"ג לליטר קיים סיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. חשוב להדגיש כי הערכים המפורטים לעיל מבוססים על הטווחים הנפוצים, אך במעבדות שונות ייתכנו טווחים שונים.

רמת CRP מוגברת מעידה על תהליך דלקתי בגוף, העשוי לנבוע ממצבים שונים, בהם מחלות ממאירות, מחלות רקמת חיבור, אירוע לבבי, זיהום, מחלת מעי דלקתית, לופוס, דלקת ריאות חיידקית, דלקת מפרקים שגרונית, שחפת ועוד מצבים רבים אחרים. חשוב לציין כי רמות CRP עשויות להיות מוגברות גם במהלך המחצית השניה של ההריון או עם נטילת גלולות למניעת הריון.

סיכונים

קיימים הבדלים בגודל של עורקים וורידים בין נבדקים שונים ובין אזורי גוף שונים. הקושי בביצוע בדיקות דם שונה באנשים שונים בהתאם לגודל כלי הדם. סיכונים נוספים הכרוכים בדגימות דם עשויים לכלול דימום-יתר, עילפון או סחרחורות, שטף דם, או זיהום (סיכון קטן עקב פגיעה בשלמות העור).

בואו לדבר על זה בפורום מחלות כבד.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום